האם ראוי לשלם לגבאי קהילה על פעילותו למען הקהילה?

[ראש פינה]

מצד אחד - ברור שכל אדם שנוטל ע"ע עול של הקמת קהילה, עושה זאת לשם שמיים ובנפש חפצה מתוך אמונה אמיתית במטרה. אחרת זה לא תופס!
מצד שני - אם אין קמח אין תורה, והגבאות לוקחת זמן רב ויקר, ופעמים שתשלום יכול לסייע מאוד בהקדשת הזמן הנדרש לכך.

לפיכך עולות כמה נקודות לבירור:

• האם נכון לשלם לגבאים על פעילותם למען בית המדרש או לא?
• האם מוצדק לקחת מכספי ציבור לשם כך, או שיש לשאול רב קודם?
• האם באמת תשלום לגבאים גורם לכך שהם יפעלו טוב יותר ובמסירות רבה יותר?
• האם יש סיכון שתשלום יגרום לכך שבמקום התנדבות חסרת גבול וקץ, תהפוך מלאכת הקודש למשהו ממוסחר שלא סביר להחריגו מעבר ל'סך השעות המשולם'?
• אם לא משלמים, מה עושים כשלגבאים אין די מוטיבציה וזמן פנוי לקידום הקהילה?
• אם כן משלמים, מי מבצע זאת בפועל? האם הגבאי פשוט נוטל לעצמו על דעת עצמו?
• אם כן משלמים, על מה? כמה? מתי? איך?

 

[מרנן ורבנן]

האם נכון לשלם לגבאים על פעילותם למען בית המדרש או לא?
לכאורה כן, גם כי מגיע לו, גם כי אידאולוגיה בלבד נותנת לך את הזינוק והכוחות הראשוניים - בכדי להחזיק קבוע בעקביות לאורך שנים רבות חשוב לקחת כסף, גם בשביל הרבנית שלפעמים היא פחות שותפה לתחושה העילאית של הקמת הקהילה ואם יהיה כסף זה יקל עליה, בבחינת "וסעודות גדולות היו עושים להם"
האם מוצדק לקחת מכספי ציבור לשם כך, או שיש לשאול רב קודם?
בשביל זה יש רב לקהילה, לכאורה
האם באמת תשלום לגבאים גורם לכך שהם יפעלו טוב יותר ובמסירות רבה יותר?
מצד אחד - באמת יש חשש שייגרם הסעיף הבא, מצד שני - עיין בסעיף א'.
האם יש סיכון שתשלום יגרום לכך שבמקום התנדבות חסרת גבול וקץ, תהפוך מלאכת הקודש למשהו ממוסחר שלא סביר להחריגו מעבר ל'סך השעות המשולם'?
ממה שאני רואה במוסדות שאני מכיר - בד"כ אם הבן אדם באמת מרגיש אחריות ושהקהילה באחריותו והיא עולמו - הוא יתמסר אליה גם אם המשכורת היא מינימאלית.
אם לא משלמים, מה עושים כשלגבאים אין די מוטיבציה וזמן פנוי לקידום הקהילה?
מצרפים מישהו אחר מהקהילה שיש לו את המוטיבציה / הזמן לכך
אם כן משלמים, מי מבצע זאת בפועל? האם הגבאי פשוט נוטל לעצמו על דעת עצמו?
אפשרות א': ועד נבחר מנציגי המתפללים שיחליטו על זה ועל שאר ההחלטות הכבדות
אפשרות ב': רב הקהילה
אם כן משלמים, על מה? כמה? מתי? איך?
לדעתי הכי טוב זה משהו קבוע חודשי.
כי שעות יש יותר סיכוי להגיע לסעיף ד', וגם כי תכלס העבודה היא הרבה פעמים במנות קטנות מסביב לשעון.

 

[אנו עמלים]

אם כן משלמים, מי מבצע זאת בפועל? האם הגבאי פשוט נוטל לעצמו על דעת עצמו?

כמו שכתבת בד"כ אין איזה וועד או מנהל מעל הגבאי אלא הוא גם מנהל הכספים של הקהילה וממילא השאלה שצריכה להישאל היא האם הוא אמור לקחת לעצמו משכורת ולא האם לתת לו.

 

[חכם בן שושן]

הרעיון הכי מעניין שאני מכיר זה סוג של 'זיכיון', יש שטיבלאך שאני מכיר שהגבאי מקבל כתמורה לפעילותו הענפה זכות למכור דברי מאכל ומשקה וכו' בערב שבת. זה ממש לא מתאים לכל מקום, וגם לא לכל אחד, אבל יש בזה רעיון מעניין.

 

[כאייל תערוג]

מצד אחד - ברור שכל אדם שנוטל ע"ע עול של הקמת קהילה, עושה זאת לשם שמיים ובנפש חפצה מתוך אמונה אמיתית במטרה. אחרת זה לא תופס!

לא תמיד לקחת כסף זה סתירה לעשייה לשם שמים, הבן אדם רוצה לעשות לשם שמים, אך יש מקרים רבים שאם לא ישלמו לו הוא טכנית לא יוכל לעשות כי יצטרך לדאוג לפרנסת משפחתו.
(ואף אם מסודר כלכלית במקרים רבות גם הרצון לעשייה לשם שמים זקוק לתדלוק מסוים - אבל זה כבר באמת נתון לוויכוח)

 

[אברך]

עבודות שבלאו הכי משלמים עליהם, למה שלא יקבל הגבאי עליהם כסף...
אך חייב פיקוח מעל הגבאי בעניין זה. שמבצע עבודתו נאמנה, ולא סומך על שיקול דעתו כגבאי, לא לנקות השבוע וכדו'.

 

[MMH]

בוודאי שצריך לתת משכורת מכובדת לגבאי שעושה עבודה רבה עבור הציבור.

וזאת בשלשה תנאים:

1. הגבאי מתמנה ע"י בחירות, ולא רק בשיטת 'חבר מביא חבר' ו'כל דאלים גבאי'.

2. יש שקיפות מוחלטת בהכנסות / הוצאות הקהילה, עד השקל האחרון, כך שכולם יודעים על משכורתו.

3. ... יש כסף בקופה עבור משכורת לגבאי.

הבהרה: אני יודע שאין קהילה (חרדית) שמתמלאים בה כל שלושת התנאים הנ"ל. ואני מקיים בזה את 'חובת מחאתי'...

 

[אברך]

בוודאי שצריך לתת משכורת מכובדת לגבאי שעושה עבודה רבה עבור הציבור.

וזאת בשלשה תנאים:

1. הגבאי מתמנה ע"י בחירות, ולא רק בשיטת 'חבר מביא חבר' ו'כל דאלים גבאי'.

2. יש שקיפות מוחלטת בהכנסות / הוצאות הקהילה, עד השקל האחרון, כך שכולם יודעים על משכורתו.

3. ... יש כסף בקופה עבור משכורת לגבאי.

הבהרה: אני יודע שאין קהילה (חרדית) שמתמלאים בה כל שלושת התנאים הנ"ל. ואני מקיים בזה את 'חובת מחאתי'...

אתה גבאי???
1. אני לא מכיר כזה דבר, אך בהחלט מי שהוא בגדר "נותן" מטבע הדברים נהיה גבאי, לצערינו רוב הציבור הוא בגדרה "נוטל".
2. כדאי מאוד לשקף בגדול, אי אפשר עד השקל, גם בבית שלך אתה לא תוכל לעמוד בזה.

 

[MMH]

אתה גבאי???
1. אני לא מכיר כזה דבר, אך בהחלט מי שהוא בגדר "נותן" מטבע הדברים נהיה גבאי, לצערינו רוב הציבור הוא בגדרה "נוטל".

מה אתה לא מכיר?

2. כדאי מאוד לשקף בגדול, אי אפשר עד השקל, גם בבית שלך אתה לא תוכל לעמוד בזה.

כספי ציבור - חובה לשקף!

 

[מרנן ורבנן]

אתה גבאי???
1. אני לא מכיר כזה דבר, אך בהחלט מי שהוא בגדר "נותן" מטבע הדברים נהיה גבאי, לצערינו רוב הציבור הוא בגדרה "נוטל".
2. כדאי מאוד לשקף בגדול, אי אפשר עד השקל, גם בבית שלך אתה לא תוכל לעמוד בזה.

אפשר ואפשר, וביודעי ומכירי קאמינא (לשני הצדדים), וחשוב מאוד.

 

[אברך]

בכוח הזרוע???
וגם אם יש מקרים משונים, עדיין בכל הקהילות שאני הכרתי (ואני מכיר עשרות) זה לא כך, אך בהחלט יש אנשים יותר דומננטיים.
ולדעתי בחירות זה רעיון גרוע.
ולעניין פירוט התשלום, הלוואי, ודאי שזה מועיל וטוב, ואולי אפי' בגדר חובה.
(לא היתה כוונתי שנעלמים כספים ולכן לא יודעים לדווח, אלא שמהקופה יצא כך וכך, ולא יודעים מדוייק, מה לתחזוקה, מה לאבות ובנים ומה לניקיון)

 

[חיים]

תלוי הרבה איזה גבאים ומה הם נותנים.....
יש הרבה שמקבלים את שכרם בטובות הנאה....
אך בודאי שאם יש, יהיה לתועלת לו ולציבור שהוא יקבל
כך גם יוכל להיות יותר פנוי ומסור לתועלת הציבור...
אך יש הרבה לדון בזה בכל מקום לפי ענינו

 

[כאייל תערוג]

ולדעתי בחירות זה רעיון גרוע.

למה?
אני מכיר כמה בתי כנסת כאלו, וזה עובד מצוין.

 

[א צעטלה]

מי כמונו יודעים שהתשלום לגבאים, זה בעצם מה שהמקום הם הקימו בעשר אצבעות פורח ומתפתח.
גם אני לפעמים מכניס את השבת עם הנשמה ביד, אבל אחרי ערבית של ליל שב"ק הנשמה (היתרה) חוזרת.
השכר הכי גדול הוא "כי יש שכר לפעולתך" [ושפיל רישך לסיפיה דקרא: "ושבו בנים לגבולם". יותר נכון: "ושבו מארץ אויב" :)

---
דלא יאמרו ח"ו מדשתקי רבנן וכו'.
מזכרונות הקאלפישער: רבינו היה מדבר בשיחותיו הרבה, על רצונו להיפטר מן העולם ביום ב' דייקא. ותמהו השומעים תמיד, דהא הנפטר ביום ו' סימן יפה לו, וגם ניצול מחיבוט הקבר (כמבואר בכתובות קג:). והרהבתי עוז לשאול מרבינו על כך, והשיבני בלשונו הזהב: "הנפטר ביום ב' מן העולם, זוכה כי מחמתו מתרבה ביום ג' כבוד התורה בכל העולם כולו (א"ה, ע"י 149,000 עותקים), ובוודאי שווה לסבול צער חיבוט הקבר בשביל זה".

 

[כאייל תערוג]

מי כמונו יודעים שהתשלום לגבאים, זה בעצם מה שהמקום הם הקימו בעשר אצבעות פורח ומתפתח.

אין זכות לבן אדם רגיל לומר את זה, אלא רק לגבאים, וגם גבאי יכול לומר רק על עצמו, כל השאר צריכים להכיר טובה ולשלם.

 

[חיים]

זה תלוי בהרבה ענינים וכל מקום לפי ענינו

 

[ראש פינה]

אין זכות לבן אדם רגיל לומר את זה, אלא רק לגבאים, וגם גבאי יכול לומר רק על עצמו, כל השאר צריכים להכיר טובה ולשלם.

אכן.
ונראה שהכותב החריף משמש כגבאי בק"ק גדולה.