הקנה טלית לחבירו לנשיאות כפיים. כשחוזר ללבוש צריך לברך?

[החש בראשו]

ספק ישן אצלי בתור כהן. אם ראובן לוקח משמעון טלית לנשי"כ וקונה אותה כדי לברך. אחר ברכת הכהנים כשראובן מחזיר לשמעון את הטלית שמעון צריך לברך?
צדדי הספק: א. מצד אחד לא היה היסח דעת. ב. מצד שני באותו זמן הטלית לא הייתה שלו והרי טלית שאינה שלו אינה חייבת בציצית, אם כן כשקונה חייב לברך. וצע"ג.

 

[אברימי]

הפיתרון הפשוט הוא ששמעון לא מקנה לראובן, וראובן לא מברך, וגם שמעון לא מברך שנית. ופחמע"ד.

 

[אוזניים לכותל]

מסברא אולי יש לומר שאמנם אינו חייב בציצית כשאינה שלו אבל זה לא גורע מהיסח הדעת

הפיתרון הפשוט הוא ששמעון לא מקנה לראובן, וראובן לא מברך, וגם שמעון לא מברך שנית. ופחמע"ד.

זה פתרון מצוין להרבה בעיות הלכתיות
לוותר מראש על השאלה
אבל בכל זאת מה הדין....

 

[בן מנוח]

ספק ישן אצלי בתור כהן. אם ראובן לוקח משמעון טלית לנשי"כ וקונה אותה כדי לברך. אחר ברכת הכהנים כשראובן מחזיר לשמעון את הטלית שמעון צריך לברך?
צדדי הספק: א. מצד אחד לא היה היסח דעת. ב. מצד שני באותו זמן הטלית לא הייתה שלו והרי טלית שאינה שלו אינה חייבת בציצית, אם כן כשקונה חייב לברך. וצע"ג.

בפשיטות, דעת השו"ע ודאי שלברך, והסוברים סב"ל [הרבה פוסקים], יודו להמשנ"ב, דבכה"ג, שמתכוון בשעת הלבישה, דאם יבקשו ממנו הטלית יחזור ללובשה לאח"מ, ודאי יהי סב"ל.

 

[החש בראשו]

מסברא אולי יש לומר שאמנם אינו חייב בציצית כשאינה שלו אבל זה לא גורע מהיסח הדעת

עדיין לכאורה האם לא דמיא להביאו לו טלית חדשה כי סוף סוף היה מופקע ממנה. או חסרון הבעלות אינו מגרע לגבי היסח הדעת וזה כנראה מה שאתה מתכוון, אני נוטה שצריך לברך שוב וצ״ע.

 

[הקטן]

יש לדעת שהלובש טלית לשם כבוד (הציבור) א"צ לברך עליו כמש"כ המ"ב בריש הלכות ר"ה גבי סליחות בלילה
ואף אם מקנה במתנה ע"מ להחזיר יתכן דא"צ לברך דלא הסיח דעתו ושמא בהא לית מאן דפליג על שיטת הגרש"ז אוירבאך לגבי ההולך להטיל מים שא"צ לחזור ולברך על התפילין (אף דגבי תפילין גופייהו השו"ע והמ"ב פליגי עליה) נראה דלגבי טלית בכה"ג א"צ לברך
וביותר עי' בביאור הלכה הל' ציצית דהנוטל טלית מחבירו יטלנה בתורת שאלה דהרי בשבת לא שייך לעשות קנין

 

[החש בראשו]

לא הצלחתי להבין מילה.

יש לדעת שהלובש טלית לשם כבוד (הציבור) א"צ לברך עליו כמש"כ המ"ב בריש הלכות ר"ה גבי סליחות בלילה

ברור אבל אני מדבר כשקנה ממש.

ואף אם מקנה במתנה ע"מ להחזיר יתכן דא"צ לברך דלא הסיח דעתו

לא מספיק לי הרי באותו זמן הטלית לא שייכת לו ואם היה לובש באותו הזמן היה פטור מלהטיל בה ציצית שהרי מופקע ממנה.

ושמא בהא לית מאן דפליג על שיטת הגרש"ז אוירבאך לגבי ההולך להטיל מים שא"צ לחזור ולברך על התפילין (אף דגבי תפילין גופייהו השו"ע והמ"ב פליגי עליה) נראה דלגבי טלית בכה"ג א"צ לברך

עדיין יש לחלק! שם הוא לא יכל ללבוש את התפילין אבל אם ייצא לחוץ יוכל ללובשם, אבל כאן היכן שלא יהיה הוא פטור מלהטיל בה ציצית.

וביותר עי' בביאור הלכה הל' ציצית דהנוטל טלית מחבירו יטלנה בתורת שאלה דהרי בשבת לא שייך לעשות קנין

מה עניין לכאן?