הערה על דברי ר' יצחק יוסף בעניין נשים בברכות השבח דתפילה

[כאחד העם]

ידוע שיטתו- דנשים לא תברכנה ברכות השבח דתפילה מפני שהם פטורות ממצוות עשה שהז"ג, ומצינו שגם ברכות השבח האלו קרי להו "ברכת שהזמן גרמא", וא"כ כיון שהיא פטורה לא יכולה לברך.

ואע"פ שבברכות השבח הללו אין "וציוונו" – אעפ"כ כיון שמצינו שקראו לזה "ברכות שהזמן גרמא", אז אין לחלק בין ברכות שיש וצוונו ולבין את זה ברכות השבח דמצוות דאין וציוונו.



אולם הוא עצמו – כתב בעניין אחר , גבי הפטרה בתענית, דאם ספרדי התפלל במניין של אשכנזים דנהגו לברך ברכות ההפטרה בתענית, רשאי לברך מפני שאין בברכות הללו "וציוונו".



ועתה קשיא טובא - והוה לן בכלל מאתיים מנה- אם בברכות ההפטרה שהם יותר גרועים מברכות השבח דתפילה בתרתי

חדא- משום דברכות ההפטרה כלל אין תקנת חז"ל של ברכה זו, אלא זה מנהגא בעלמא, ותו- דגם במנהג הזה, הספרדים לא נהגו בו והיינו שכלפי הספרדים זה עוד רמה יותר גרועה שאינו בכלל מנהגם, ואעפ"כ קיי"ל שאפשר לברך מפני שאין "וציוונו"

כ"ש דכ"ש- גבי אשה שתוכל לברך ברכות השבח דתפילה דאין וציוונו, דכאן הברכות הם תקנת חז"ל אלא דהיא פטורה, ואם על דבר שבכלל לא תיקנו חז"ל קיי"ל שאפשר לברך, וכן עוד על דבר שבכלל הספרדים לא נהגו בו, ואעפ"כ שרי לברך מפני שאין וציוונו, ק"ו בן בנו של ק"ו שאשה תוכל לברך ברכות השבח דתפילה.

וכשם שבברכות ההפטרה – אנו פטורים ואף יותר גרועים מפטורים, כי גם אין חיוב לברך, ולא זו בלבד אלא דעוד שלא נהגנו בברכה זו – אעפ"כ שרי לברך מפני שאין וציוונו

הה"נ- בברכות השבח דתפילה דאף שהיא פטורה, תוכל לברך.

 

[שאינו יודע לשאול]

היכן מצינו שנקראו ברכות השבח "שהזמן גרמא" ?
ואם אכן מצינו כמו שהביא כת"ר שטען הרב יצחק שליט"א, א"כ לכאורה הצדק עימו, שדבר שהוא מנהג לברך עליו בקרב חלק מקהילות ישראל, והוא מנהג של הציבור ולא של יחיד, יש מקום לומר שפיר שיברך עמהם, לפי שהוא נכלל באותו ציבור ועולה לתורה מכוח הציבור, א"כ יכול לנהוג כמנהגם שלהם שיש לו ודאי יסוד ובסיס, אף שהוא עצמו שייך לקהילה אחרת שאיננה נוהגת כך.
מה שאין כן במצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות מדינא דגמרא, אם אכן יש מקור ברור לזה שגם שבח דברכה הוא הזמן גרמא הרי שכל נשות ישראל פטורות מדינא דגמרא ויש להן להימנע מלברך

 

[תפארת]

ידוע שיטתו- דנשים לא תברכנה ברכות השבח דתפילה מפני שהם פטורות ממצוות עשה שהז"ג, ומצינו שגם ברכות השבח האלו קרי להו "ברכת שהזמן גרמא", וא"כ כיון שהיא פטורה לא יכולה לברך.

שיטת אביו - בשו"ת יבי"א.
וגם מה שהביא כאן בילקו"י המקורות מאביו מרן זצ"ל.
היום הכי קל לפתוח שרשור הערה על דברי ר' יצחק.
הנושא והדיון בו ידוע ומוכר ולא הוספת דבר.

 

[אמת]

ידוע שיטתו- דנשים לא תברכנה ברכות השבח דתפילה מפני שהם פטורות ממצוות עשה שהז"ג, ומצינו שגם ברכות השבח האלו קרי להו "ברכת שהזמן גרמא", וא"כ כיון שהיא פטורה לא יכולה לברך.

ואע"פ שבברכות השבח הללו אין "וציוונו" – אעפ"כ כיון שמצינו שקראו לזה "ברכות שהזמן גרמא", אז אין לחלק בין ברכות שיש וצוונו ולבין את זה ברכות השבח דמצוות דאין וציוונו.



אולם הוא עצמו – כתב בעניין אחר , גבי הפטרה בתענית, דאם ספרדי התפלל במניין של אשכנזים דנהגו לברך ברכות ההפטרה בתענית, רשאי לברך מפני שאין בברכות הללו "וציוונו".



ועתה קשיא טובא - והוה לן בכלל מאתיים מנה- אם בברכות ההפטרה שהם יותר גרועים מברכות השבח דתפילה בתרתי

חדא- משום דברכות ההפטרה כלל אין תקנת חז"ל של ברכה זו, אלא זה מנהגא בעלמא, ותו- דגם במנהג הזה, הספרדים לא נהגו בו והיינו שכלפי הספרדים זה עוד רמה יותר גרועה שאינו בכלל מנהגם, ואעפ"כ קיי"ל שאפשר לברך מפני שאין "וציוונו"

כ"ש דכ"ש- גבי אשה שתוכל לברך ברכות השבח דתפילה דאין וציוונו, דכאן הברכות הם תקנת חז"ל אלא דהיא פטורה, ואם על דבר שבכלל לא תיקנו חז"ל קיי"ל שאפשר לברך, וכן עוד על דבר שבכלל הספרדים לא נהגו בו, ואעפ"כ שרי לברך מפני שאין וציוונו, ק"ו בן בנו של ק"ו שאשה תוכל לברך ברכות השבח דתפילה.

וכשם שבברכות ההפטרה – אנו פטורים ואף יותר גרועים מפטורים, כי גם אין חיוב לברך, ולא זו בלבד אלא דעוד שלא נהגנו בברכה זו – אעפ"כ שרי לברך מפני שאין וציוונו

הה"נ- בברכות השבח דתפילה דאף שהיא פטורה, תוכל לברך.

הצג קובץ מצורף 13094הצג קובץ מצורף 13095

מהיכן המקור שלא יברכו ברכות ק"ש?

 

[אור יעקב]

ידוע שיטתו-

נשמע פה ועוד בהרבה הערות שאתם כביכול "מפחדים" להעיר הערות על מרן הגרע"י זצוק"ל ויותר נח להעיר על בנו כי רוב חברי הפורום כאן נגדו ומסתמא זה יגרור יותר "לייקים" ותגובות נגדו.

 

[אור יעקב]

והרב @שאינו יודע לשאול כתב חילוק ברור שהכא זה דבר של מנהג, ולכן הלך אחרי מנהג המקום וכמבואר באורך בחזו"ע תעניות עמ' קג והלאה.

(והוסיף להקל עוד מטעם שאינו אומר "וצוונו" וגם עוד צד גדול לפי שו"ת זבחי צדק שמותר לקרוא את ההפטרה כדי לעורר את הלבבות כיעויין שם)

 

[כאחד העם]

שאתם כביכול "מפחדים" להעיר הערות על מרן הגרע"י זצוק"ל

כמו שפחדנו פה

וכן פחדנו פה

והוספנו לפחד גם פה

וכן פה

ועוד פה

כתב חילוק ברור שהכא זה דבר של מנהג, ולכן הלך אחרי מנהג המקום

אינך מבין מה אתה מעתיק

נושא של ברכה לבטלה אינו משתנה לפי הציבור - אם אני לא נהגנו בברכה מסויימת, ואני נמצא בציבור שנוהג זה לא ברכה לבטלה?.

וכן לשיטתך- אשה שמתפללת בבית הכנסת צריכה לברך כי נמצאת במקום שנוהגים לברך.

מצויין - אז לפחות הגענו לעמק השווה, שנשים שנמצאות בבית הכנסת יכולות לברך - צעד חשוב וענק התקדמנו כבר.

שדבר שהוא מנהג לברך עליו בקרב חלק מקהילות ישראל, והוא מנהג של הציבור ולא של יחיד, יש מקום לומר שפיר שיברך עמהם, לפי שהוא נכלל באותו ציבור ועולה לתורה מכוח הציבור, א"כ יכול לנהוג כמנהגם שלהם שיש לו ודאי יסוד ובסיס, אף שהוא עצמו שייך לקהילה אחרת שאיננה נוהגת כך.

גם לך השיבותי בדברי הקודמים

 

[אור יעקב]

אינך מבין מה אתה מעתיק

נושא של ברכה לבטלה אינו משתנה לפי הציבור - אם אני לא נהגנו בברכה מסויימת, ואני נמצא בציבור שנוהג זה לא ברכה לבטלה?.

וכן לשיטתך- אשה שמתפללת בבית הכנסת צריכה לברך כי נמצאת במקום שנוהגים לברך.

מצויין - אז לפחות הגענו לעמק השווה, שנשים שנמצאות בבית הכנסת יכולות לברך - צעד חשוב וענק התקדמנו כבר.

אינך מבין מה הטענה.

ברכה זו שיסודה מחמת מנהג אפשר לומר ללכת אחרי המנהג.
משא"כ ברכות בתפילה. (שאינה מחמת מנהג ואין את הצירופים שהביא בחזו"ע)

כמו שפחדנו פה

אדרבה, אז תיגש ישר למקור.

לא לגבב חצאי משפטים ולהעיר הערות על בנו שרק העתיק דבריו. (ובפרט שאתה מדגיש זאת בכותרת - ובכל המקומות הנ"ל לא הדגשת בגדול שזה "הערה על הרב עובדיה")

 

[יעקבי]

נשמע פה ועוד בהרבה הערות שאתם כביכול "מפחדים" להעיר הערות על מרן הגרע"י זצוק"ל ויותר נח להעיר על בנו כי רוב חברי הפורום כאן נגדו ומסתמא זה יגרור יותר "לייקים" ותגובות נגדו.

ונשמע שאתם מפחדים מכל ביקורת והערות על הרב יצחק יוסף, ולכן תמיד אתם מפנים את זה על אביו.
גם מסתמא זה יגרור לכם יותר לייקים ותגובות נגד ההערה.

 

[שאינו יודע לשאול]

נושא של ברכה לבטלה אינו משתנה לפי הציבור - אם אני לא נהגנו בברכה מסויימת, ואני נמצא בציבור שנוהג זה לא ברכה לבטלה?.
וכן לשיטתך- אשה שמתפללת בבית הכנסת צריכה לברך כי נמצאת במקום שנוהגים לברך.
מצויין - אז לפחות הגענו לעמק השווה, שנשים שנמצאות בבית הכנסת יכולות לברך - צעד חשוב וענק התקדמנו כבר.

יתכן שכת"ר צודק.
המחשבה שלי היתה לא שאדם ישנה ממנהג שהוא מחויב בו [וגם זה צריך הרבה בירור ופירוש מהו מנהג שמחייב כל יחיד ויחיד] אלא שיש מנהגים שמלכתחילה הם מנהגים של ציבור ולא של יחידים, שהמנהג לקרוא הפטרה הוא מנהג של ציבור, ולא שכל יחיד ויחיד מאותם קהילות בישראל הנהיג בעצמו לקרוא הפטרה כמובן, אלא הציבור נהג, והואיל והיום הוא חלק מאותו ציבור י"ל דשפיר דמי לנהוג מכוחם ובשליחותם, דוודאי גם מי שלא נוהג כן מודה שיש למנהג שורש ובסיס.
מה שאין כן באישה זה לא שייך למנהג של ציבור ולא למנהג של יחידים אלא לדינא דגמרא שנלמד מפסוקים שנשים אינם מצוות במ"ע שלא הזמן גרמא, וסברא זו מתיישבת על ליבי ונראית לענ"ד נכונה.
ומובן שכל זה בהנחה שיש מקור נכבד וברור לכך שברכות השבח הם מ"ע שהז"ג.

 

[כאחד העם]

ברכה זו שיסודה מחמת מנהג אפשר לומר ללכת אחרי המנהג.
משא"כ ברכות בתפילה. (שאינה מחמת מנהג ואין את הצירופים שהביא בחזו"ע)

מזוייף מתוכו

מי שנהג נהג, אבל איזה זיוף זה לומר שאם אני נמצא במקום שנוהגים לברך אני יברך - אפשר ללכת אחרי המנהג נאמר על מי שנהג , לא על מי שלא נהג

כ"ש שפה זה ברכה לבטלה שידוע כמה הר' עובדיה ביטל מנהגים שנהגו מחשש ברכה לבטלה אז פה הוא מקיים את מה שלא נהגו [עולם הפוך]?

 

[כאחד העם]

מובן שכל זה בהנחה שיש מקור נכבד וברור לכך שברכות השבח הם מ"ע שהז"ג.

בוא נודה על האמת , עיקר הנושא של מצות עשה שהזמן גרמא שנשים לא מברכות זה רק בגלל ה "וצונו" .

כך שזה לא רציני - מי שטוען שגם ברכות השבח דתפילה הם מצות עשה שהזמן גרמא , כי כל הבעיה שנשים לא תברכנה על מצוות עשה זה רק בגלל וצונו.

אלא שאני הוספתי בטענה - שר' יצחק [ואביו] סותר משנתו מיניה וביה , דמחד מורה שאשה לא תברך אפי' על ברכות השבח שאין שם וצונו
ומאידך - מתיר לספרדי לברך ברכה שלא תיקנו אותה ולא נהגנו בה, רק מכח שאין "וצונו".

ודבריו מרפסין איגרא משני הכיוונים - גם מה שמורה לאשה לא לברך ברכות השבח רק בגלל שזה מ"ע שהז"ג , דזה נגד הב"י גופיה שכתב להדיא דכל הסבה שנשים לא יברכו על מ"ע שהז"ג זה רק בגלל ה "וצוונו" , ותו - גם שסותר דבריו וכדלעיל

 

[שאינו יודע לשאול]

אני לא הכרתי שיטתו בזה וביססתי את דבריי על מה שהביא כת"ר דברכות השבח דתפלה הן עצמן מ"ע שהז"ג, והדברים מסתברים אבל בוודאי צריכים מקור.
ושוב - אין בביתי ספרי יבי"א ולא אוצה"ח כך שאין לי אפשרות בשעה זו לבדוק, אבל אם יש לו מקור שברכות השבח דתפלה הן עצמן מ"ע שהז"ג, א"כ אין קושיא ממה שכתב הב"י על ברכת המצוות, דהתם אין הזמן גורם לברכה שתבוא, אלא המצוה גורמת לברכה שתבא, ולו יצויר שהיה שייך מצב שהמצוה תהיה לא הזמן גרמא והברכה תהיה הזמן גרמא - אין הכי נמי יתכן שהיה פוטר מטעם זה, אבל כאן הברכה שייכת למצוה, ולכן כתב שאין יאמר וציוונו בשעה שלא ציוום, אבל בברכות השבח הן גופא מצוה דרבנן ויתכן ששייך לומר בהן מצוות עשה שהזמן גרמא.
אה"נ אם מה שמתיר זה רק בגלל וציוונו יש כאן קושיא עצומה, אבל אני סבור ששפיר שייך לומר וציוונו למי שנמצא בבית כנסת שנוהגין בו כן, ובוודאי בדבר שהוא מנהג של ציבור ולא מנהג של יחידים, ואינני בטוח כלל שיש מקור לכך שאדם שאבותיו נהגו משהו מפני שכך היה מנהג מקומם, שמתפלל בקהילה של אנשים שנוהגים בבית כנסת שלהם דבר אחר לפי שכך היה מנהג מקום אבותיהם, וכיום כולם נמצאים באותו מקום, שהוא נחשב כמי שהולך ממקום שנהגו למקום שלא נהגו.

 

[כאחד העם]

א"כ אין קושיא ממה שכתב הב"י על ברכת המצוות, דהתם אין הזמן גורם לברכה שתבוא, אלא המצוה גורמת לברכה שתבא,

דבריך עמוקים מדי לאנשים פשוטים כמוני
אין שום תלייה במה שכתבת אלא אך ורק במה שאומרות "וציוונו" והוהי משקרת בברכתה , אך כשאין וצוונו לכו"ע שפיר דמי אף אם הזמן גורם.

ולכן מובן לפי"ז- למה ספרדי יכול לברך , מפני שאין שם "וצוונו" , ואין שום הבדל בין זה לבין אשה
ואיפכא- אם כבר באשה זה יותר קל ודכבארתי לעיל קחנו משם, וא"כ יש לנו כ"ש בן בנו של כ"ש שאשה יכולה לברך כשאין וצוונו אף לדעת השו"ע

 

[אור יעקב]

מי שנהג נהג, אבל איזה זיוף זה לומר שאם אני נמצא במקום שנוהגים לברך אני יברך - אפשר ללכת אחרי המנהג נאמר על מי שנהג , לא על מי שלא נהג

כ"ש שפה זה ברכה לבטלה שידוע כמה הר' עובדיה ביטל מנהגים שנהגו מחשש ברכה לבטלה אז פה הוא מקיים את מה שלא נהגו [עולם הפוך]?

חילוק מאוד פשוט וברור כתבתי לך - והבוחר יבחר.

(וכל זה מלבד מה שהביא מרן זצוק"ל סייעתא גדולה משו"ת זבחי צדק שכלל לא התייחסת אליה!!!)

 

[כאחד העם]

(וכל זה מלבד מה שהביא מרן זצוק"ל סייעתא גדולה משו"ת זבחי צדק שכלל לא התייחסת אליה!!!)

לא זכור לי שיש זבחי צדק על נושא זה

מה שכן אני יודע שהיביע אומר הביא גבי ס"ס לקולא מהזבחי צדק

אבל אין זה קשור לנידו"ד כלל וכלל כי כפי שהעלתי לעיל מהב"י שכל הנושא הוא רק בגלל "וצונו" - ולא סתם בגלל שזה נקרא מ"ע שהז"ג , כי כל העניין במצוות עשה שהזמן גרמא שלא יכולות לברך הוא בגלל וצונו גרידא.

ומה עוד- שהוספתי שהוא עצמו סתר עצמו במקו"א שכשאין וצונו אזאי אין זה ברכה לבטלה וככל לעיל.

[מ"מ איני יודע אם לזבחי צדק הזה התכוונת, אך אם התכוונת לזה - אזאי אינו קשור לנושא שלנו מכל וכל]

 

[אור יעקב]

לא זכור לי שיש זבחי צדק על נושא זה

מה שכן אני יודע שהיביע אומר הביא גבי ס"ס לקולא מהזבחי צדק

אבל אין זה קשור לנידו"ד כלל וכלל כי כפי שהעלתי לעיל מהב"י שכל הנושא הוא רק בגלל "וצונו" - ולא סתם בגלל שזה נקרא מ"ע שהז"ג , כי כל העניין במצוות עשה שהזמן גרמא שלא יכולות לברך הוא בגלל וצונו גרידא.

ומה עוד- שהוספתי שהוא עצמו סתר עצמו במקו"א שכשאין וצונו אזאי אין זה ברכה לבטלה וככל לעיל.

[מ"מ איני יודע אם לזבחי צדק הזה התכוונת, אך אם התכוונת לזה - אזאי אינו קשור לנושא שלנו מכל וכל]

עיין בחזו"ע תעניות שציינתי, וזהו צד מאוד גדול בנידון דידן שהורה לברך שנמצא אצל האשכנזים.