חיי עולם
חבר ותיק
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 565
בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שקוראים בהן את המגילה ביום ט"ו באדר, פעמים שיחול יום ט"ו באדר בשבת, ובשנה כזאת שחל ט"ו באדר בשבת, נחלקות מצוות הפורים לשלשה ימים, כמה ממצוות הפורים מקדימין ליום שישי, וכמה מדיני הפורים עושים בשבת, וכמה ממצוות הפורים נדחים ליום ראשון, וכמו שיבואר להלן. אבל ערים שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שקוראים בהן את המגילה בי"ד באדר, לעולם אין יום פורים שלהם חל בשבת. (תורת המועדים פורים סי' יב אות א).
ערים שיש בהם ספק אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שבשאר שנים עושים פורים גם ביום ארבעה עשר וגם ביום חמשה עשר באדר, בשנה זו שחמשה עשר באדר חל בשבת, עושים את כל מצוות הפורים ביום שישי ארבעה עשר באדר בלבד, ואינם צריכים להחמיר לעשות כל דיני פורים משולש. (תורת המועדים שם אות ט"ז ובביאורים ובציונים שם).
יום חמישי – י"ג אדר (ליל שישי)
נוהגים לתת לפני פורים "זכר למחצית השקל" זכר למעות שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם מקרא מגילה, וכל מי שלא נתן קודם פורים, יתן באותה שעה. (השנה תשפ"ה הסכום הוא 40 ₪, והרוצה לדייק יבדוק ביום נתינתו את שער הכסף). ושאר הדינים והמנהגים מבוארים בתורת המועדים (שם סי' ד). ע"ש.
בירושלים קוראים את המגילה (בלילה וביום) נמצא שבשנה זו הם שוים בזמן חיוב קריאת המגילה לכל העולם שקוראים בארבעה עשר באדר (ש"ע חאו"ח סי' תרפח ס"ו), ולכתחלה צריכים לקרוא את המגילה בעשרה משום פרסומי ניסא. ואם אין שם עשרה, קוראים את המגילה בפחות מעשרה בברכותיה (למעט ברכה אחרונה שצריך עשרה וכדלהלן) אף על פי שהקריאה בירושלים הוקדמה מיום ט"ו ליום י"ד. ולכן הקוראים את המגילה לבני ביתם בי"ד כדי להוציאם ידי חובה, יברכו לפני הקריאה אף בפחות מעשרה, את כל שלשת הברכות שהן: "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו" (וביום, בני ספרד לא מברכים שהחיינו כמבואר בש"ע שם סי' תרצב סעיף א, ויכוונו בברכת שהחיינו בלילה גם על מצוות הפורים הנוהגות ביום שישי וביום ראשון פורים משולש פרק ב סעיף יב).
אולם לא יברכו לאחר קריאת המגילה ברכת "האל הרב את ריבנו" בשם ומלכות, שאין ברכה זו נאמרת אלא בעשרה, ואפילו כשקוראים את המגילה בזמנה, אין לברך ברכה אחרונה אלא בעשרה, כיון שאינה אלא מנהג, ולא תיקנו לאומרה אלא בציבור, ומכל מקום הקורא את המגילה בפני נשים, ויש שם עשר נשים השומעות את המגילה לצאת ידי חובה כיון שיש כאן פירסומי ניסא, רשאי הקורא לברך ברכה אחרונה לאחר הקריאה (חזו"ע פורים עמ' פט, צא, ושם כתב ואפשר שאפילו קטנים וקטנות שהגיעו לחינוך מצטרפות לעשרה לפרסומי ניסא לברכה אחרונה. ע"ש. תורת המועדים שם אות ב, וע"ע מ"ש שם סימן ה אות יד, טו).
אחר הקריאה יאמרו פסוק "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל", ואחר כך "סדר קדושה" (תורת המועדים שם סי' י"ב אות ג).
יום שישי – י"ד אדר
קוראים את המגילה (וכנ"ל בקריאת המגילה בלילה לענין קריאתה לכתחלה בעשרה וכו' ה"ה בקריאת המגילה ביום). בירושלים אין מוציאים ספר תורה לקריאת פרשת ויבא עמלק (תורת המועדים שם עמ' שעא).
תושבי ירושלים נותנים גם הם ביום זה מתנות לאביונים, מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה (תורת המועדים שם סי' יב אות ד). יש שכתב להזהיר את העניים שקבלו המתנות ביום שישי, להשהותם ליום ראשון, ובחזון עובדיה (שם עמ' רטז בביאורים) כתב שאין דבריו מוכרחים. ושיעור מתנות לאביונים ושאר הדינים ראה בתורת המועדים (שם סי' י).
בני ירושלים מותרים בעשיית מלאכה, שלא נהגו איסור בעשיית מלאכה בפורים אלא בזמנו, דהיינו ביום חמישה עשר באדר, אבל כשמקדימים קריאת המגילה לערב שבת, לא נהגו איסור כלל. והמחמיר תבוא עליו ברכה. ומכל שכן שמותרים להסתפר לכבוד השבת (תורת המועדים שם סי' יב אות ה).
בשאר ערי ארץ ישראל, ובכל ערי הפרזים, אסור לעשות מלאכה בערב שבת, הואיל והוא פורים שלהם בזמנו. ומכל מקום רשאים להסתפר לכבוד שבת (תורת המועדים שם אות ו). ובליל י"ד (ליל שישי) מותרים בעשיית מלאכה (חזו"ע שם עמ' קצה).
בירושלים אע"פ שקוראים את המגילה ביום זה, אין אומרים "ועל הנסים" בין בתפלה ובין בברכת המזון. ומכל מקום מי שטעה ואמר "ועל הניסים" ביום שישי, אין מחזירין אותו. (תורת המועדים שם אות ז).
ממדת חסידות טוב להחמיר שתושבי ירושלים יעשו סעודה נאה גם ביום שישי בשחרית, שהוא זמן סעודת פורים בכל העולם (תורת המועדים שם אות י).
השנה שפורים חל בערב שבת, ובני י"ד (הפרזים) מקיימים מצות סעודת פורים, יש להקדים לעשות הסעודה בשעות הבוקר קודם חצות היום. ואם לא הספיק לעשותה קודם חצות היום ישתדל על כל פנים לעשות הסעודה קודם שיעברו תשע שעות מתחלת היום. (הסועד סעודתו מחצות היום יתפלל קודם מנחה) ומכל מקום אם לא עשאה עד שעברו תשע שעות מתחלת היום, יעשה הסעודה אפילו אחר תשע שעות (הלכה ברורה חלק יג סי' רמט סעיף ט, ובבירור הלכה שם, הלכה ברורה חלק טז סי' רעא סעיף לב. תורת המועדים שם סי' יא אות ו. ובענין הסועד סעודתו מחצות היום, עיין בהלכה ברורה חלק יב סי' רלב סעיפים ו – ז). ומה טוב ללמוד הלכות הראשונות של פסח עם סעודת הפורים, כדי לסמוך גאולה לגאולה (חזו"ע שם עמ' קפא ד"ה והנה. פסח עמ' א).
טוב להדר בירושלים לשלוח מנות גם בערב שבת. למרות שמצות משלוח מנות בשנה זו היא ביום ראשון (ט"ז אדר) וזה עיקרו. ותושב כרך המוקף חומה מימות יהושע בן נון ששלח משלוח מנות לרעהו ביום שישי, יצא בדיעבד ידי חובת המצוה. וטוב ונכון לחזור ולשלוח מנות ביום ראשון ששה עשר באדר שהוא היום העיקרי למצות משלוח מנות (תורת המועדים שם סי' יב אות יא, ואות טו).
ביום י"ד אדר גם בירושלים אין מספידים בו, והוא הדין שאין אבלות בפרהסיא נוהגת בו (אבל דברים שבצינעא נוהג), כמבואר בש"ע יו"ד (תא, ז) שאין אבלות נוהגת לא ביום י"ד ולא ביום ט"ו אלא בדברים שבצינעא (חזו"ע פורים עמ' קפז, ובביאורים בעמ' ריט-רכ ד"ה ודע, וחזו"ע אבלות ג עמ' קכב, תורת המועדים שם סי' ח אות ז) והדברים אמורים בין בלילה ובין ביום (חזו"ע שם עמ' קכו ד"ה הרב. תורת המועדים שם סי' ח עמ' רעח בביאורים וציונים ד"ה והנה).
נכון שיעשו תושבי ירושלים לשבת עוד מנה מיוחדת לכבוד פורים, ולצרפה לסעודות השבת (תורת המועדים שם סי' י"ב אות י).
מכיון שנוהגים ללבוש בגדי יום טוב לכבוד פורים, ופעמים שמשתמש באותו בגד לשבת, יש לו לבדוק בכיסיו קודם השבת שהם ללא דבר מוקצה (תורת המועדים שם סי' ח אות א, הלכה ברורה חלק יג סי' רנב סעיף לב).
שבת קודש – ט"ו אדר
בירושלים יש לומר "ועל הניסים" בכל תפלות השבת, וכן בברכת המזון של שלש סעודות שבת, ואם שכח לומר "ועל הניסים" בברכת המזון לכו"ע אין מחזירים אותו (ש"ע שם, חזו"ע פורים עמ' ריז – ריח, ועמ' ריט בביאורים סוף ס"ק ו. תורת המועדים שם סי' יב אות ז).
בשבת שהוא יום חמשה עשר באדר, בירושלים מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע וכשמסיים המשלים קריאת פרשת השבוע ואומר חצי קדיש, קורא המפטיר בספר שני בפרשת "ויבא עמלק" עד סופה. ואין צריך לכפול הפסוק האחרון. ואחר גמר הקריאה והברכה, אומר המפטיר חצי קדיש, ומפטיר "פקדתי את אשר עשה עמלק", כהפטרת שבת זכור. וביתר ערי הארץ מוציאים ספר תורה אחד וקוראים בפרשת השבוע, ומפטירים גם כן בפרשת השבוע (חזו"ע שם עמ' ריט, תורת המועדים שם אות ח).
הן בירושלים והן בשאר ערי הארץ (הפרזים) לא יאמרו בשבת זו "צדקתך" במנחה של שבת, וכדין נפילת אפיים, שאין נופלין על פניהם בי"ד וט"ו, בין לבני הפרזים ובין לבני המוקפין (הלכה ברורה חלק ז סי' קלא סעיף מה, ובשער הציון שם, וחלק יח סי' רצב סעיף יב).
בערים המוקפות חומה (ירושלים) ישתו בשבת זו יין מעט יותר מהרגלם בכל שבת, לזכר הנס (תורת המועדים שם אות י).
בירושלים שואלין ודורשין ברבים בענינו של יום הפורים (תורת המועדים שם אות ט) כמו"כ יום ט"ו הוא מכלל שלושים יום קודם הפסח, ולכן ילמדו גם כמה מהלכות פסח (חזו"ע שם עמ' קפא).
אסור לבני המוקפין, לטלטל מגילת אסתר, שכיון שגזרו חז"ל שלא לקרות מגילת אסתר בשבת בפורים לצאת בה ידי חובה, שלא יעבירנה ד' אמות ברשות הרבים, יש עליה תורת מוקצה, הילכך אין לטלטלה. אבל בשאר שבתות השנה מותר לטלטלה, שהיא ראויה לקרות בה (חזו"ע שם עמ' ריג).
בן ירושלים שנאנס ולא קרא את המגילה ביום שישי, אף על פי כן לא יקרא את המגילה בשבת שהוא יום ט"ו. וכן נער שנעשה בר מצוה בשבת שהוא יום ט"ו אדר אינו רשאי לקרוא המגילה בשבת. וטוב שיגמרו את ההלל בשבת בלי ברכה (חזו"ע שם עמ' ריג, עמ' רכג – רכד ד"ה ולפי).
בירושלים יש מחמירים לשלוח מנות גם בשבת במקום שיש עירוב כהלכתו, והמחמיר תבוא עליו ברכה. (תורת המועדים שם אות יא).
בן ירושלים שעשה סעודת פורים במוצאי שבת, לא יצא ידי חובתו (תורת המועדים שם אות יד).
יום ראשון – ט"ז אדר
בירושלים שולחים מנות איש לרעהו (תורת המועדים שם אות יא).
בירושלים עושים סעודת פורים (תורת המועדים שם אות י). ואבל בתוך שבעת ימי אבלותו, יאכל בשר וישתה יין בסעודה, ומכל מקום ראוי לו שלא ירבה בשמחה (תורת המועדים שם אות יב).
אין אומרים "ועל הניסים" בתפילה. וכן אין לאומרו בברכת המזון, ונכון לנהוג לומר "ועל הניסים" באמצע "הרחמן" (תורת המועדים שם אות יג, ובעמ' שעא).
בירושלים ובשאר הערים המוקפות חומה אין אומרים וידוי ונפילת אפים (תורת המועדים שם אות יב).
תושב ירושלים, שחל יום פקודת השנה של אביו או אמו בתאריך זה, ורגיל להתענות בו לא יתענה כלל בשנה זו, כיון שעליו לקיים מצות סעודת פורים. ואינו צריך לעשות "התרת נדרים" לשם כך. וכן חתן או כלה תושבי ירושלים שמתחתנים ביום זה והם מבני אשכנז הנוהגים שמתענים ביום חופתם, לא יתענו ביום חופתם, מפני שצריכים לסעוד סעודת פורים. (בני ספרד נהגו שאין החתן והכלה מתענים כלל ביום חופתם), (תורת המועדים שם).
בענין דיני אבלות בירושלים ביום ט"ז אדר שהוא פורים המשולש, יש אומרים שאבלות נוהגת בו, ויש מקילים שאין נוהג בו אבלות בדברים שבפרהסיא (אבל דברים שבצינעא נוהג) כיון שהוא יום משתה ושמחה. והמיקל יש לו על מה שיסמוך. וימי הפורים עולים לו למנין שבעה. (חזו"ע אבלות ג עמ' קל ד"ה בירושלים, והוסיף: ואע"פ שבחזו"ע פורים עמ' רכז כתבתי להחמיר, כעת נ"ל שהמיקל יש לו על מה שיסמוך. ועיין בתורת המועדים שם עמ' ערב). ולבני י"ד (הפרזים) שאינו פורים כלל, נוהג כל דיני אבלות כבכל יום.
ערים שיש בהם ספק אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שבשאר שנים עושים פורים גם ביום ארבעה עשר וגם ביום חמשה עשר באדר, בשנה זו שחמשה עשר באדר חל בשבת, עושים את כל מצוות הפורים ביום שישי ארבעה עשר באדר בלבד, ואינם צריכים להחמיר לעשות כל דיני פורים משולש. (תורת המועדים שם אות ט"ז ובביאורים ובציונים שם).
יום חמישי – י"ג אדר (ליל שישי)
נוהגים לתת לפני פורים "זכר למחצית השקל" זכר למעות שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם מקרא מגילה, וכל מי שלא נתן קודם פורים, יתן באותה שעה. (השנה תשפ"ה הסכום הוא 40 ₪, והרוצה לדייק יבדוק ביום נתינתו את שער הכסף). ושאר הדינים והמנהגים מבוארים בתורת המועדים (שם סי' ד). ע"ש.
בירושלים קוראים את המגילה (בלילה וביום) נמצא שבשנה זו הם שוים בזמן חיוב קריאת המגילה לכל העולם שקוראים בארבעה עשר באדר (ש"ע חאו"ח סי' תרפח ס"ו), ולכתחלה צריכים לקרוא את המגילה בעשרה משום פרסומי ניסא. ואם אין שם עשרה, קוראים את המגילה בפחות מעשרה בברכותיה (למעט ברכה אחרונה שצריך עשרה וכדלהלן) אף על פי שהקריאה בירושלים הוקדמה מיום ט"ו ליום י"ד. ולכן הקוראים את המגילה לבני ביתם בי"ד כדי להוציאם ידי חובה, יברכו לפני הקריאה אף בפחות מעשרה, את כל שלשת הברכות שהן: "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו" (וביום, בני ספרד לא מברכים שהחיינו כמבואר בש"ע שם סי' תרצב סעיף א, ויכוונו בברכת שהחיינו בלילה גם על מצוות הפורים הנוהגות ביום שישי וביום ראשון פורים משולש פרק ב סעיף יב).
אולם לא יברכו לאחר קריאת המגילה ברכת "האל הרב את ריבנו" בשם ומלכות, שאין ברכה זו נאמרת אלא בעשרה, ואפילו כשקוראים את המגילה בזמנה, אין לברך ברכה אחרונה אלא בעשרה, כיון שאינה אלא מנהג, ולא תיקנו לאומרה אלא בציבור, ומכל מקום הקורא את המגילה בפני נשים, ויש שם עשר נשים השומעות את המגילה לצאת ידי חובה כיון שיש כאן פירסומי ניסא, רשאי הקורא לברך ברכה אחרונה לאחר הקריאה (חזו"ע פורים עמ' פט, צא, ושם כתב ואפשר שאפילו קטנים וקטנות שהגיעו לחינוך מצטרפות לעשרה לפרסומי ניסא לברכה אחרונה. ע"ש. תורת המועדים שם אות ב, וע"ע מ"ש שם סימן ה אות יד, טו).
אחר הקריאה יאמרו פסוק "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל", ואחר כך "סדר קדושה" (תורת המועדים שם סי' י"ב אות ג).
יום שישי – י"ד אדר
קוראים את המגילה (וכנ"ל בקריאת המגילה בלילה לענין קריאתה לכתחלה בעשרה וכו' ה"ה בקריאת המגילה ביום). בירושלים אין מוציאים ספר תורה לקריאת פרשת ויבא עמלק (תורת המועדים שם עמ' שעא).
תושבי ירושלים נותנים גם הם ביום זה מתנות לאביונים, מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה (תורת המועדים שם סי' יב אות ד). יש שכתב להזהיר את העניים שקבלו המתנות ביום שישי, להשהותם ליום ראשון, ובחזון עובדיה (שם עמ' רטז בביאורים) כתב שאין דבריו מוכרחים. ושיעור מתנות לאביונים ושאר הדינים ראה בתורת המועדים (שם סי' י).
בני ירושלים מותרים בעשיית מלאכה, שלא נהגו איסור בעשיית מלאכה בפורים אלא בזמנו, דהיינו ביום חמישה עשר באדר, אבל כשמקדימים קריאת המגילה לערב שבת, לא נהגו איסור כלל. והמחמיר תבוא עליו ברכה. ומכל שכן שמותרים להסתפר לכבוד השבת (תורת המועדים שם סי' יב אות ה).
בשאר ערי ארץ ישראל, ובכל ערי הפרזים, אסור לעשות מלאכה בערב שבת, הואיל והוא פורים שלהם בזמנו. ומכל מקום רשאים להסתפר לכבוד שבת (תורת המועדים שם אות ו). ובליל י"ד (ליל שישי) מותרים בעשיית מלאכה (חזו"ע שם עמ' קצה).
בירושלים אע"פ שקוראים את המגילה ביום זה, אין אומרים "ועל הנסים" בין בתפלה ובין בברכת המזון. ומכל מקום מי שטעה ואמר "ועל הניסים" ביום שישי, אין מחזירין אותו. (תורת המועדים שם אות ז).
ממדת חסידות טוב להחמיר שתושבי ירושלים יעשו סעודה נאה גם ביום שישי בשחרית, שהוא זמן סעודת פורים בכל העולם (תורת המועדים שם אות י).
השנה שפורים חל בערב שבת, ובני י"ד (הפרזים) מקיימים מצות סעודת פורים, יש להקדים לעשות הסעודה בשעות הבוקר קודם חצות היום. ואם לא הספיק לעשותה קודם חצות היום ישתדל על כל פנים לעשות הסעודה קודם שיעברו תשע שעות מתחלת היום. (הסועד סעודתו מחצות היום יתפלל קודם מנחה) ומכל מקום אם לא עשאה עד שעברו תשע שעות מתחלת היום, יעשה הסעודה אפילו אחר תשע שעות (הלכה ברורה חלק יג סי' רמט סעיף ט, ובבירור הלכה שם, הלכה ברורה חלק טז סי' רעא סעיף לב. תורת המועדים שם סי' יא אות ו. ובענין הסועד סעודתו מחצות היום, עיין בהלכה ברורה חלק יב סי' רלב סעיפים ו – ז). ומה טוב ללמוד הלכות הראשונות של פסח עם סעודת הפורים, כדי לסמוך גאולה לגאולה (חזו"ע שם עמ' קפא ד"ה והנה. פסח עמ' א).
טוב להדר בירושלים לשלוח מנות גם בערב שבת. למרות שמצות משלוח מנות בשנה זו היא ביום ראשון (ט"ז אדר) וזה עיקרו. ותושב כרך המוקף חומה מימות יהושע בן נון ששלח משלוח מנות לרעהו ביום שישי, יצא בדיעבד ידי חובת המצוה. וטוב ונכון לחזור ולשלוח מנות ביום ראשון ששה עשר באדר שהוא היום העיקרי למצות משלוח מנות (תורת המועדים שם סי' יב אות יא, ואות טו).
ביום י"ד אדר גם בירושלים אין מספידים בו, והוא הדין שאין אבלות בפרהסיא נוהגת בו (אבל דברים שבצינעא נוהג), כמבואר בש"ע יו"ד (תא, ז) שאין אבלות נוהגת לא ביום י"ד ולא ביום ט"ו אלא בדברים שבצינעא (חזו"ע פורים עמ' קפז, ובביאורים בעמ' ריט-רכ ד"ה ודע, וחזו"ע אבלות ג עמ' קכב, תורת המועדים שם סי' ח אות ז) והדברים אמורים בין בלילה ובין ביום (חזו"ע שם עמ' קכו ד"ה הרב. תורת המועדים שם סי' ח עמ' רעח בביאורים וציונים ד"ה והנה).
נכון שיעשו תושבי ירושלים לשבת עוד מנה מיוחדת לכבוד פורים, ולצרפה לסעודות השבת (תורת המועדים שם סי' י"ב אות י).
מכיון שנוהגים ללבוש בגדי יום טוב לכבוד פורים, ופעמים שמשתמש באותו בגד לשבת, יש לו לבדוק בכיסיו קודם השבת שהם ללא דבר מוקצה (תורת המועדים שם סי' ח אות א, הלכה ברורה חלק יג סי' רנב סעיף לב).
שבת קודש – ט"ו אדר
בירושלים יש לומר "ועל הניסים" בכל תפלות השבת, וכן בברכת המזון של שלש סעודות שבת, ואם שכח לומר "ועל הניסים" בברכת המזון לכו"ע אין מחזירים אותו (ש"ע שם, חזו"ע פורים עמ' ריז – ריח, ועמ' ריט בביאורים סוף ס"ק ו. תורת המועדים שם סי' יב אות ז).
בשבת שהוא יום חמשה עשר באדר, בירושלים מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע וכשמסיים המשלים קריאת פרשת השבוע ואומר חצי קדיש, קורא המפטיר בספר שני בפרשת "ויבא עמלק" עד סופה. ואין צריך לכפול הפסוק האחרון. ואחר גמר הקריאה והברכה, אומר המפטיר חצי קדיש, ומפטיר "פקדתי את אשר עשה עמלק", כהפטרת שבת זכור. וביתר ערי הארץ מוציאים ספר תורה אחד וקוראים בפרשת השבוע, ומפטירים גם כן בפרשת השבוע (חזו"ע שם עמ' ריט, תורת המועדים שם אות ח).
הן בירושלים והן בשאר ערי הארץ (הפרזים) לא יאמרו בשבת זו "צדקתך" במנחה של שבת, וכדין נפילת אפיים, שאין נופלין על פניהם בי"ד וט"ו, בין לבני הפרזים ובין לבני המוקפין (הלכה ברורה חלק ז סי' קלא סעיף מה, ובשער הציון שם, וחלק יח סי' רצב סעיף יב).
בערים המוקפות חומה (ירושלים) ישתו בשבת זו יין מעט יותר מהרגלם בכל שבת, לזכר הנס (תורת המועדים שם אות י).
בירושלים שואלין ודורשין ברבים בענינו של יום הפורים (תורת המועדים שם אות ט) כמו"כ יום ט"ו הוא מכלל שלושים יום קודם הפסח, ולכן ילמדו גם כמה מהלכות פסח (חזו"ע שם עמ' קפא).
אסור לבני המוקפין, לטלטל מגילת אסתר, שכיון שגזרו חז"ל שלא לקרות מגילת אסתר בשבת בפורים לצאת בה ידי חובה, שלא יעבירנה ד' אמות ברשות הרבים, יש עליה תורת מוקצה, הילכך אין לטלטלה. אבל בשאר שבתות השנה מותר לטלטלה, שהיא ראויה לקרות בה (חזו"ע שם עמ' ריג).
בן ירושלים שנאנס ולא קרא את המגילה ביום שישי, אף על פי כן לא יקרא את המגילה בשבת שהוא יום ט"ו. וכן נער שנעשה בר מצוה בשבת שהוא יום ט"ו אדר אינו רשאי לקרוא המגילה בשבת. וטוב שיגמרו את ההלל בשבת בלי ברכה (חזו"ע שם עמ' ריג, עמ' רכג – רכד ד"ה ולפי).
בירושלים יש מחמירים לשלוח מנות גם בשבת במקום שיש עירוב כהלכתו, והמחמיר תבוא עליו ברכה. (תורת המועדים שם אות יא).
בן ירושלים שעשה סעודת פורים במוצאי שבת, לא יצא ידי חובתו (תורת המועדים שם אות יד).
יום ראשון – ט"ז אדר
בירושלים שולחים מנות איש לרעהו (תורת המועדים שם אות יא).
בירושלים עושים סעודת פורים (תורת המועדים שם אות י). ואבל בתוך שבעת ימי אבלותו, יאכל בשר וישתה יין בסעודה, ומכל מקום ראוי לו שלא ירבה בשמחה (תורת המועדים שם אות יב).
אין אומרים "ועל הניסים" בתפילה. וכן אין לאומרו בברכת המזון, ונכון לנהוג לומר "ועל הניסים" באמצע "הרחמן" (תורת המועדים שם אות יג, ובעמ' שעא).
בירושלים ובשאר הערים המוקפות חומה אין אומרים וידוי ונפילת אפים (תורת המועדים שם אות יב).
תושב ירושלים, שחל יום פקודת השנה של אביו או אמו בתאריך זה, ורגיל להתענות בו לא יתענה כלל בשנה זו, כיון שעליו לקיים מצות סעודת פורים. ואינו צריך לעשות "התרת נדרים" לשם כך. וכן חתן או כלה תושבי ירושלים שמתחתנים ביום זה והם מבני אשכנז הנוהגים שמתענים ביום חופתם, לא יתענו ביום חופתם, מפני שצריכים לסעוד סעודת פורים. (בני ספרד נהגו שאין החתן והכלה מתענים כלל ביום חופתם), (תורת המועדים שם).
בענין דיני אבלות בירושלים ביום ט"ז אדר שהוא פורים המשולש, יש אומרים שאבלות נוהגת בו, ויש מקילים שאין נוהג בו אבלות בדברים שבפרהסיא (אבל דברים שבצינעא נוהג) כיון שהוא יום משתה ושמחה. והמיקל יש לו על מה שיסמוך. וימי הפורים עולים לו למנין שבעה. (חזו"ע אבלות ג עמ' קל ד"ה בירושלים, והוסיף: ואע"פ שבחזו"ע פורים עמ' רכז כתבתי להחמיר, כעת נ"ל שהמיקל יש לו על מה שיסמוך. ועיין בתורת המועדים שם עמ' ערב). ולבני י"ד (הפרזים) שאינו פורים כלל, נוהג כל דיני אבלות כבכל יום.
מקור
