בבא בתרא ההבדל בין ת"ח לעם הארץ - הופעה יפה, סדר וניקיון

[משיב כהלכה]

מובא בגמ' ארבעה דברים שבהם ניכר ההבדל בין ת"ח לעם הארץ:

א. חלוק של ת"ח כיצד? כל שאין בשרו נראה מתחתיו.
ב. טלית של ת"ח כיצד? כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח.
ג. שלחן של ת"ח כיצד? שני שלישי גדיל [מכוסה במפה] ושליש גלאי [מגולה], ועליו קערות וירק, וטבעתו מבחוץ...
ושל עם הארץ דומה למדורה, וקדרות מקיפות אותה.
ד. מטה של תלמידי חכמים כיצד? כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה ומנעלין בימות הגשמים, ושל עם הארץ - דומה לאוצר בלוס.

ע"כ דברי הגמ'.

מפליא לראות שכל הדברים קשורים להופעה יפה, סדר וניקיון על השולחן ואפילו תחת המיטה (כל שכן בדברים אחרים).

לכאורה לפי "ההשקפה הטהורה" היינו מצפים להבדלים אחרים לגמרי, אולי עם דגש על יידישקייט, או דגש על תאוות העוה"ז.

ואדרבה, אם היינו נכנסים לבית של גדול בישראל והכל היה נקי ונוצץ ומסודר, היה זה טעם לפגם. וכי מה אכפת לו איך הבית נראה? הבלי עולם הזה?

אבל במשקפיים של חז"ל ההסתכלות היא אחרת.

 

[ידידיה]

מובא בגמ' ארבעה דברים שבהם ניכר ההבדל בין ת"ח לעם הארץ:

א. חלוק של ת"ח כיצד? כל שאין בשרו נראה מתחתיו.
ב. טלית של ת"ח כיצד? כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח.
ג. שלחן של ת"ח כיצד? שני שלישי גדיל [מכוסה במפה] ושליש גלאי [מגולה], ועליו קערות וירק, וטבעתו מבחוץ...
ושל עם הארץ דומה למדורה, וקדרות מקיפות אותה.
ד. מטה של תלמידי חכמים כיצד? כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה ומנעלין בימות הגשמים, ושל עם הארץ - דומה לאוצר בלוס.

ע"כ דברי הגמ'.

מפליא לראות שכל הדברים קשורים להופעה יפה, סדר וניקיון על השולחן ואפילו תחת המיטה (כל שכן בדברים אחרים).

לכאורה לפי "ההשקפה הטהורה" היינו מצפים להבדלים אחרים לגמרי, אולי עם דגש על יידישקייט, או דגש על תאוות העוה"ז.

ואדרבה, אם היינו נכנסים לבית של גדול בישראל והכל היה נקי ונוצץ ומסודר, היה זה טעם לפגם. וכי מה אכפת לו איך הבית נראה? הבלי עולם הזה?

אבל במשקפיים של חז"ל ההסתכלות היא אחרת.

סדר ונקיון זה לאו דווקא פאר והדר

 

[מרנן ורבנן]

סדר ונקיון זה לאו דווקא פאר והדר

איפה ראית בדבריו פאר והדר

 

[ידידיה]

איפה ראית בדבריו פאר והדר

כאן

להופעה יפה

הבלי עולם הזה?

 

[מרנן ורבנן]

כאן

חיפשתי למעלה למטה באמצע בכל כיוון. לא רואה שם פאר והדר.

 

[בתראה]

סדר ונקיון הם בהחלט דבר ראוי ונצרך לת"ח, ואינם הבלי העוה"ז וודאי שלא נטל"פ לת"ח...
אך דברי הגמ' הנ"ל (ב"ב נז:) לא חוזרים ע"כ, אלא על צניעות יתירה בת"ח וכבודו, יעויין ברשב"ם ושאר מפרשים [הרמב"ם בפ"ה מהל' דעות ייחס ענין זה לכבוד הת"ח - ושם אכן שם דגש אף על ענין התאוות], ענין השלחן - זהירות שלא יתבזו האוכלין יעויי"ש, וענין מטה של ת''ח - שאינו מאכסן כלים ואוכלים תחתיה משום רוח רעה.
ועיין רש"י תענית י: ד"ה רבי יוסי אומר (מצורף) - שע"ז אמרינן דלא כל הרוצה יכול לעשות כהת"ח, ואם כפי מה שנאמר כאן שחוזר על סדר ונקיון, למה הוא חלקת הת"ח בלבד? (ולדברי רש"י הנ"ל יש לעיין איך יפרש את ענין השלחן והמטה. דלהרשב"ם ושאר ראשונים חוזר על דברים האסורים אף על שאר אנשים)

 

[משיב כהלכה]

לא הבנת את הרשב"ם, הוא כתב "שלא ילכלכו המפה ויתבזו האוכלין" הכ' לא קמוצה אלא מנוקדת בשווא, דהיינו הסועדים (כמו שכתב קודם לכן "מצד האוכלין לקנח את פיהן"), אבל אין ביזוי לאוכל אם המפה מתלכלכת.

וכן פירש המאירי, "שלחנו שיהא שני שלישיו מכסים במפה ושליש השלחן מגלה להעמיד שם קערות וירק וכלי תשמיש שבסעודה".

וכן פירש רבינו ברוך ב"ר שמואל ספרדי מארץ יון (הביאו בקובץ שיטות קמאי): "ושלישו הפנימי גלוי, שבו נותנין קערות וירק, כדי שלא תיטנף המפה".

וכן פירש המהר"ל בחידושי אגדות שם, "וכך ראוי שיהיה השלחן של ת"ח ג"כ שיהיה מכוסה השלחן משום שהוא דרך נקיות, ושליש גלאי שעליו כוסות וקיתונות. ולא יהיה הכוסות מטנפים הכסוי, ולכך יהיה גלאי".

וכן פירש בספר ענף יוסף על עין יעקב:

"נראה דלהכי גינה הכתוב שולחנות של רשעים ואמר כי כל שולחנות של רשעים מלאו קיא צואה בלי מקום כלומר נהי דשולחן של ת"ח נמי מתלכלך קצת. מכל מקום אין בכך כלום כיון שמניח מקום פנוי שליש ושם הוא מלוכלך ואין זה שייך לשולחנו שהרי אינו פורס מפה שם. אבל שולחנות רשעים מלאים קיא צואה פירוש שהם מלאים לכלוך כיון שאין מניחין מקום פנוי לסדר עליו התבשילין. וזה שאמר בלי מקום שאין מניחין מקום פנוי אל הלכלוך".

וכן לגבי מיטה, פירש רבינו ישמעאל בן חכמון (הובא בקובץ שיטות קמאי) פירש: "מטה של תלמיד חכמים כיצד, כל שאין תחתיה אלא סנדלים מוצנעין שם בימות החמה, לפי שבימות החמה מנעלים הוא שלובש, ומנעלים מוצנעין בימות הגשמים מפני שבימות הגשמים סנדלים הוא שלובש, ומטה של עם הארץ דומה לאוצר בלום. פירוש, לאוצר שהוא מעורבב מכל דבר וסגור".

ובקצרה, הכל הוא ענין של נקיות וסדר.

 

[הנר המערבי]

וכן לגבי מיטה, פירש רבינו ישמעאל בן חכמון (הובא בקובץ שיטות קמאי) פירש: "מטה של תלמיד חכמים כיצד, כל שאין תחתיה אלא סנדלים מוצנעין שם בימות החמה, לפי שבימות החמה מנעלים הוא שלובש, ומנעלים מוצנעין בימות הגשמים מפני שבימות הגשמים סנדלים הוא שלובש, ומטה של עם הארץ דומה לאוצר בלום. פירוש, לאוצר שהוא מעורבב מכל דבר וסגור".

זה לא אמור להיות הפוך? סנדלים בימות החמה ומנעלים בימות הגשמים

 

[משיב כהלכה]

המושגים מנעל וסנדל בזמנם היו הפוכים מזמננו. לכן בימים אשר אסורה נעילת הסנדל, אנחנו דוקא לובשים דמוי סנדל...

 

[בתראה]

אכן צדקת בדברי הרשב"ם על ענין השלחן, וקאי על הסועדים. אך בגדי ת"ח הוא ענין של צניעות טפי להרשב"ם, וענין המיטה על רוח רעה כפי שכתוב שם בפירוש. ועכ"פ גם לדברי רש"י בתענית שהזכרתי אין זה ענין של סדר ונקיון כפי שכתבתי למעלה.
[וגם לענין דרך האכילה והשינה, לכאורה החילוק בין ת"ח לעם הארץ אינו רק סדר ונקיון שהוא אף נחלת גויים אוכלי שקצים ורמשים, אלא אכילה ברעבתנות לעם הארץ עד שלא מענין אותו שום דבר בשעת האכילה מרוב תאוותו ולא שומר על הנקיון באותה שעה, ואילו ת"ח שומר על כבודו גם בשעת האכילה והשינה והולך לעשות חסד עם עלובתו, ומושל ברוחו ובתאוותו לאכול במתינות ולהתעכב לסדר את מיטתו לפני השינה אף אם הוא עייף מאד - לדברי המפרשים שהזכרת בענין המיטה.]

 

[משיב כהלכה]

מה שכתבת הוא אחד ההסברים, אבל יש מהמפרשים (ראה בתגובתי למעלה) שדיברו במפורש על ניקיון וסדר.

 

[בתראה]

אה"נ. התכוונתי לומר שיתכן שגם העם הארץ שומר על הסדר והנקיון אלא שבהגיעו לתאוותו באכילתו ושינתו אין הוא מושל ברוחו, ואילו הת"ח מושל ברוחו.

 

[משיב כהלכה]

אלה הסברים מהסוג שאני לא אוהב. כידוע לך לא חסר גויים שהם בהמות ועבדים לתאוותיהם, והם נקיים ומסודרים (ולא משום ש"מושלים ברוחם").