שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 961
אדרבה משם יש להביא ראיה שאינם כב' פוסקים לדעת מרן הב"י, אם כי יש חולקים וכדלהלן.
ואפי' בפוסקים שפחות מבוטלים לזולתם אמרי' כן, ואצרף ליקוט קטן שליקטתי באיזה'ו מקומן (ע"ד הבית שמואל אה"ע סי' נג ס"ק יד):
רא"ש והטור: הב"ש (שם) כ' 'הרא"ש והטור אם הם נחשבים כשנים עיין בב"י חו"מ (סי' עז ס"ג) [דס"ל דהוו כחד, דמכח א' קאתו]. ובשו"ת תורת אמת למהר"א ששון (סי' מב)'. [ושם כ' משם המהריב"ל ח"א (כלל י"ו סי' צב) דהוו ב']. והברכ"י (חו"מ סי' כה ס"ק כא) כ' "אם הטור והרא"ש חשיבי תרי, הוא מח' האחרונים, כמ"ש הרב כנה"ג (הגב"י אות נט)". (ובאו"ח כ' דלמרן הב"י הוו כחד, והאח' פליגי. ועי' בבית דוד דלהלן [באות יח] מה שהק' דבכמה מקומות חולק הטור על הרא"ש. ולכאו' י"ל דאף דבכמה מקומות חולק מ"מ במקומות שאינו חולק לאו מכח דידיה קאתי אלא מכח אביו, וכדמוכח ממש"כ באות שאח"כ דאפשר שהרמב"ם והרי"ף או הר"י מיגאש חשיבי כח א' ואף דחלוקים בכמה וכמה מקומות. ודו"ק. ועי' להש"ך בתקפו כהן [סי' קכד] שכ' ליישב ד' המהריב"ל, דס"ל דבעי' ג' פוס' לקים לי). [והמו"ל ר"ד אביטן כ' שהבעי חיי (חו"מ ח"א סי' נד) כ' שמרן בב"י (חו"מ סי' עז) דס"ל דכחד חשיבי, הוא יחיד בדבר. והשיב ע"ד דמד' מרן גופיה בב"י שם מבואר דהסכים עמו בזה רבי אהרן מטראני (אחיו הגדול של המבי"ט). ע"ש]. והמהרש"ך ח"א (ס"ס מב. ועי' מש"כ בנידונו שם לקמן סי' צג ס"ה) וח"ב (סי' קנז ד"ה ואחזור, [וע"ש סוף הסי'], וס"ס רי) וח"ד (סי' מא [ב]), עביד קי"ל כהרא"ש והטור. [ובכנה"ג (חו"מ סי' עז הגב"י אות כט) משם מהר"א ששון (סי' קנו) כ' דמסתמא לא פליג הטור עם הרא"ש היכא דלא מפו' להדיא].
הרמב"ם והמגיד: הב"ש (שם) כ' משם מהר"א ששון (שם) דנחשבים כב', 'שהרי כמה פעמים ראינו שחולקים על הרמב"ם ז"ל'. (ולכאו' אי מהא טעמא, י"ל דהב"י פליג וכמש"כ לעיל בענין הרא"ש והטור. ע"ש). והכנה"ג (שם אות נח) כ' שמהמהריב"ל ח"א (סי' סא) נראה דכח א' נינהו. [ובכנה"ג (חו"מ סי' עז הגב"י אות כט) כ' דבמקום שכ' המ"מ שלא מצא ראיה לד' הרמב"ם, לכו"ע לא ס"ל כוותיה]. והש"ך בתקפו כהן (סי' קכד) כ' די"ל דס"ל למהריב"ל דבעי' ג' פוס' בכדי לומר קי"ל. ע"ש.
הרמב"ם ורבותיו (ומי הם): הב"ש (שם) כ' דהם כחד כי רבותיו הם, אע"פ שנאמר בל' רבים (תשו' מהר"י לבית הלוי שם, ובמק"א הרחבתי בדבריו. ובד' המהרש"ך ח"ב סי' רג). והבית דוד (משאלוניקי, בכללי הקים לי שבחו"מ סי' ה אות יא) כ' דלהב"י הם כחד, ולכמה מהפוס' הוו כתרי. ע"ש. והמהרש"ך ח"א (סי' עה) כ' "אך אמנם אני ראיתי פעמים רבות כיוצא בזה ויורו המורים באמת ובתמים שיכול המוחזק לומר קים לי כהרמב"ם ורבותיו". וכ' עוד (בסי' ה ד"ה והנה) דיכול לומר קי"ל כהרמב"ם ורבותיו, אף שכל שאר גדולי המורים דחו סברתם. (וכ"כ בסי' פא ד"ה איברא, וע"ע בח"ג סי' מח, ובתשו' נוספות סי' כ). ועי' בכנה"ג (שם אות נו). לעי' יבי"א ח"ג (חו"מ סי' ד אות ג ובסי' ה אות כב). ובלא"ה יש הסוברים דאמרי' קים לי כהרמב"ם אפי' כשהוא יחיד (עי' כנה"ג חו"מ סי' כה הגב"י אות ל, ביבי"א ח"ג חו"מ סי' ד, ובמש"כ בסי' עז ד"ה האם בנכסי צאן ברזל). [והבית דוד (שם אות יט) כ' דאפשר דרבותיו (לענין זה) הם הר"י מיגאש והרי"ף. (ועי' שו"ת התשב"ץ ח"א [סי' עב] שכ' שהם רבותיו של הרמב"ם ובא לציו'ן מד' הרמב"ם שכ"כ בכ"ד)].
התוס' (ור"ת ור"י ותוס'): הכנה"ג (שם אות נז) כ' משם מהרי"ק (ריש שרש נב) דר"ת ותוס' כח א' נינהו. ושמהרשד"ם (אה"ע סי' קכז) כ' דתרי כחות נינהו. ע"ש. וע"ע יד מלאכי (כללי התוס' אות כז). ובאהל יוסף מולכו (סי' ו דף עו טור ד ד"ה גם) הביא שמהרי"ק (סי' נב) כ' שהתוס' ר"ת ור"י שלושתם הוו כח א' וא"א לומר קי"ל כוותיהו. ע"ש. (וצ"ב אמאי הכנה"ג הזכיר רק ר"ת ותוס'). והגר"ח פלאג'י בכל החיים (שם אות כו) כ' דאמרי' קים לי כהתוס' דרבים חשיבי. וע"ע בגנזי חיים (שם אות סג, הו"ד במהדו' איפרגן בהע') מה שציין בזה. וכ' שהכנה"ג (חו"מ סי' קכט הגב"י אות מט) כ' דהתוס' הם יחיד לגבי הראב"ד. (ולדידי צ"ע בדבריו דז"ל הכנה"ג שם "ועוד דהתוס' הוא יחיד לגבי הראב"ד וה"ה ז"ל פסק בפשוט הראנ"ח ז"ל ח"א סי' כא". ולא זכיתי להבין מהו שכ' "וה"ה ז"ל פסק בפשוט", האם כוונתו דהתוס' יחידים לגבי הראב"ד והמ"מ, ואז אין ד' הגרח"פ בגנזי חיים מדוייקים. או דיש בזה ביאור אחר. וחיפשתי בראנ"ח ח"א סי' כא ולא מצאתי). (וע"ע בס' דרכי חושן סילמן סי' רעו עמ' קנה ביאורי חושן אות ב).
הרוקח ואביו: הברכ"י (שם) כ' ש'התה"ד בהגהותיו לשערי דורא (שער ח' אות ב') כ' כיון דרוקח אסר בשם אביו ריב"ק הוה ליה תרי. ועיין בס' בית דוד (אות יח)'.
הרא"ש ורבינו ירוחם: עי' בברכ"י (או"ח ס"ס י) שכ' דמד' הב"י (שם) מוכח דאפי' לדעתו (דהרא"ש והטור הוו חד) הרא"ש ורבינו ירוחם תרי הוו. וע"ע ברבינו ירוחם הנד"מ (מהדו' יאיר נתיב, סוף ח"ג) שהאריך בזה הגרא"י אולמאן שליט"א חבר הביד"צ העדה"ח.
הריטב"א ורבו: המהרש"ך ח"ג (תשובות נוספות סי' ו) כ' דיכול לומר כוותיהו קי"ל (נגד הרמב"ם והרא"ש). (וי"ל דאזיל לשיטתו דאמרי' קי"ל כהרמב"ם ורבותיו, אבל להב"י דלא אמרי' קי"ל כהרמב"ם ורבותיו והטור והרא"ש דכח א' הם, י"ל דגם כהריטב"א ורבו אין יכול לומר קים לי).
הרשב"א ותלמידיו: הכנה"ג (חו"מ סי' קעה הגב"י אות פט) כ' דמדהביאו תלמידיו סברתו ולא חלקו ודאי דהכי ס"ל ויכול המוחזק קי"ל כוותיהו. ע"ש. (והו"ד בגנזי חיים שם אות כא).
[הכלל העולה: כל שהפוסק פוסק כן מכח פוסק אחר ולא מכח עצמו, אף דפעמים חולק על הפוסק האחר, נראה דדעת מרן הב"י דחשיב כח א'. ולכן בכה"ג לא יכול לטעון קים לי כמאן דס"ל דאמרי' קי"ל (כמשנ"ת להלן ד"ה האם אמרי'), דלא אמרי' קים לי נגד מרן].