קובץ מתיבות
חבר חדש
- הצטרף
- 16/2/26
- הודעות
- 1
בשורה משמחת לשוחרי התורה די בכל אתר ואתר!
קובץ "מתיבות" – לחקר תורת הגאונים והקדמונים, וקהילות ישראל במלכות ישמעאל
כרך א (אדר תשפ"ו), 500 עמודים
בסימנא טבא, שמחים אנו לבשר לשוחרי התורה די בכל אתר ואתר על צאתו לאור של הכרך הראשון בקובץ "מתיבות", העוסק בתורת הגאונים, חכמי ארצות ישמעאל בימי קדם, וקהילות ישראל במלכות ישמעאל.
מאז גלות החל הזה, שזורים הם דברי ימי ישראל בטלטולים ונדודים, גולה אחר גולה, ובכל מקום שגלו ישראל ישיבה עמהם. דא עקא שנדודי הגלות, יחד עם שאר מצוקות הזמן, גרמו לכך שאוצרות רוח רבים נגנזו ונעלמו מן העין. במיוחד הדברים אמורים כלפי מורשתם של הגאונים וחכמי ישראל בארצות ישמעאל בימי קדם, אשר עם שקיעת שמשם של ישיבות הגאונים וממשיכי דרכם בארצותיהם, ירדה ושקעה יחד עימם גם מורשתם הכבירה ואוצרות התורה, הרוח והמחשבה אשר הניחו אחריהם.
מורשת מפוארת זו, הכתובה ברובה בלשון הערבית-היהודית, 'לשון קדר אשר הקדיר שמשה' כלשון הרמב"ם באיגרותיו, היתה יושבת בין החולות זמן רב, שפוני טמוני חול, ואין דורש ואין מבקש, עד אשר האיר ה' את עינינו בדור אחרון בגילוי אוצרותיה הגנוזים, כאשר בכל יום ויום מבצבצים ועולים מבין בתרי הגניזה וכתבי היד ומתהום הנשייה מטמונים יקרי ערך אשר לא יסולאו בפז.
קובץ 'מתיבות' שם לו למטרה להסיר את הלוט מעל אוצרות הרוח של גאוני וחכמי ארצות ישמעאל, וכן לדון ולהעמיק בתורתם, משנתם והליכותיהם, וכמו כן להוסיף חקר על מנהגיהן של קהילות ישראל בארצות ישמעאל שבהן השתמרו רשמים קדומים ומסורות עתיקות מתורתם וממשנתם של גאוני תקיפי קמאי נושאי דגל התורה ומנחילי המסורת, מתוך שאיפה להשיב אל בית המדרש את תורתם של חכמי קדם אלו, ויתענגו לאורה שוחרי התורה די בכל אתר ואתר, בהתחדש כנשר כל מחמדיה אשר היו מימי קדם.
הקובץ מאגד בתוכו קבוצת מאמרים נבחרים מאת טובי הכותבים, ומלא וגדוש מזן אל זן במאמרי גנוזות היוצאים לאור לראשונה, וכן במאמרי חקר ועיון העוסקים בהרחבה והעמקה בתורת הגאונים וחכמי ארצות ישמעאל בימי קדם.
מן הנידונים המרכזיים בקובץ:
מהי דעתו של ר' אברהם בן הרמב"ם על לימוד החכמות ככלי לעבודת ה'? מתוך קטעים חדשים הרואים אור לראשונה מספרו "המספיק לעובדי השם"
מהו "תפסיר רבינו סעדיה גאון" על התורה, ואיזה תפקיד מרכזי שימש במסורת לימודם של יהודי ארצות ישמעאל, עד הדור האחרון?
היכן היו מתבודדים "חסידי מצרים" הקדמונים מחוגו של ר' אברהם בן הרמב"ם?
אלו מנהגים עתיקים מתקופת חכמי התלמוד והגאונים נשתמרו עד הדור האחרון במסורת יהודי בבל?
מצ"ב דוגמא ומבוא הקובץ.
ניתן להשיג את הקובץ בחנות 'אורייתא' בבני ברק, בנקודות המכירה הרשומות במודעה המצורפת, ובהמשך – גם בדוכני 'בלוי' בבתי הכנסת (בשבוע פרשת ויקהל-פקודי).
לשליחת מאמרים, שאלות ותגובות ניתן לפנות בכתובת המייל: kovetzmetivot@gmail.com
קובץ "מתיבות" – לחקר תורת הגאונים והקדמונים, וקהילות ישראל במלכות ישמעאל
כרך א (אדר תשפ"ו), 500 עמודים
בסימנא טבא, שמחים אנו לבשר לשוחרי התורה די בכל אתר ואתר על צאתו לאור של הכרך הראשון בקובץ "מתיבות", העוסק בתורת הגאונים, חכמי ארצות ישמעאל בימי קדם, וקהילות ישראל במלכות ישמעאל.
מאז גלות החל הזה, שזורים הם דברי ימי ישראל בטלטולים ונדודים, גולה אחר גולה, ובכל מקום שגלו ישראל ישיבה עמהם. דא עקא שנדודי הגלות, יחד עם שאר מצוקות הזמן, גרמו לכך שאוצרות רוח רבים נגנזו ונעלמו מן העין. במיוחד הדברים אמורים כלפי מורשתם של הגאונים וחכמי ישראל בארצות ישמעאל בימי קדם, אשר עם שקיעת שמשם של ישיבות הגאונים וממשיכי דרכם בארצותיהם, ירדה ושקעה יחד עימם גם מורשתם הכבירה ואוצרות התורה, הרוח והמחשבה אשר הניחו אחריהם.
מורשת מפוארת זו, הכתובה ברובה בלשון הערבית-היהודית, 'לשון קדר אשר הקדיר שמשה' כלשון הרמב"ם באיגרותיו, היתה יושבת בין החולות זמן רב, שפוני טמוני חול, ואין דורש ואין מבקש, עד אשר האיר ה' את עינינו בדור אחרון בגילוי אוצרותיה הגנוזים, כאשר בכל יום ויום מבצבצים ועולים מבין בתרי הגניזה וכתבי היד ומתהום הנשייה מטמונים יקרי ערך אשר לא יסולאו בפז.
קובץ 'מתיבות' שם לו למטרה להסיר את הלוט מעל אוצרות הרוח של גאוני וחכמי ארצות ישמעאל, וכן לדון ולהעמיק בתורתם, משנתם והליכותיהם, וכמו כן להוסיף חקר על מנהגיהן של קהילות ישראל בארצות ישמעאל שבהן השתמרו רשמים קדומים ומסורות עתיקות מתורתם וממשנתם של גאוני תקיפי קמאי נושאי דגל התורה ומנחילי המסורת, מתוך שאיפה להשיב אל בית המדרש את תורתם של חכמי קדם אלו, ויתענגו לאורה שוחרי התורה די בכל אתר ואתר, בהתחדש כנשר כל מחמדיה אשר היו מימי קדם.
הקובץ מאגד בתוכו קבוצת מאמרים נבחרים מאת טובי הכותבים, ומלא וגדוש מזן אל זן במאמרי גנוזות היוצאים לאור לראשונה, וכן במאמרי חקר ועיון העוסקים בהרחבה והעמקה בתורת הגאונים וחכמי ארצות ישמעאל בימי קדם.
מן הנידונים המרכזיים בקובץ:
מהי דעתו של ר' אברהם בן הרמב"ם על לימוד החכמות ככלי לעבודת ה'? מתוך קטעים חדשים הרואים אור לראשונה מספרו "המספיק לעובדי השם"
מהו "תפסיר רבינו סעדיה גאון" על התורה, ואיזה תפקיד מרכזי שימש במסורת לימודם של יהודי ארצות ישמעאל, עד הדור האחרון?
היכן היו מתבודדים "חסידי מצרים" הקדמונים מחוגו של ר' אברהם בן הרמב"ם?
אלו מנהגים עתיקים מתקופת חכמי התלמוד והגאונים נשתמרו עד הדור האחרון במסורת יהודי בבל?
מצ"ב דוגמא ומבוא הקובץ.
ניתן להשיג את הקובץ בחנות 'אורייתא' בבני ברק, בנקודות המכירה הרשומות במודעה המצורפת, ובהמשך – גם בדוכני 'בלוי' בבתי הכנסת (בשבוע פרשת ויקהל-פקודי).
לשליחת מאמרים, שאלות ותגובות ניתן לפנות בכתובת המייל: kovetzmetivot@gmail.com