ואם זה אותו גוון בודאי לא נחשב כיסוי, כמו שברור שאם אשה תלבש חולצה בגוון הגוף זה אסור בתכלית...
אין שום קשר, כי הפוסקים כיום נשענים על המשנה ברורה הסובר שהשוק הוא החלק העליון, והכיסוי בגרביים אינו אלא חומרא בעלמא. ואת זה לא כתבו "תלמידי חכמים גדולים" אנונימיים אלא גדולי ישראל, ראה לדוגמא להגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (אבן העזר חלק ד' סי' ק') לגבי גרביים שקופות, או בצבע הרגל:
"ובהא שיש אנשים שמקפידים שלא ילכו נשותיהן ובנותיהן בלא אנפילאות [גרביים] על רגליהן, אבל אין מקפידין שיהיו האנפילאות באופן שאי אפשר להראות, שכתר"ה הקשה דאיזה חילוק יש, דאם חשיבין לערוה גם למטה מהארכובה שקורין קני"א [ברך] אין מועילין כלום דערוה בעששית אסור, ואם כהמשנה ברורה שאינו בדין ערוה אין צורך אנפילאות.
האמת הוא שהוא לצניעות יותר, מחמת שלהלכה עד הקני"א אינו ערוה. אבל איכא גם טעם להצניעות בזה, משום שבעצם אין החוטים אף מהאנפילאות הדקין שייך שיראה בשר הרגלים, והראיה שכשהן צבועין לבן ושחור לא נראה בשר הרגלים, ורק מחמת שצבועין בצבע כמראה הבשר, לכן נמצא שבעצם הם מכוסין ולא נראין כלל, רק שנדמה לאינשי כנראין, שלכן אף במקום שהוא בדין ערוה ממש נמי הא איכא חלוק, מאחר דעכ"פ הערוה מכוסה, אך שיש לאסור משום דאיכא הרהור עכ"פ מזה שנראין כבשר, וא"כ באם הוא מקום שאינו מביא לידי הרהור כהא דלמטה מארכובה, אף אם היה עכ"פ בדין ערוה לא היה שום איסור, ונוגע לדינא ממש בקטנות שליכא הרהור אך שמ"מ הוא בדין ערוה שיהיה מותר באנפילאות כאלו, וזהו אולי טעמם".
וכן כתב הגר"ב זילבר בשו"ת אז נדברו חלק י"ד סי' מ"ח לגבי גרביים בצבע הרגל, ולאחר מכן גם דחה את השגותיו של האדמו"ר מזוטשקא: "שלום וברכה למעכ"ת הגה"צ כ"ק האדמו"ר מזוטשקא שליט"א... רצוני להעיר בנוגע להשגותיו על הקונטרס "מלבושי נשים", מה שכ"ק משיג על מה שכתבתי
בגרביים אין הצבע מכרעת אפי' כצבע הבשר ממש מותר מדינא, אם לא מדרכי הצניעות, וגם חשדא אין בזה במקומות שרגילין בזה. זאת ועוד, שתמיד יש הבדל קצת בין הגרביים למראה הבשר ממש" (ומאריך שם).
וכן כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספר "אום אני חומה" (ח"ב סי' ק"ב) לגבי גרביים שקופות, "כיון שאיכא שסוברים דלדעת המשנ"ב ליכא איסורא, להכי אין למחות בביתו בתוקף ולהכריח לזה אלא באמירה נעימה".
וכן כתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספרו "מנחת שלמה" חלק ב' (סי' ק"ג אות ט"ו): "לענין שוק ידוע שיש סוברים שזה רק הירך אבל רבו החולקים על זה, ולכן צריכים ודאי להקפיד שלא לצאת לרחוב בלי גרביים,
אבל אין לגעור במקום שההמון הפשוט לא מקפיד על כך".
וכן בספר "מעדני שלמה", כתב בזה"ל: "חובת לבישת גרביים (כיסוי הרגל מתחת לברך)
תלוי הדבר במנהג המקומות, ובמקום שלא נהגו ללבוש אין לגעור בהן. ואף שלרוב הפוסקים הרגל התחתון חשיב שוק וצריך כיסוי, יש להן על מי לסמוך, שהרי דעת המשנה ברורה דלא הוי שוק".
וממילא גם צבע הגרביים תלוי במנהג, ואין אחר המנהג כלום.
וכן כתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות, לאחר שהקדים שאין רצונו לתקוע עצמו בדבר הלכה אודות מיקום השוק, אבל תקף את הרב השואל (האדמו"ר הנ"ל שעסק הרבה בזה והריץ מכתבים לכל הגדולים) שכתב "וזה פשוט וברור, אין בזה דעות ומחלוקת", שאין זה נכון כי בסדרי טהרות להגה"ק מראדזין זצ"ל הוכיח בפ"ק דאהלות דדעת הרי"ף והרמב"ם וכן דעת הרע"ב דשוק ששנינו במתניתין דאהלות הכוונה למן הארכובה ולמעלה, ושוק האמור באדם ה"ה כשוק האמור בבהמה". עכ"ל.
ועוד כתב, "אי אפשר לעניות דעתי להוציא דברי הפמ"ג בסי' ע"ה מפשוטם, וכפי שהבינו אותו המשנה ברורה והחזון איש והפת"ע דכוונת הפמ"ג הוא דר"ח לא כיון אלא על למעלה מהקניא,
ואף שהחזו"א העיר עליהם ממתני' דאהלות, מ"מ לא משוי להו כטועה בדבר משנה, ורק מסיק "וקשה להכריע בדבר".
עוד הביא ראיה ממסכת בבא בתרא (נ"ז) "שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה", ופירש רשב"ם "שצריכות לעמוד שם יחפות לגלות שוק", וכתב הגריש"א: "מלשון הגמ' דקאמר שאין דרכן להתבזות,
משמע שאין בזה משום סרך עבירה, ואינה עוברת בזה על דת משה או יהודית, אף ששפת הנהר הוה מקום פרהסיה ובני אדם עוברים ושבים שם כדמשמע בסוגיא שם".
וכן כתב הגאון בעל שו"ת בני בנים (בירחון "בית הלל" י"ח): "מאחר והכתוב בישעיהו הוא המקור להלכה ששוק באשה ערוה, נלמד משם גם היכן היא השוק, ולכן ס"ל
הנח להן לישראל, אם אינן נביאות בנות נביאות הן, ולענ"ד יש להן על מה לסמוך לגלות את הרגל מתחת לארכובה. שוב ראיתי שרבינו יוסף קרא בן דורו של רש"י פירש כן בד"ה גלי שוק, "היא הירך העליונה" עכ"ל, ושמחתי שכיוונתי לדעתו...
ויש עוד סימן שהשוק בישעיהו היא מעל לברך לענ"ד, מן הכתוב "חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות תגל ערותך", כי אם האשה שם לבשה שמלה עד הקרסוליים, מהי הרבותא לעבור נהרות, הלא תצטרך להגביה את שמלתה אפילו לעבור שלולית. אלא בוודאי בגדיה הגיעו רק עד הברך או למטה מזה קרוב לברך, וכדי לעבור נהרות היא הצטרכה להגביה את שמלתה אף יותר, הרי שמדובר בשוק שמעל הארכובה.
והעד, ממה שהביא הרד"ק ממדרש חזית שחשפי שובל הוא מלשון שיבולת הנהר והיא מקום חוזק מרוצת המים, כמו שפירש בישעיהו פרק כ"ז, וכן בתהילים מזמור ס"ט נאמר "באתי במעמקי מים ושיבולת שטפתני", ובוודאי אי אפשר לחצות שיבולת הנהר בלי להגביה את השמלה מעל הברך". עכ"ל.
וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א בשו"ת אור יצחק (חלק ב' או"ח סי' ל'), וזה לשונו: "בשוק באשה ערוה כבר כתבנו במקום אחר ששוק הוא מן העקב עד הברך, דמן הברך ולמעלה נקרא ירך, ודלא כמשנה ברורה בשם הפמ"ג ועוד אחרונים שהסתפקו בזה. ולכך תמיד החמרתי בזה לאשר שאלוני.
אבל לפי דברי האגודה, שכתב מפורש ששוק באשה ערוה תלוי בדרך לכסותו, א"כ הכל תלוי במנהג המקום. וכן נראה לפי הלחם חמודות". עכ"ל.
אז אתה רוצה למחות במנהלי הסמינרים שהולכים אליבא דגדולי הדור, ולהכריחם ללכת כפי ת"ח אנונימיים, או כפי הפשקווילים ברחובות?
