איש מאסף
חבר חדש
- הצטרף
- 29/11/24
- הודעות
- 139
לאורך מגילת קהלת מצויה כפילות שנראית סותרת במהותה:
מחד גיסא, קהלת קובע שוב ושוב כי "הבל הבלים הכל הבל" – העולם חסר משמעות וכל עמל האדם לשווא.
מאידך גיסא, שב ומדריך את האדם "לך אכול בשמחה לחמך", "ראה חיים עם אשה אשר אהבת", ומעודד ליהנות גם מהחיים ומהיגיעה.
כיצד יש להבין את היחס שבין מה שנראה כפסימיות קיומית, לבין קריאה לחיים ולהנאה מהם, כולל הנאה מסוימת מחיי חומר (לכאורה, בפשט)?
אם הבל הבלים, למה יפה לאכול ולשתות?
אם הכל הבל, למה שישמח הבחור?
מחד גיסא, קהלת קובע שוב ושוב כי "הבל הבלים הכל הבל" – העולם חסר משמעות וכל עמל האדם לשווא.
מאידך גיסא, שב ומדריך את האדם "לך אכול בשמחה לחמך", "ראה חיים עם אשה אשר אהבת", ומעודד ליהנות גם מהחיים ומהיגיעה.
כיצד יש להבין את היחס שבין מה שנראה כפסימיות קיומית, לבין קריאה לחיים ולהנאה מהם, כולל הנאה מסוימת מחיי חומר (לכאורה, בפשט)?
אם הבל הבלים, למה יפה לאכול ולשתות?
אם הכל הבל, למה שישמח הבחור?