אהלי התורה בעדתנו

קבלתי במייל,
מצורף בסוף שאלות בעומקא דשמעתתא עם גדולי ראשי הישיבות,
יש שם כתובת מייל אפשר לשלוח לשם שאלות.
 

קבצים מצורפים

אני קורא וקורא,
יפה מאוד.

מי שיקום ויעשה, הוא יחליט איך יראה ומה יכנס וכו'

אני לא מתערב כי איני יודע ואיני מבין
מה אעשה ומה אנסה, כי מה שהלב חושק, הפנאי עושק.
אבל מילי דילי בשגם הוא בשר ואיהו קדם, וחוששני שיתקיים בי מאמר החכם מכל אדם, שמוני נוטרה את האהלים, כרמים שלי חלילה כוסו חרולים.
אמנם לימדונו חכמינו זכרונם לברכה, כי כל היום חונן וזרעו לברכה שיראה בביתו הצלחה, על כן ע'ני תפילה להיות מופנה לקראת סוף החודש, ליתן כתף לישא משא הקודש.
 
נאים הדברים למי שאמרה, וביודעי ומכירי קאמינא.
ובעז"ה יהיה בזה הפתעות במערכה בפרשה הבאה, עיי"ש ותרו"צ.
והנה כבר התחלנו במצוה הראשונה בסדר ספר המצוות
אמונה
בהיקף ועומק וביסודיות!
 
אגב - מעניין לציין שהחל מיני "אהלי תורה" בגליונות שם, כאשר למשל הג"ר יורם מיימון שליט"א, ראש ישיבת 'תורת משה' ומגדולי תלמידיו של מרן חכם שלום זצוק"ל, החל נושא ונותן בגליונו הנמצא אף הוא ב'אוצר גליונות' על דבריו של הג"ר טל דואר שליט"א [פרשת בא עמ' 21 באוצר].
תופעה מבורכת שיש לחזקה ולעודדה בכל עוז.
 
עוד
כעת אני רואה שגם הג"ר יוס"ח טהרני שליט"א החל מפלפל אף הוא בגליונו הנמצא ב'אוצר גליונות' [פרשת בשלח עמ' 33] בדבריו של הגר"ט דואר שליט"א.
זה כבר נהפך לתופעה :)...

עוד שם בגליון 'אוצר גליונות' [פרשת יתרו עמ' 31] המשיך הנידון בענין סחיטה בשער.
 
מה השייכות בין פלפול פולני ל"תורת גאליצייע"?
כיון שאני משער שאתה אכן @הרוצה בתשובה ... הרי תשובתך בצידו בהמשך דבריך
כותב לשם פלפול בעלמא
וכמו שכתבת בהמשך בקיצוניות יתירה
ברור שהמדור ההוא נכתב בשביל ה'ספורט'...
וזה מכנה משותף בין הפלפול הפולני והגליצאי (המוגזמים והמוקצנים כמובן...) בשקט וצנעא, זה קורה גם בלומדות ועיון המכונה ליטאי וישיבתי... כשמקצינים ושוכחים לחפש את האמת...
 
ואז בא מישהו וטען שיש לו כמה קושיות ופירכות - כל הכבוד!
ובא מישהו אחר (לא המצוטט, אלא בהודעה אחרת לעיל) ולועג לו וחושב לתומו שהדברים שנכתבו שם (לשם הספורט כזכור...) הם מוכרחים... ולא ניתנים להפרכה...

וע"כ אכן חשוב לציין זאת שידעו את מהות הכתיבה הזו, שלא לחינם קיבלה את תוארה "מתורת גליציע" [אף שילע"ע בדבר, וכמדו' שגם מדור "עטרת האוהל" (דז'יקוב) בנוי בדרך קרובה לזה ואכ"מ, ואזהר בגחלתן כמובן, כי קטנם עבה ממתני]
 
דווקא יש כעת הרבה שלומדים ירושלמי ע"פ הסדר של דרשו.
ואדרבא, עדיין אין להם פלטפורמה בפני עצמם (באהלי העמוד ראיתי שיש מדור מיוחד "בטוב ירושלים" לשלב דברי הירושלמי והמתחדש בו על הבבלי)
 
א] דיברו כאן על ספר המצוות. ואולי עדיף על סדר התורה, כמו שסידרו בספר החינוך.

ב] העירו אולי להתחיל מהיסודות. בסה"מ של הרמב"ם יש י"ד שרשים מקדימים. ויש ע"ז הרבה דיונים. אלא שזה סוגיות מאוד מאוד כלליות וארוכות.

ג] בזכרוני לפני שנים רבות שמעתי שיעורים של הג"ר מיכל זילבר שליט"א על סדר המצוות. ובהתחלה הקדיש כמה שיעורים לעניינים כלליים יותר. לענין גדרי המצוות. ויש הרבה דיונים להרחיב בהם כפתיחה. כגון הביא שם מחלוקת קצוה"ח ונתיה"מ (ועוד) בגדר כופין על המצוות וכיו"ב. וכן יש הרבה נושאים מקדימים, הגדרת לאו שאין בו מעשה, הבא מכלל עשה, עדל"ת, לאו שבכללות, ועוד ועוד. שאם רוצים להתחיל מענין יותר כללי תלמודי, ניתן להתחיל בהם [יש דיון בכלל מה היא המשמעות למנין המצוות דווקא].

ד] ידיעה חשובה שאולי הוזכרה כאן. להידוע לי ביאור הגרי"פ פערלא עסוק מאוד מאוד בענין הגדרים מה מנה כל אחד ממוני המצוות ומה גדר המצווה וכיו"ב. אבל ניתן לשלב את כל זה בתוך הדיון על המצוות.

יש לי הרבה להאריך. אבל אולי ניתן להיות מעשי יותר?
 
האם מתקדם משהו?? הרב @דבש לפי ועוד... שהתנדבו לענין.


לענ"ד מ"כותל המזרח" מי שמוכר לי שיש לו בוודאות על כל מצווה ומצווה הוא הגאון המופלא פאר היח"ס שליט"א... [אין לי שום קשר איתו, רק עם ספריו המופלאים ביותר עם שיש לדון הרבה כדרכה של תורה. ואדרבא, תמיד נשאר מה לדון בדבריו].

מהמגזר החסידי ידוע לי על ב' ת"ח מוכרים מאוד, שיכולים בקלות לתרום את חלקם. יש להם כבר הרבה חומר מוכן על הכל. הגאון ר' אשר ווייס שליט"א (מוסר כבר שנים רבות מאוד שיעורים בנושאים מגוונים דווקא!) והגאון ר' מיכל זילבר שליט"א [וודאי שיש עוד הרבה, מסתבר שר' חיים ווייס אב"ד ביתר יש לו... יש את הגאון המופלא מבעלז ר' יעקב גרינוואלד שג"כ יש לו בוודאות גמורה!!]


אם מעונינים להוציא לחודש אייר הבעל"ט גליון על מצוות פו"ר, חייבים עכשיו, לפני חודש ניסן לדבר איתם, ולבקש מהם שיעברו על החומר שלהם, וממילא יתווסף להם משהו, ויהיה אומ"ר הבא מן החדש (מיד לאחר הפסח...). והתגובות לא יאחרו מלבוא [בזה גם לי יכול להיות חלק...:)]
 
עיקר הדבר שצריך למצוא בראש ובראשונה לדעתי הענייה. היא מימון מסויים.

הרי כדי להביא ד"ת מרבנים הנ"ל צריך לפנות אליהם, ולערוך את הדברים וכו' וכו'. כ"ז אורך זמן, ואף אחד לא יעשה את זה בזמן הקצר העומד לרשותו בחדר המחשבים...

אם ידעו העורכים דפה שיש משכורת מינימלית התחלתית על כל שעת עבודה והשקעה בענין, יוכלו להתחיל לרתום מזמנם לזה.


צריך לבאר את גודל הענין, לא בשביל "לחקות" את "אהלי", אלא זה נותן מושגים אחרים לגמרי, מקיפים ביותר בידיעת התורה. מצווה אחרי מצווה. בכל אחד מהם יש מה לדון הרבה ואכמ"ל.
 
ראשי תחתית