כך מתאר הפסוק בתהילים את מכת צפרדע: "שרץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בחדרי מַלְכֵיהֶם" (קה, ל). תוהה הגאון רבי דוד קאהן שליט״א - רב קהילת 'גבול יעבץ', פלטבוש ניו יורק: מהו הלשון "בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם" בלשון רבים - וכי היו במצרים כמה מלכים?!
השיב לו בנו הרה״ג רבי עמרם לוי שליט״א, שהפסוק בירמיה (מו, כה) אומר "הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ" - הרי שאכן היו כמה מלכים במצרים!
וביותר, שה'מצודת דוד' שם מביא את הפסוק בישעיה (יט, ב) "וְסִכְסַכְתִּי מצרים בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה" - הרי שהיו ממלכות הרבה במצרים!
אמנם, יש לדחות דהן אמת שדברי הנביא התקיימו - ומלכות מצרים הסתכסכה והתפלגה לכמה ממלכות - אבל בתקופה המדוברת, של מלכות פרעה ששעבד את בני ישראל, לא נזכר במקורותינו שכבר היו כמה מלכים וממלכות. וכן הוא לפי המקורות ההיסטוריים, שבזמן המדובר היה במצרים אך ורק מלך אחד - וחזרה השאלה למקומה.
מהו "בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם" לשון רבים?
השיב לו בנו הרה״ג רבי עמרם לוי שליט״א, שהפסוק בירמיה (מו, כה) אומר "הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ" - הרי שאכן היו כמה מלכים במצרים!
וביותר, שה'מצודת דוד' שם מביא את הפסוק בישעיה (יט, ב) "וְסִכְסַכְתִּי מצרים בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה" - הרי שהיו ממלכות הרבה במצרים!
אמנם, יש לדחות דהן אמת שדברי הנביא התקיימו - ומלכות מצרים הסתכסכה והתפלגה לכמה ממלכות - אבל בתקופה המדוברת, של מלכות פרעה ששעבד את בני ישראל, לא נזכר במקורותינו שכבר היו כמה מלכים וממלכות. וכן הוא לפי המקורות ההיסטוריים, שבזמן המדובר היה במצרים אך ורק מלך אחד - וחזרה השאלה למקומה.
מהו "בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם" לשון רבים?
***
הפסוק בפרשת השבוע אומר (ז, כח) "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים", ואילו הפסוק הנ״ל מתהילים אומר "שָׁרַץ אַרְצָּם צְפַרְדְּעִים".
הפירמידות במצרים - המבנים הגדולים ביותר שנבנו בעולם העתיק - [את 'מגדל בבל׳ הרי לא סיימו לבנות...] ניצבות דומם אלפי שנים, צופנות סוד. גם אלפי שנים לאחר בנייתן מנסים חוקרים לחשוף את סודותיהן. שודדי-קברים כבר עשו זאת הרבה לפניהם!
אבל מסתבר שהיה מי שהקדים את אלה וגם את אלה!
הגאון רבי דוד קאהן שליט״א מציע הסבר מקורי [ב'שמחת יעבץ'], לפיו "חַדְרַי מַלְכֵיהֶם" מתייחס לחדרים הפנימיים של הפירמידות - שם שכבו המלכים החנוטים! ואין לך בזיון מלכות גדול מזה, שצפרדע בוקעת אל תוככי המקום הכי מקודש למצרים של החנוטים המצריים ומקרקרת להם שם את המוח!... המבנים הללו נבנו בתחכום שיוותרו סגורים ומסוגרים, שאף אחד לא יפריע את מנוחת המלך.
מתוך כך מובן השינוי שבין לשון הפסוקים. "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים" שבפרשת השבוע מתייחס לצפרדעים הרגילים שנוצרו מהמים והציפו את מצרים, ואילו הפסוק בתהילים "שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים", מתייחס לצפרדעים של הפירמידות - שנוצרו ללא מים. זה כמובן גם מיישב את "בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם" לשון רבים, שכן הצפרדעים חדרו לכל הפרעונים החנוטים בפירמידות.
הפירמידות במצרים - המבנים הגדולים ביותר שנבנו בעולם העתיק - [את 'מגדל בבל׳ הרי לא סיימו לבנות...] ניצבות דומם אלפי שנים, צופנות סוד. גם אלפי שנים לאחר בנייתן מנסים חוקרים לחשוף את סודותיהן. שודדי-קברים כבר עשו זאת הרבה לפניהם!
אבל מסתבר שהיה מי שהקדים את אלה וגם את אלה!
הגאון רבי דוד קאהן שליט״א מציע הסבר מקורי [ב'שמחת יעבץ'], לפיו "חַדְרַי מַלְכֵיהֶם" מתייחס לחדרים הפנימיים של הפירמידות - שם שכבו המלכים החנוטים! ואין לך בזיון מלכות גדול מזה, שצפרדע בוקעת אל תוככי המקום הכי מקודש למצרים של החנוטים המצריים ומקרקרת להם שם את המוח!... המבנים הללו נבנו בתחכום שיוותרו סגורים ומסוגרים, שאף אחד לא יפריע את מנוחת המלך.
מתוך כך מובן השינוי שבין לשון הפסוקים. "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים" שבפרשת השבוע מתייחס לצפרדעים הרגילים שנוצרו מהמים והציפו את מצרים, ואילו הפסוק בתהילים "שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים", מתייחס לצפרדעים של הפירמידות - שנוצרו ללא מים. זה כמובן גם מיישב את "בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם" לשון רבים, שכן הצפרדעים חדרו לכל הפרעונים החנוטים בפירמידות.
***
אמנם, העיר לו חתנו הרה״ג רבי זאב מייזלס שליט״א מלשון המדרש רבה (שמו״ר י, ג) שם מובאות כמה שיטות באופן יצירת הצפרדעים. רבי אחא אומר שמצרי היה שותה מים "וטיפה אחת יורדת על לבו ונעשה צפרדע ונבקעת שם". רבי יוחנן אומר "כל מקום שהיה שם עפר, והיה טיפה של מים, בו היה נעשה צפרדע". מגיע חזקיה ברבי ושואל: "אם כשיטה הזו לא לקו בתיהם של גדולים שהיו עשויין בשיש ובפסיפס"! אלא - הוא מחדש כך: "מלמד שהיה הצפרדע עולה מן התהום ואומרת לשיש: "עשה לי מקום שאעלה ואעשה רצון בוראי", והיה נבקע השיש ועולה"---
אחר הדברים האלה אין צורך לטעון שלצורך הפירמידות נבראו צפרדעים מיוחדות שלא ממים, אלא שהצפרדעים הרגילות הם הם שבקעו את האבנים הקשות [-הפירמידות נבנו מסלעי גרניט יקר] וחדרו אל "חַדְרֵי מַלְכֵיהֶם"...
אחר הדברים האלה אין צורך לטעון שלצורך הפירמידות נבראו צפרדעים מיוחדות שלא ממים, אלא שהצפרדעים הרגילות הם הם שבקעו את האבנים הקשות [-הפירמידות נבנו מסלעי גרניט יקר] וחדרו אל "חַדְרֵי מַלְכֵיהֶם"...
