הדלקת נר חנוכה בשקיעת החמה, הן לפי הב"י והן לפי המנהג כהגאונים.

[אמת ליעקב]

בשנים האחרונות התרבו תלמידי החכמים שעסקו בסוגיא זו וכתבו בקבצים השונים, וכמדומני שכמעט כולם העלו שלמעשה יש להדליק נר חנוכה בשקיעת החמה ולא בצאת הכוכבים מתרי טעמי;
חדא, שהמדייק היטב בב"י ובציון ששלח לתוס' בסוף פ"ב דשבת יראה שהבין ש'סוף' שקיעה היינו תחלת בה"ש, וכדעת הרשב"א והר"ן ולא כדעת ראבי"ה והמנהיג וסיעתם, וכפי שכתב כבר המנחת כהן וז"ל


וכך מפורש גם במשחא דרבוותא בדעת השו"ע [ובחזו"ע לא דק בדעתו]



וכמו כן כתבו רבים שלדעת הגאונים שאין ב' שקיעות - גם 'משתשקע' החמה וגם 'משקיעת' החמה היינו השקיעה באופק, ולכן הרמב"ם לשיטתו פסק שמדליקים 'עם' שקיעתה.

וממילא כך יש לנו לנהוג.

 

[חיי עולם]

ב'שערי יהודה' למרן הגר"י עדס שליט"א לרפו"ש,
כמדומני הכריע 13.5 דק' אחרי השקיעה מייד,
ומבאר שבזה יצא יד"ח לכו"ע.

 

[אמת ליעקב]

ומאר שבזה יצא יד"ח לכו"ע.

אין זה 'לכו"ע', שהרי הרמב"ם כתב שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעתה מדליק עד שתכלה וכו'. ומבואר שגם החצי שעה זה רק דיעבד. ולכתחלה יש להדליק עם שקיעתה ממש. וכך הוא לשון הגמ' 'דאי לא אדליק מדליק'.
ומאידך ברשב"א ובר"ן מבואר שגם לשיטתם שמדליקים בתחילת השקיעה השניה - אם הדליק מתחילת השקיעה הראשונה יצא, וכמו בערב שבת עי"ש.
ומה שכתבו התוס' במנחות דהוי שרגא בטיהרא - אין זה באופק ארץ ישראל, שהרי כולנו מדליקים חשמל ומאירים את הבית בכל יום כבר לפני השקיעה, ולפי הנסיון הנר שמדליקים בשקיעה מאיר היטב ורואים אותו כדבעי ברה"ר.
ולכן עיקר המצוה לדידן, הן לדעת הב"י והן למנהגנו כדעת הגאונים היא להדליק בשקיעה.

 

[חיי עולם]

אין זה 'לכו"ע', שהרי הרמב"ם כתב שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעתה מדליק עד שתכלה וכו'. ומבואר שגם החצי שעה זה רק דיעבד. ולכתחלה יש להדליק עם שקיעתה ממש. וכך הוא לשון הגמ' 'דאי לא אדליק מדליק'.

זה לכו"ע, רק אולי לא 'לכתחילה' לכו"ע.

 

[אמת ליעקב]

זה לכו"ע, רק אולי לא 'לכתחילה' לכו"ע.

אה"נ, ואנו רוצים לעשות את המצוה לכתחלה.
הרי כל חנוכה זה מהדרין ומהדרין מן המהדרין.
באותה מדה 'לכו"ע' יוצאים יד"ח בנר אחד לאיש וביתו.

 

[חיי עולם]

אה"נ, ואנו רוצים לעשות את המצוה לכתחלה.
הרי כל חנוכה זה מהדרין ומהדרין מן המהדרין.
באותה מדה 'לכו"ע' יוצאים יד"ח בנר אחד לאיש וביתו.

ודאי שרוצים לעשות לכתחילה.
אך בדיוק לכן, כיון שיש דעות שצריך להיות בצאת הכוכבים,
מדליקים מייד לאחר י"ג וחצי מינוט מהשקיעה, ויוצאים לכו"ע.

 

[אמת ליעקב]

אך בדיוק לכן, כיון שיש דעות שצריך להיות בצאת הכוכבים,

זהו שכתבתי שדעות אלו הם לדעת ר"ת, אבל לדעת הגאונים לא שייך לומר כן.
ואם באנו לחוש לר"ת - גם אם מדליקים י"ג דקות וחצי אחרי השקיעה שלנו לא יוצאים לדעת התוס' במנחות.
כך שכלפי יציאת יד"ח - אין הבדל בין אם מדליקים בשקיעה או י"ג דקות אחריה. לפי מי שאומר שיוצאים [רשב"א ור"ן] - יוצאים בשניהם. ולפי מי שלא יוצאים [תוס'] - לא יוצאים בשניהם.
ולכן אין לנו לעזוב את דעת הרמב"ם והגאונים שכמותם אנו נוהגים.
ובפרט שכך דעת מרן הב"י וכאמור. והרי קיבלנו הוראות מרן.