האמת שכשלמדתי את הסוגיה בשבת לענין זמני הלילה ואת דברי הפוסקים התקשיתי טובא, דהרי בגמרא מובא שצאת הכוכבים זה או שלשת רבעי מיל או ד' מיל, והשו"ע פסק כר"ת דצאה"כ הוא ד' מיל כמש"כ בסי' רס"א, ומש"כ השו"ע בכמה מקומוות שיראו כוכבים מסתבר דהיינו זמן ר"ת אחרת היה לו לכתוב גם בזמן כניסת שבת שיראו כוכבים, אלא ודאי דחדא מילתא היא. ולמעשה הפוסקים נקטו לא כר"ת ולא כהגאונים, דדחו שיטת ר"ת בגלל המציאות הנראית לעין ופסקו כגאונים, וגם את הגאונים לא פסקו בגלל המציאות הנראית לעין, אם כן יוצא שהמציאו זמן חדש שלא מסתדר עם דברי הגמ' כלל. וזה פלא שהכריחו ההלכה לפי המציאות בעוד שבכל מקום אמרינן אין לנו אלא דברי חז"ל ולא מה שנראה במציאות.
אגב ראיתי את הקונטרס של הרב ברכה אולם שם בתחילת דבריו בדעת השו"ע בגדר ראיית כוכבים אחר השקיעה בעוד שהשו"ע פסק כר"ת דצאה"כ הוא אחר ד' מילין ולא כהגאונים.