האם להיות דיין זה תפקיד חשוב או עבודה בזויה?

תלמיד חבר

חבר חדש
הצטרף
9/1/25
הודעות
56
סליחה על הבוטות בשאלה, אבל אסביר את דברי [בהמשך לאשכול מקביל בדברי מרן רה"י הגרא"ס]
מחד זה נראה תפקיד חשוב מלבד המשכורת ושאר עניינים יש כאן אחריות הלכתית גדולה גיטין כתובות וכד'
ומאידך המצב היום שהמערכת מאוד בעיתית ואפרט דברי
א. ראשית הכפיפות הלא רשמית לבתי המשפט, דבר חמור מאוד שקיים בבתי הדין שישנה פזילה ברבים מהפסקים לחוות דעת משפטיות מחשש של עירעור לבג"ץ וכד', ורואים הרבה פעמים טיעונים שאינם קשורים להלכה כלל ועיקר, אלא לכל מיני חוקים שונים ומשונים.
ב. רוב העניינים הנידונים הם חלוקת הכסף ומשמורת הילדים, דבר שאינו כרוך כמעט בהל' אבן העזר וכמו שאמרו גדו"י מדורות קודמים שהדיונים הם או .... או מזונות וד"ל, [המילה הראשונה בלי האות מ].
כיון שכך יש כאן יציאה לעבודה פשוטו כמשמעו, אברך ת"ח ישב בכולל ולמד ועכשיו מנסה לגשר על בגידות וכד' שומע הקלטות ורואה הסרטות ה"י, וכי עבודה תורנית היא זו???
ג. נ"ל המציאות מוכיחה שרוב גדו"י לא שאפו לשם ולא חיפשו להיות רב מטעם. ואף שבעבר היו גדולים שכיהנו שם בפועל היום כמעט כל הדיינים אינם נמנים על גדולי הדור ואף לא על התח"ים החשובים, ולא מילתא זוטרתא היא.
כמובן כל דברי הם בלי להכליל אלא באמת לדעת מה הרדיפה העצומה בעיניים עצומות לקראת המישרה הנחשקת
 
מסכים על כל מילה ומהכרותי האישית עם כמה דיינים אין לך מושג כמה אתה צודק לצערנו!!
והייתי מרחיב את דבריך על רוב הרבנים מטעם ולצערי לא כדאי להאריך... [כמובן בכל הנ"ל לא להכליל כי יש כאלו יר"ש מרבים וראויים באמת]
 
אומרים בשם הגרב''צ ש''דיינות'' זה למי שלא ראה ברכה בלימודו ...
ע''פ מ''ש חז''ל כיון שלא ראה ברכה בלימודו חמש שנים, שוב אינו רואה וכו'
 
@תלמיד חבר תרשה לי להסכים רק עם חלק מדבריך.
האמת יורה דרכו
שתפקיד של דיין, הוא תפקיד שדורש המון אחריות
הן במובן ההלכתי
הנושאים של אבן העזר וחושן משפט הם נושאים מורכבים
הדורשים בירור יסודי ומעמיק כל תיק לגופו
יש כאן הרבה מקום לעשייה רוחנית
והגשמת החלק העומק שבתורה
בחיי המעשה.
ההתקלות עם נושאים לא נעימים,
היא היא דורשת מהת''ח לשבת על
גמרות, רמב''ם, קצות ונתיבות, רעק''א, שו''ע.. וכו'.
ולהגיע למסקנות,
דבר ה' זו הלכה.
המינוס שיש בדיינות מטעם, זה התערבות הבג''ץ וארגוני הנשים.

דיין בב''ד פרטי לדיני ממונות משמש בכל אלו, גם
כשמגיע תיק יושבים על הסוגיא ומבררים
ובפרט בכאלה שכן נותנים נימוקים

המינוס שיש בב''ד פרטי, הוא שאין משכורות, רבע ממה שיש בב''ד של המדינה....
וזה הגלות...
שלקחו את הכסף לשליטתם...
וד''ב.
 
אומרים בשם הגרב''צ ש''דיינות'' זה למי שלא ראה ברכה בלימודו ...
ע''פ מ''ש חז''ל כיון שלא ראה ברכה בלימודו חמש שנים, שוב אינו רואה וכו'

אני שמעתי בשם מרן הגרב"ץ שאמר, שדיין ברבנות אין לו לא עולם הזה ולא עולם הבא...
 
תרשה לי להסכים רק עם חלק מדבריך.
אתה מסכים עם כל דברי
לא דיברתי כלל על דיין פרטי שיושב ולומד מכריע הלכות וכד'
שבזה גדולי עולם ישבו ודנו דורות אחר דורות
רבנו עזרא עטיה היה דיין הגרב"ץ ועוד רבים וטובים
אלא על התפקיד הנחשק היום שכמעט אין בו הלכה
אפי' הגט והלכותיו כתיבתו וכד' יש סופר שעושה ולדיין נשאר רק המריבות והבגידות וד"ל
 
לא מבין מה הלחץ לשנמך את הדיינים, חסר מאמרי חז''ל אודות הזכות והחובה בתפקיד של דיין והמעלה גדולה שבזה.
אין שום לחץ. הדיון אם השאיפה שרווחת אצל הרבה אברכים שלומדים הלכה להיות דיין בפועל, האם היא נכונה?
 
אין שום לחץ. הדיון אם השאיפה שרווחת אצל הרבה אברכים שלומדים הלכה להיות דיין בפועל, האם היא נכונה?
ויותר מזה
האם לזה כיוונו חז"ל בדבריהם???
והאם גם עם הגירעונות שקיימים היום, זה לא בבחינת העולם צריך לבורסקי?
אבל פשיטא שדיין אמיתי ללא כל הנ"ל הוא תפקיד חשוב באמת
 
ויותר מזה
האם לזה כיוונו חז"ל בדבריהם???
והאם עם הגירעונות שקיימים היום זה לא בבחינת העולם צריך לבורסקי?
אבל פשיטא שדיין אמיתי ללא כל הנ"ל הוא תפקיד חשוב באמת
לא הבנתי בזמן חז''ל ולאורך כל הדורות במה עסקו הדיינים???
מוזמנים לטייל בספרות השו''ת חלק אבן העזר בשאלות שהגיעו לגדולי הראשונים והאחרונים.
 
סליחה על הבוטות בשאלה, אבל אסביר את דברי [בהמשך לאשכול מקביל בדברי מרן רה"י הגרא"ס]
מחד זה נראה תפקיד חשוב מלבד המשכורת ושאר עניינים יש כאן אחריות הלכתית גדולה גיטין כתובות וכד'
ומאידך המצב היום שהמערכת מאוד בעיתית ואפרט דברי
א. ראשית הכפיפות הלא רשמית לבתי המשפט, דבר חמור מאוד שקיים בבתי הדין שישנה פזילה ברבים מהפסקים לחוות דעת משפטיות מחשש של עירעור לבג"ץ וכד', ורואים הרבה פעמים טיעונים שאינם קשורים להלכה כלל ועיקר, אלא לכל מיני חוקים שונים ומשונים.
ב. רוב העניינים הנידונים הם חלוקת הכסף ומשמורת הילדים, דבר שאינו כרוך כמעט בהל' אבן העזר וכמו שאמרו גדו"י מדורות קודמים שהדיונים הם או .... או מזונות וד"ל, [המילה הראשונה בלי האות מ].
כיון שכך יש כאן יציאה לעבודה פשוטו כמשמעו, אברך ת"ח ישב בכולל ולמד ועכשיו מנסה לגשר על בגידות וכד' שומע הקלטות ורואה הסרטות ה"י, וכי עבודה תורנית היא זו???
ג. נ"ל המציאות מוכיחה שרוב גדו"י לא שאפו לשם ולא חיפשו להיות רב מטעם. ואף שבעבר היו גדולים שכיהנו שם בפועל היום כמעט כל הדיינים אינם נמנים על גדולי הדור ואף לא על התח"ים החשובים, ולא מילתא זוטרתא היא.
כמובן כל דברי הם בלי להכליל אלא באמת לדעת מה הרדיפה העצומה בעיניים עצומות לקראת המישרה הנחשקת
מבלי להיכנס לעצם הדיון, רוב דבריך הם לגבי אבן העזר ולא כיוונת לחושן משפט
וכנראה שבאמת יש הבדל
בחושן משפט ברוב הדיונים יש חלק נרחב של חושן משפט
ולפעמים גם קצת להיות גננת
 
מבלי להיכנס לעצם הדיון, רוב דבריך הם לגבי אבן העזר ולא כיוונת לחושן משפט
וכנראה שבאמת יש הבדל
בחושן משפט ברוב הדיונים יש חלק נרחב של חושן משפט
ולפעמים גם קצת להיות גננת
אולי כבודו לא ידוע
אבל ברבנות היום אסור לדון דיני חו"מ והכל הוא אבן העזר וכד'
במועצות הדתיות יש חו"מ אולם אין משכורת ולכן אין עליהם פוקוס
ברור שיש גדולים בבי"ד של חומ כמו מרן הגרשי"ז או הרב נוסבוים והרב אשר ויס
כל השירשור הוא על הדיינים מטעם
ועל זה תפילתינו השיבה שופטינו כבראשונה
 
קראנו לא מזמן: 'ושנא את הרבנות' ודו"ק

כתבת ודו"ק אבל לא דייקת כלל, אין קשר בין רבנות (הנהגה) לדיינות (ישיבה בבית הדין).

ולפי הרשב"ץ זה אמור על שלטון ולא על רב קהילה או עיר: "ושנא את הרבנות בזה תתקיים המצוה הראשונה, לאהוב את המלאכה, שהאוהב את הרבנות אינו מתעסק במלאכה. וענין רבנות, שלטנות. וחלילה מלמנוע לאדם שלא ישתדל לבוא לידי רבנות של תורה. וכבר אמרו בסוף קדושין [פב א], רבי נהוראי אומר, מניח אני כל אומניות שבעולם ומלמד את בני תורה".

ולפי רבינו יונה שם, זה לא אמור על הרבנות של היום שמשתכרים ממנה יפה... "סמך זה לעבודת המלאכה שהם מענין אחד שישנא את הרבנות ומעלת הבטלנין שסופן לבוא אל מדת העוני".

ורע"ב הביא את שניהם.
 
ברבנות היום אסור לדון דיני חו"מ והכל הוא אבן העזר וכד'
בפועל, בפד"רים בימינו יש הרבה חושן משפט, או בגלל ירושות והקדשות (שבתי הדין מטעם המדינה מוסמכים לכל), או שתוך כדי הדיון באבן העזר צריך לדון בגדרי מתנה ומחילה וטענות ועדות וכו'
 
כמדומה שראיתי בעבר מכתב של חכם בן ציון שמבקש מהגרע"י זיע"א שימנה אותו לאיזה תפקיד.
 
בפועל, בפד"רים בימינו יש הרבה חושן משפט, או בגלל ירושות והקדשות (שבתי הדין מטעם המדינה מוסמכים לכל), או שתוך כדי הדיון באבן העזר צריך לדון בגדרי מתנה ומחילה וטענות ועדות וכו'
זה חלק מסויים בחו"מ, שחלקו נמצא באה"ע.
 
ראשי תחתית