נח האם הדבר מוסכם שנח עסק בבנין התיבה מאה ועשרים שנה?

[בית יוסף להבה]

בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק ו פסוק ט מבואר בזה הלשון: שהיו דור המבול אומרים לו זקן מה התיבה הזאת שאתה עושה, כי מאה ועשרים שנה היה משתדל בה, שנא' והיה ימיו מאה ועשרים שנה. עד כאן. וכן נקטו בעלי התוספות בפירושיהם (דעת זקנים, המיוחס לרא"ש ועוד).
והנה בלשון הפסוקים נראה בפשטות דקודם נולדו שם חם ויפת ורק לאחר מכן אמר הקדוש ברוך הוא קץ כל בשר בא לפני, וכן בציווי התיבה כבר נאמר לו שיכניס את בניו ואת נשי בניו לתיבה, ואם אין כאן סכינא חריפא דמפסקא קראי, נראה בהכרח דרק לאחר שנולדו ונשאו נשים הצטווה בבנין התיבה.
ולפי זה יש לומר דהגזירה עלתה במחשבה מאה ועשרים שנה קודם המבול, ולקראת המבול אמר הקדוש ברוך שקצם של מאה ועשרים השנים הגיע, ואז ציווה את נח לעסוק בבנין התיבה.
וכן נראה ממה שרש"י בסוף בראשית העיר על חוסר הסדר בפסוקים בענין לידת שם חם ויפת וגזירת המבול וכתב על זה דאין מוקדם ומאוחר בתורה, ולא העיר בפרשתנו שום דבר ממה שהערנו. ולכן נראה דסבירא ליה דהכל הוא לפי הסדר.
וכן נראה מוכח מהילקוט שהביא באור החיים בריש הפרשה דנח עסק בפריה ורביה לשם שמים לקיים מצוות פריה ורביה למרות שלפי דעתו אין בזה תועלת וזה לשון האור החיים: ומצאתי במדרש שאמר (ילקוט בראשית מ"ג) וזה לשונם הסתכל נח שהם מכעיסים להקב"ה אמר מה לי להשתדל בפריה ורביה עד ת"ק שנה אמר ימות האיש בלא בנים וה' אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה, הרי כי הולידם לצד קיום המין לבד. עד כאן.
ואילו היה מצטווה בבנין התיבה עשרים שנה קודם לכן כבר היה יודע בהצלה והיה יודע שהם צריכים להכנס בתיבה.
ומזה נראה דדעת הילקוט ודעת רש"י שלא נצטווה בבנין התיבה אלא סמוך למבול.