האם בעל אקווריום יכול לאסור עשיית תשליך סמוך לו?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול איש מאסף
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

איש מאסף

חבר קבוע
הצטרף
29/11/24
הודעות
240
נתקלנו השנה בשאלה מעניינת;
בתשליך יצאו הציבור לקיים המנהג בכלי קטן מלא מים.
והנה הציע אחד הילדים שילכו כמה מטרים, לחנות לממכר בעלי חיים, בה שוכן בחלון הראווה אקווריום גדול גדוש דגים מרהיבים, ובכך לחזק המנהג לומר התשליך במקור מים עם דגים.

ונחלקו הציבור לשניים;
י"א שהמנהג הוא רוחני בלבד, ואין לזה שום משמעות על הדגים, וממילא מה"ת שבעל החנות יכול לאסור.
וי"א שסו"ס זכותו של בעל החנות לאסור, ומסתבר שלא יהיה נוח לו בדבר וממילא יש להימנע מכך.
(והסכימו כולם שאיש לא יסכים לשתות את המים שאליהם עשו תשליך...)
 
אולי זה קשור לסוגיא דהיזק ראייה,
אולם לאידך, אם שם אותם בחלון ראווה, אינו חושש להיזק ראייה.
ואולי ה"ה הכא. ויל"ע.
 
נתקלנו השנה בשאלה מעניינת;
בתשליך יצאו הציבור לקיים המנהג בכלי קטן מלא מים.
והנה הציע אחד הילדים שילכו כמה מטרים, לחנות לממכר בעלי חיים, בה שוכן בחלון הראווה אקווריום גדול גדוש דגים מרהיבים, ובכך לחזק המנהג לומר התשליך במקור מים עם דגים.

ונחלקו הציבור לשניים;
י"א שהמנהג הוא רוחני בלבד, ואין לזה שום משמעות על הדגים, וממילא מה"ת שבעל החנות יכול לאסור.
וי"א שסו"ס זכותו של בעל החנות לאסור, ומסתבר שלא יהיה נוח לו בדבר וממילא יש להימנע מכך.
(והסכימו כולם שאיש לא יסכים לשתות את המים שאליהם עשו תשליך...)

רק הערה; מים שהיו בהם דגים, אנשים לא ישתו ממילא (גם בלי התשליך).
השאלה כאן היא על הדגים, האם בעה"ב עשוי להתנגד כי אז הדגים שלו אולי ימותו או משהו כזה.
השאלה האם באמת קורה משהו לדגים, או האם אנשים לא קונים דגים שעשו עליהם תשליך.
 
המצב אצלכם ביש
יישר כוח על התגובה העניינית והמנומקת.

למה לא לשתות? בגלל שהגננת אמרה שיש את העבירות במים?
א. יתכן ויש בזה פחיתות כבוד למשהו ששימש לקיום מנהג של מצוה.
ב. קטונתי, אך נראה שע"פ דעת המקובלים יש טעמים טמירים במנהג זה, וא"כ אולי יש דינים וניצוצות והמסתעף הנכללים בניעור הבגד וכו', וממילא יש מקום אמיתי שלא לשתות אותם, וכעין שמצי' במי 'שפוך חמתך'.
ג. למעשה - פוק חזי מאי עמך דבר. אתה מוזמן להציע לאנשים לשתות, ותראה מי באמת יסכים. אפי' בכולל אברכים, לא לעמי ארצות.

ועד כמה שהדבר כן - יתכן ומי שיעשה תשליך על מים ודגים כאלו, ויגרום נזק שאנשים לא ירצו לקנות אותם משום זה וכו'.
האם בעה"ב עשוי להתנגד כי אז הדגים שלו אולי ימותו או משהו כזה.
השאלה האם באמת קורה משהו לגדים, או האם אנשים לא קונים דגים שעשו עליהם תשליך.
כנ"ל. אין לי צד שהדגים ימותו, לכה"פ לא בגלל התשליך, אבל אולי אנשים יימנעו מלרוכשם אם ידעו שעשו שם תשליך עליהם, ויפחת השווי שלהם כנ"ל.

אני אישית צודדתי שאין בעיה, ומדובר במנהג גרידא שנועד לעורר את הלב, אך נאלצתי להודות שאם היו מציעים לי באותו מחיר את הדג של התשליך ודג - הייתי מעדיף את השני...
 
אני אישית צודדתי שאין בעיה, ומדובר במנהג גרידא שנועד לעורר את הלב, אך נאלצתי להודות שאם היו מציעים לי באותו מחיר את הדג של התשליך ודג - הייתי מעדיף את השני...

המדובר גם בדג לקישוט ?
 
הרב עובדיה היה אומר תשליך ליד דליים מלאים מים ואח"כ היה מורה לשפוך את המים בשירותים.
 
הרב עובדיה היה אומר תשליך ליד דליים מלאים מים ואח"כ היה מורה לשפוך את המים בשירותים.

ברור שלא היה מורה למישהו לשתות אותם מהדלי גם בלי תשליך, כי הם מאוסים מעצם היותם בדלי (מעין גרף של רעי).
השאלה היא, האם הוא סבר שיש כאן נזק במים, ולכן אסור לעשות תשליך על מים של חבירו.
 
אין לי צד שהדגים ימותו
 
המדובר גם בדג לקישוט ?
אתה שואל אותי?
אם זה באפס מאמץ או עלות - אכן. מאי אולמיה האי.
אבל לו נדרשתי להוסיף חמש שקלים על זה, הייתי זורם על הדג העבריין (כלומר בעל העבירות).

עם זאת, אני בטוח שיש לא מעט קונים שלא היו מוכנים להכניס את הדג בעל העבירות לביתם.

ברור שלא היה מורה למישהו לשתות אותם מהדלי גם בלי תשליך, כי הם מאוסים מעצם היותם בדלי (מעין גרף של רעי).
הרב עובדיה יעץ לעקרות בית לאן לרוקן את דלי הספונג'ה?..
נראה לי שאם אמר זאת בשיעור קבל עם, הרי שבא להביע שאכן יש עניין שלא להשתמש במים אלו.
 
שם מתארך הדיון האם אכן הדגים ימותו או לא.

לי אישית אין חשש או צד שהדגים ימותו, ובכ"ז עצם זה שיש ע"כ דיון, מעורר את השאלה הפותחת - האם בעל החנות יכול לאסור לעשות תשליך בחנותו, מעצם זה שיש בכלל דיון, או שאינו בעלים לעניין זה.
 
הרב עובדיה יעץ לעקרות בית לאן לרוקן את דלי הספונג'ה?..
נראה לי שאם אמר זאת בשיעור קבל עם, הרי שבא להביע שאכן יש עניין שלא להשתמש במים אלו.

בשיעור ?
@אברימי כתב מעשה רב, מה שעשה/אמר בפועל בתשליך.
ומה שאח"כ הורה לשפוך לשירותים, לא בתור הוראה ושיעור, אלא סתם שלא ישאירו אותם שם, שמא הילדים ישפכו אותם וילכלכו את רה"ר או את עצמם. חסר סיבות ?
 
אפשר להשליך את העבירות דרך החלון?! לכאו' זה יתקע בחלון הראווה ואז כלל אין שאלה...
:)

מבין מתשובתך שפשוט שמותר, וגם אם בעל החנות תלה שלט שאין לעשות שם תשליך - אין בידו למנוע זאת?
 
ומה שאח"כ הורה לשפוך לשירותים, לא בתור הוראה ושיעור, אלא סתם שלא ישאירו אותם שם, שמא הילדים ישפכו אותם וילכלכו את רה"ר או את עצמם. חסר סיבות ?
לצערי לא זכיתי להכיר את שיעוריו של מרן לעומק.
אבל כאמור - אני מתרשם שהוא לא היה עוסק בהם בעצות פרקטיות לעקרות בית, כיצד לשמור על הילדים שלא יתלכלכו. ויל"ע שם.
אולי הרב @אברימי יאיר את עינינו או יתן לנו את המקור.
 
לצערי לא זכיתי להכיר את שיעוריו של מרן לעומק.
אבל כאמור - אני מתרשם שהוא לא היה עוסק בהם בעצות פרקטיות לעקרות בית, כיצד לשמור על הילדים שלא יתלכלכו. ויל"ע שם.
אולי הרב @אברימי יאיר את עינינו או יתן לנו את המקור.

למה אתה כותב כל הזמן "שיעור" ?

אברימי כתב סה"כ מה שהוא עשה בביהכ"נ.

וזה מעשה רב שאין למדין ממנו כלום.
 
למה אתה כותב כל הזמן "שיעור" ?
צודק חשבתי שהביא כהוראה, לא שמתי לב שציין כעובדה.
אמנם לי זכור ג"כ ששמעתי משמו, שישפוך לבית הכיסא ולא למקום שדורכים עליו, בדומה למי נט"י. אחפש.
 
שו"ר שהביא קונ' הלכות מצויות, יש שהורה לשפוך מי התשליך לבית הכסא (ילקו"י מהד' תשע"ו עמ' שכט בשם רבי אבה'ו).
 
ראשי תחתית