הנה בשו"ת זרע אמת ח"ב סי' קנ"ז כתב בתחלה שנראה שאסור לנגן בכלי שיר וליכנס בחבורת מנגנים ומזמרים בכל ל' של ימי אבלות כמו שאסור ליכנס לבית המשתה כל ל' [בשאר קרובים], אולם סיים שאחר ז' היה אפשר לצדד להתיר משום דעד כאן לא אסרו ליכנס אלא לסעודה, אבל ליכנס בלא אכילה מותר לדעת התוס' והראשונים [במו"ק כ"ב ע"ב, וכפי שהארכתי במקום אחר]. ואפילו לדעת הרמב"ן וסיעתו שאסרו גם ליכנס מ"מ לא אסרו ליכנס אלא בשעת אכילה או בשעה שעוסקים במזמוטי חתן וכלה וכו'. ולכן לאחר ז' היה מקום להתיר לנגן בכלי שיר ובפרט לדבר מצוה כמו בשמחת בית השואבה עיש"ב[1]. ומה שכתב 'היה' מקום להתיר – זהו משום שבשאלה שהוא נשאל שם מיירי בתוך ז', ואין נ"מ בהלכה זו למקרה שלו, ולכן כתב 'היה', אבל הוא סובר כן גם למעשה, וכפי שיראה המעיין.
ובשו"ת כפי אהרן [עפשטיין] סי' נ"ב כתב שפשוט שאין לאבל לשמוע כלי נגינה תוך י"ב חדש וכן בימי בין המצרים וספירת העומר, אע"פ שלא התפרש כן בפוסקים, וגם אין ללמוד זה מדין כניסה לבית המשתה דאפשר שרק בצירוף השמחה של הסעודה אסור אבל ללא סעודה שרי, ולכן כתב שהסיבה שלא הזכירו זאת היא משום שיש איסור לשמוע כלי זמר בכל השנה מדין החורבן וכמבואר בסי' תק"ס, וכל ההיתר הוא בשעת החופה ובזה כבר כתבו הפוסקים שאסור לאבל ליכנס לבית החופה ולכן לא כתבו שיש איסור מיוחד לאבל לשמוע כלי נגינה עיש"ב. אולם במקום אחר הארכתי בענין שמיעת כלי נגינה בכל השנה כולה, והבאתי את תשובת רה"ג [שהובאה באוה"ג גיטין עמ' 8] והמאירי בגיטין ז' ע"א שהעתיקו [וכן עוד ראשונים שהעתיקו את דברי רה"ג בקצרה] שכל האיסור הוא בשירי אהבת אדם לחבירו אבל בשירי שבח לקב"ה שרי אף שלא בסעודת מצוה ושכן המנהג עיש"ב, וא"כ תירוצו לא יגהה מזור לדעות אלו מדוע לא הוזכר באף מקום שיש איסור שמיעת כלי נגינה.
ובחזו"ע אבלות ב' עמ' שס"ד לא זכר מדברי הזר"א הנ"ל, אלא הביא את דברי אחרוני זמננו שכתבו שאין לשמוע כלי זמר בימי בין המצרים וספירת העומר, וכתב: וכ"ש שהאבל שאסור בשמחה אסור לשמוע כלי שיר בימי אבלו וכמ"ש בספר נימוקי או"ח וכו' [שהבאנו בהערה] עי"ש. אולם לפי מה שכתב לנכון הזר"א הנ"ל – האבל לא אסור בכל מיני שמחה, אלא רק 'בסעודה'. וגם אין ללמוד מבין המצרים לאבלות של י"ב חודש, שהרי יש דברים שאסורים בימי בין המצרים, בין ממנהגא ובין מדינא, ולא אסורים באבל, וכמו לשאת אשה מי"ז בתמוז או מר"ח אב שלא נוהגים לשאת, משא"כ אבל לאחר ל' שלא קיים פו"ר נושא אשה. וכן שהחיינו לא מברכים בימי בין המצרים, משא"כ אבל אפילו בתוך ז' מברך. וכן אכילת בשר ושתיית יין שלא שותים מר"ח אב, משא"כ אבל מותר אפילו בתוך ז'. וא"כ אין ללמוד מניהוג אי שמיעת כלי נגינה בבין המצרים וספירת העומר לאבלות של י"ב חודש.
וע"כ נראה שכיון שאין מקור לאסור לאבל לשמוע כלי נגינה כל י"ב חדש ואדרבה הזר"א כתב להתיר לדעת כל הראשונים, וכ"ש למה שהעלנו שהעיקר שמותר לאבל ליכנס לבית המשתה אם אינו אוכל שם אף שמסתמא יש שם כלי נגינה דסתם חתונה היא עם כלי נגינה, וחזינן שרק שמחת מאכל ומשתה בחבורה נאסרה ולא שמחה אחרת, וכ"ש אם שומע כלי נגינה לבדו ולא בחבורה שאין בזה מקום לאסור דהא כל האיסור הוא סעודת מריעות אבל סעודה לבד אין בה איסור וה"ה שמיעת כלי נגינה לבד בודאי שאין מקום לאסור, ואע"פ שזה משמח – מ"מ לא מצינו שאבל תוך י"ב חדש אסור בשמחה, אלא רק בסעודת מרעות אסרו, ואין להוסיף איסורים שלא כתובים ולהחמיר באבלות ללא צורך, ולכן העיקר הוא שמותר לשמוע כלי נגינה לאבל בתוך י"ב חודש על אביו ולאמו.
[1] ובספר נמוקי אורח חיים בסי' תרצ"ו [והביאו בקצרה בחזו"ע אבלות ב' עמ' שס"ד] כתב שהאיסור לשמוע כלי זמר בתוך ל' לשאר קרובים ובתוך י"ב חדש לאביו ואמו, הוא מה דנראה מהך דמו"ק בטוש"ע יו"ד [סי' שצ"א] דאינו נכנס לבית המשתה, והיינו משום שיש שם כלי זמר, ומכאן סמכו העולם לאיסור לשמוע כלי זמר כל י"ב חדש וכמו שכתב בשו"ת זר"א הנ"ל עי"ש. אולם דבריו אינם מדויקים בתרתי; חדא דהאיסור של בית המשתה אינו תלוי כלל בכלי נגינה, ואף בסעודת מרעים שאין בה כלי נגינה אסור לאבל להשתתף בתוך י"ב חדש. ועוד מה שכתב בשם הזר"א אינו מדויק דהא הזר"א מסיק למעשה שמותר לנגן ללא סעודה לאחר ז' וכמו שהעתקנו לעיל.
ובשו"ת כפי אהרן [עפשטיין] סי' נ"ב כתב שפשוט שאין לאבל לשמוע כלי נגינה תוך י"ב חדש וכן בימי בין המצרים וספירת העומר, אע"פ שלא התפרש כן בפוסקים, וגם אין ללמוד זה מדין כניסה לבית המשתה דאפשר שרק בצירוף השמחה של הסעודה אסור אבל ללא סעודה שרי, ולכן כתב שהסיבה שלא הזכירו זאת היא משום שיש איסור לשמוע כלי זמר בכל השנה מדין החורבן וכמבואר בסי' תק"ס, וכל ההיתר הוא בשעת החופה ובזה כבר כתבו הפוסקים שאסור לאבל ליכנס לבית החופה ולכן לא כתבו שיש איסור מיוחד לאבל לשמוע כלי נגינה עיש"ב. אולם במקום אחר הארכתי בענין שמיעת כלי נגינה בכל השנה כולה, והבאתי את תשובת רה"ג [שהובאה באוה"ג גיטין עמ' 8] והמאירי בגיטין ז' ע"א שהעתיקו [וכן עוד ראשונים שהעתיקו את דברי רה"ג בקצרה] שכל האיסור הוא בשירי אהבת אדם לחבירו אבל בשירי שבח לקב"ה שרי אף שלא בסעודת מצוה ושכן המנהג עיש"ב, וא"כ תירוצו לא יגהה מזור לדעות אלו מדוע לא הוזכר באף מקום שיש איסור שמיעת כלי נגינה.
ובחזו"ע אבלות ב' עמ' שס"ד לא זכר מדברי הזר"א הנ"ל, אלא הביא את דברי אחרוני זמננו שכתבו שאין לשמוע כלי זמר בימי בין המצרים וספירת העומר, וכתב: וכ"ש שהאבל שאסור בשמחה אסור לשמוע כלי שיר בימי אבלו וכמ"ש בספר נימוקי או"ח וכו' [שהבאנו בהערה] עי"ש. אולם לפי מה שכתב לנכון הזר"א הנ"ל – האבל לא אסור בכל מיני שמחה, אלא רק 'בסעודה'. וגם אין ללמוד מבין המצרים לאבלות של י"ב חודש, שהרי יש דברים שאסורים בימי בין המצרים, בין ממנהגא ובין מדינא, ולא אסורים באבל, וכמו לשאת אשה מי"ז בתמוז או מר"ח אב שלא נוהגים לשאת, משא"כ אבל לאחר ל' שלא קיים פו"ר נושא אשה. וכן שהחיינו לא מברכים בימי בין המצרים, משא"כ אבל אפילו בתוך ז' מברך. וכן אכילת בשר ושתיית יין שלא שותים מר"ח אב, משא"כ אבל מותר אפילו בתוך ז'. וא"כ אין ללמוד מניהוג אי שמיעת כלי נגינה בבין המצרים וספירת העומר לאבלות של י"ב חודש.
וע"כ נראה שכיון שאין מקור לאסור לאבל לשמוע כלי נגינה כל י"ב חדש ואדרבה הזר"א כתב להתיר לדעת כל הראשונים, וכ"ש למה שהעלנו שהעיקר שמותר לאבל ליכנס לבית המשתה אם אינו אוכל שם אף שמסתמא יש שם כלי נגינה דסתם חתונה היא עם כלי נגינה, וחזינן שרק שמחת מאכל ומשתה בחבורה נאסרה ולא שמחה אחרת, וכ"ש אם שומע כלי נגינה לבדו ולא בחבורה שאין בזה מקום לאסור דהא כל האיסור הוא סעודת מריעות אבל סעודה לבד אין בה איסור וה"ה שמיעת כלי נגינה לבד בודאי שאין מקום לאסור, ואע"פ שזה משמח – מ"מ לא מצינו שאבל תוך י"ב חדש אסור בשמחה, אלא רק בסעודת מרעות אסרו, ואין להוסיף איסורים שלא כתובים ולהחמיר באבלות ללא צורך, ולכן העיקר הוא שמותר לשמוע כלי נגינה לאבל בתוך י"ב חודש על אביו ולאמו.
[1] ובספר נמוקי אורח חיים בסי' תרצ"ו [והביאו בקצרה בחזו"ע אבלות ב' עמ' שס"ד] כתב שהאיסור לשמוע כלי זמר בתוך ל' לשאר קרובים ובתוך י"ב חדש לאביו ואמו, הוא מה דנראה מהך דמו"ק בטוש"ע יו"ד [סי' שצ"א] דאינו נכנס לבית המשתה, והיינו משום שיש שם כלי זמר, ומכאן סמכו העולם לאיסור לשמוע כלי זמר כל י"ב חדש וכמו שכתב בשו"ת זר"א הנ"ל עי"ש. אולם דבריו אינם מדויקים בתרתי; חדא דהאיסור של בית המשתה אינו תלוי כלל בכלי נגינה, ואף בסעודת מרעים שאין בה כלי נגינה אסור לאבל להשתתף בתוך י"ב חדש. ועוד מה שכתב בשם הזר"א אינו מדויק דהא הזר"א מסיק למעשה שמותר לנגן ללא סעודה לאחר ז' וכמו שהעתקנו לעיל.
נערך לאחרונה:
