אמנם יש בתי כנסת שבהם ההגדרה היא "ג'יהאד" ממש, מעולם לא ראיתי כהנה לרוע, "רבנים" חוזרים בתשובה שבבחרותם היו חילוניים גמורים, גילו את האור ומעתה אין להם בעולמם אלא הרב עובדיה, והם עושים כל טצדקי למחוק את מורשת אבותם, הן בהלכה הן בשירה. בבחינת "שנה ופירש" ממש.
תמצא אותם נלחמים על הנחת תפילין בשחרית תשעה באב נגד מרן (ממש החזרת עטרה ליושנה...), נלחמים על הולכת ספר תורה פתוח (מנהג משובש שהגיע מאיזה בית כנסת שהיה צר וארוך, וכמש"כ בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רנ"ה: "נוהגים פה עה"ק ירושלים תוב"ב שמקיפים בס"ת פתוח בכל שטח בהכ"נ להראות את העם כתב ס"ת מפני שבית הכנסת הגדול הוא ארוך וצר וכו' ולא די במה שיגביהו ס"ת בתיבה"), קובעים בתקנון בית הכנסת שהקריאה תהיה ירושלמית בלבד (צ"ל מזרחית), ולא כמנהג אבותיו מרוקאית חלילה וחס.
וכאשר אדם מנותק משרשיו, הרי הוא כמוץ אשר תדפנו רוח, אין לו עבר ואין לו עתיד.
