הערה על הגר"ע יוסף בענין קדיש אחר ההפטרה בת"ב

[כאחד העם]

ידועה דעת הרב עובדיה שבת"ב יאמרו הקדיש אחר ההפטרה והסתמך על הר"י מיגאש.

וישנם ג' הערות חזקות על דבריו

א. מה שסמך על הר"י מיגאש הוא "מרפסין איגרא", משום שלר"י מיגאש אין הבדל בין ת"ב, ולבין שבת ור"ח שיש ב' ס"ת, או שבת חנוכה, שיש כמה ס"ת דלשי' תמיד הקדיש צריך לעשותן אחר ההפטרה כי הוא הפסק

אך לשיטת הר' עובדיה- הרי בשבת ר"ח עושים קדיש לפני ההפטרה, וכן בשבת חנוכה וכו'
כך שהר"י מיגאש לא קשור לעניינינו כלל וכלל, כי לא פסקו כוותיה ולא נהגו כמותו [וגם הרב עובדיה גופיה לא ס"ל כהר"י מיגאש] .

ב. ותו- דרבים מהראשונים והאחרונים ס"ל דאין בזה הפסק וחלקו על הר"י מיגאש, והחזון עובדיה כלל לא זכר מהם ולא הכיר אותם

ג. ובעיקר הקושיה על דבריו- שהביא כמה ראשונים גבי "מנחה של יו"כ" דס"ל לעשות קדיש אח"כ
אך לא הרגיש דהם עצמם ס"ל דכל זה רק במנחה ולא שייך לשחרית
משום- שרק במנחה שיש שמו"ע מיד אח"כ, אז כדי להסמיך הקדיש לשמו"ע אמרו לעשות הקדיש אח"כ
אך בשחרית- אין קשר לזה


מצורף המאמר המקיף והמרתק
לכל המעיינים והלומדים החשובים

 

[שמעון טרבלסי]

בילקוט יוסף ד' תעניות עמ' תקכח והלא' האריך בזה.

 

[כאחד העם]

בילקוט יוסף ד' תעניות עמ' תקכח והלא' האריך בזה.

איני מבין לאן אתה חותר.

אם יש ישובים נשמח לשמוע, אם רק יש לך לומר עיין שם ועיין שם אז בוא - אנחנו כבר אחרי זה מזמן.

 

[שמעון טרבלסי]

איני מבין לאן אתה חותר.

אם יש ישובים נשמח לשמוע, אם רק יש לך לומר עיין שם ועיין שם אז בוא - אנחנו כבר אחרי זה מזמן.

פשוט ראיתי שציין רק לשו"ת הראש"ל שם קיצר יותר.

 

[אור יעקב]

וכן בהלכה ברורה סימן רפו (עמ' תו) האריך בזה.

 

[אברימי]

איני מבין לאן אתה חותר.

אם יש ישובים נשמח לשמוע, אם רק יש לך לומר עיין שם ועיין שם אז בוא - אנחנו כבר אחרי זה מזמן.

לכאו' כוונתם שאם יש שאלות שכבר נידונו בספרים, אין כ"כ עניין להעתיק את הטענות מהספרים אלא להפנות לשם.
ורק אם יש שאלה שלא כתבו עליה תשובה, או שיש שאלה על התשובות שכתבו בספרים, אז דנים בכך בפורום.

 

[אברימי]

בילקוט יוסף ד' תעניות עמ' תקכח והלא' האריך בזה.

יש את זה כאן:

https://or-breslev.co.il/wp-content/uploads/%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2-%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA.pdf

 

[איש תם]

לכאו' כוונתם שאם יש שאלות שכבר נידונו בספרים, אין כ"כ עניין להעתיק את הטענות מהספרים אלא להפנות לשם.
ורק אם יש שאלה שלא כתבו עליה תשובה, או שיש שאלה על התשובות שכתבו בספרים, אז דנים בכך בפורום.

אין בדבריו שום תשובה מה זה שונה מכל פעם שמוציאים ב ספרים שאומרים קדיש אחר קריאת המפטיר בתורה קודם ההפטרה, לאיפה נעלם כאן ההפסק?
כמו"כ אין תשובה למה לפסוק כר"י מיגאש ורעק"א ומנהג מצרים נגד עשרות רבות של ראשונים ואחרונים והמנהג
ומלבד זה, הגם שלדעת ר"י מיגאש אכן לא אומרים קדיש בין הקריאה בתורה להפטרה, מ"מ יעויין היטב שלדעתו לא אומרים קדיש כלל כדכתבו בדעתו רעק"א ואורל"צ והוא פשוט, ואכמל

 

[כאחד העם]

בילקוט יוסף ד' תעניות עמ' תקכח והלא' האריך בזה.

ראיתי את דבריו ואין בהם תוספת על מה שאביו כבר כתב.

ועדיין הקושיות חוזרות גם על מה שכתב שם

א'- שהביא ראשונים שדיברו על מנחה של יו"כ, אך אין זה קשור לנידו"ד, משום דדוקא ביו"כ שיש שמו"ע מיד אז כדי שהקדיש יהיה סמוך לשמו"ע דחו את הקדיש לאחמ"כ, אך כשאין שמו"ע וכגון בת"ב, אין זה שונה משאר הקריאות שאומרים קדיש לפני ההפטרה, וכמו בכל שבת.

ב'- שעשה סתירה ברוקח ובאור זרוע שפעם אחת כתבו לפני ההפטרה ופעם אחרת כתבו לעשות אחרי

אך אין שום סתירה- וכדחילקנו מקודם, דדווקא- שיש שמו"ע כמנחה של יו"כ אז כתבו להגיד את הקדיש לאחמ"כ, אך כשאין שמו"ע וכגון היום בשחרית שהשמו"ע היא לפני קריאה"ת אומרים את הקדיש קודם.

ג'- שנעלם שם ג"כ כל הראשונים והאחרונים שאמרו לומר קודם ההפטרה [כאשר הובאו כולם במאמר לעיל], ואינו יודע מהם.

ד'- גם מה שזכר מדברי הר"י מיגאש, אין זה קשור לנידונינו, כי להר"י מיגאש תמיד צריך לומר הקדיש אחרי ההפטרה, ואפילו בשבת שיש שני ספרים וכגון השבת האחרונה היה שבת ור"ח וכולם עשו קדיש לפני ההפטרה ודלא כהר"י מיגאש.

 

[כאחד העם]

לכאו' כוונתם שאם יש שאלות שכבר נידונו בספרים, אין כ"כ עניין להעתיק את הטענות מהספרים אלא להפנות לשם.
ורק אם יש שאלה שלא כתבו עליה תשובה, או שיש שאלה על התשובות שכתבו בספרים, אז דנים בכך בפורום.

רואים שלא הבנת את הנושא

לכן לכבודך אחזור שוב- יש דעת הרב עובדיה וכן בנו , שאת הקדיש של ת"ב אומרים אחרי ההפטרה, והביאו מקורות וסימוכים לדבריהם

ועל זה נסוב האשכול- שיש קושיות על דבריהם כאשר מנינו לעיל [עיין בתגובה הקודמת].

ומה שכתבת שזה נידון בספריהם- היא גופא, על זה אנו טוענים ומשיבים, שמה שהביאו לא קשור לנידו"ד, ועוד- שיש הרבה מהראשונים והאחרונים שנעלמו מעיניהם.

[עיין במאמר הובא הכל בטוטו"ד]

 

[אברימי]

רואים שלא הבנת את הנושא

לא שלא הבנתי את הנושא, אלא אתה זה שלא הבנת שלא הגבתי על הנושא!
לא כתבתי כלל לעצם העניין, אלא רק ביארתי מה ההיגיון שמישהו מפנה למקור בסויים במקום לכתוב תשובה לטענה שנכתבה בפורום. ודו"ק. מתון מתון.

 

[כאחד העם]

אלא רק ביארתי מה ההיגיון שמישהו מפנה למקור בסויים במקום לכתוב תשובה לטענה שנכתבה בפורום. ודו"ק. מתון מתון.

וע"ז השבתי שאין בכך שום הגיון

כי אין שם דברים חדשים, וזה בעצם חזרה על דברי אביו, ועל דבריו שכתב בשו"ת הראשל"צ שהוזכר במאמר

 

[אברימי]

וע"ז השבתי שאין בכך שום הגיון

כי אין שם דברים חדשים, וזה בעצם חזרה על דברי אביו, ועל דבריו שכתב בשו"ת הראשל"צ שהוזכר במאמר

אתה מדבר על מקרה ספציפי ואני מדבר על מקרה כללי.
לא נידון הנ"ל (שאותו כלל לא פתחתי ולא עיינתי), אלא באופן עקרוני, כתבתי מה העניין שכותבים "עיין שם" במקום לענות תשובה.

חשוף

כי אין שם דברים חדשים, וזה בעצם חזרה על דברי אביו, ועל דבריו שכתב בשו"ת הראשל"צ שהוזכר במאמר

לא כתבת כך, אלא כתבת:

אם יש ישובים נשמח לשמוע, אם רק יש לך לומר עיין שם ועיין שם אז בוא - אנחנו כבר אחרי זה מזמן.

ומשמע שכלל לא הסתכלת שם, כי אתה לא מחפש לפתוח ספרים אלא לקבל תשובות, ולא היה משמע שבדקת וראית שלא כתבו תשובה.
עכ"פ, לענ"ד הדיון בעניין זה הוא עקר ומיותר ובפרט בזמן זה.

 

[כאחד העם]

אתה מדבר על מקרה ספציפי

ברור
בשביל זה פתחתי אשכול "מיוחד"

ואני מדבר על מקרה כללי.

בסדר
אז אין דבריך חוזרים למה שכתבת לעיל, כי כל דברי נסובו על המקרה הספיציפי שהעלתי, ולכן שאלתי שם לעיל מה יש בתוספת של "העיין שם"

 

[אור יעקב]

א. מה שסמך על הר"י מיגאש הוא "מרפסין איגרא", משום שלר"י מיגאש אין הבדל בין ת"ב, ולבין שבת ור"ח שיש ב' ס"ת, או שבת חנוכה, שיש כמה ס"ת דלשי' תמיד הקדיש צריך לעשותן אחר ההפטרה כי הוא הפסק

אך לשיטת הר' עובדיה- הרי בשבת ר"ח עושים קדיש לפני ההפטרה, וכן בשבת חנוכה וכו'
כך שהר"י מיגאש לא קשור לעניינינו כלל וכלל, כי לא פסקו כוותיה ולא נהגו כמותו [וגם הרב עובדיה גופיה לא ס"ל כהר"י מיגאש] .

בהלכה ברורה שציינתי לך הסביר את החילוק.

ב. ותו- דרבים מהראשונים והאחרונים ס"ל דאין בזה הפסק וחלקו על הר"י מיגאש, והחזון עובדיה כלל לא זכר מהם ולא הכיר אותם

כנראה נעלם ממך דברי מרן הגרע"י זצוק"ל בחזו"ע תעניות (עמ' שפה) שהביא את הראשונים והאחרונים החולקים וסיים שהנוהגים כן "יש להם על מה לסמוך".
ובכלל עיין בשער הציון אות מז שהביא הרבה אחרונים שפסקו כנ"ל.

ג. ובעיקר הקושיה על דבריו- שהביא כמה ראשונים גבי "מנחה של יו"כ" דס"ל לעשות קדיש אח"כ
אך לא הרגיש דהם עצמם ס"ל דכל זה רק במנחה ולא שייך לשחרית
משום- שרק במנחה שיש שמו"ע מיד אח"כ, אז כדי להסמיך הקדיש לשמו"ע אמרו לעשות הקדיש אח"כ
אך בשחרית- אין קשר לזה

לא הבנתי.
הראשונים הנ"ל אמרו במנחה לא לומר "קדיש אחרי ההפטרה" כי זה סמוך לעמידה.
ומשמע שבשחרית שזה לא סמוך לעמידה יש לומר.

 

[איש תם]

לא הבנתי.
הראשונים הנ"ל אמרו במנחה לא לומר "קדיש אחרי ההפטרה" כי זה סמוך לעמידה.
ומשמע שבשחרית שזה לא סמוך לעמידה יש לומר.

אכן חילוק זה מבואר בדברי הראשונים בכללות כאשר יראה המעיין היטב, ובכך אין שום סתירה בדבריהם

 

[כאחד העם]

בהלכה ברורה שציינתי לך הסביר את החילוק.

כנראה נעלם ממך דברי מרן הגרע"י זצוק"ל בחזו"ע תעניות (עמ' שפה) שהביא את הראשונים והאחרונים החולקים וסיים שהנוהגים כן "יש להם על מה לסמוך".

מה שכתבתי זה רק "דוגמא בעלמא"

העיקר הוא בתוך המאמר- ותראה שם שהחילוק של דברי ההלכה ברורה לא מחוורים.

ומה שכתבת שהרב עובדיה הביא את החולקים - רואים שלא למדת את המאמר כי היית רואה כמה לא הזכיר וכמה נעלמו מעיניו הן מראשונים והן מהאחרונים

 

[אור יעקב]

אכן חילוק זה מבואר בדברי הראשונים בכללות כאשר יראה המעיין היטב, ובכך אין שום סתירה בדבריהם

כוונתי היא, שזה קשה לומר שיש חילוק בין שחרית למנחה, כי אם אומרים קדיש קודם ההפטרה מה הבעיה לאומרו גם במנחה קודם ההפטרה?
מה שייך פה "שני קדישים ברציפות"??
ההפטרה מפסיקה ביניהם!

(ויישוב אחר לסתירה כתב כבר בהלכה ברורה. ואולם באמת בחלק מהראשונים א"א לומר כן)

העיקר הוא בתוך המאמר- ותראה שם שהחילוק של דברי ההלכה ברורה לא מחוורים.

גם החילוק בין מנחה לשחרית קשה מאוד שההפטרה מפסיקה ביניהם ומה הבעיה לומר?

ומה שכתבת שהרב עובדיה הביא את החולקים - רואים שלא למדת את המאמר כי היית רואה כמה לא הזכיר וכמה נעלמו מעיניו הן מראשונים והן מהאחרונים

התכוונתי שכתבת לעיל כאילו בכלל לא זכר שיש חולקים על הנושא.

 

[איש תם]

כוונתי היא, שזה קשה לומר שיש חילוק בין שחרית למנחה, כי אם אומרים קדיש קודם ההפטרה מה הבעיה לאומרו גם במנחה קודם ההפטרה?
מה שייך פה "שני קדישים ברציפות"??
ההפטרה מפסיקה ביניהם!

תקרא את המאמר!
אכן לדעת כמה ראשונים מטעם זה שההפטרה מפסיקה אומרים קדיש גם במנחה, אבל הרבה חולקים שההפטרה אינה הפסק כי שייכת לקריאה, ועל כן יש כאן ב קדישים רצופים.
ראה שם הכל מבואר היטב

 

[כאחד העם]

כוונתי היא, שזה קשה לומר שיש חילוק בין שחרית למנחה, כי אם אומרים קדיש קודם ההפטרה מה הבעיה לאומרו גם במנחה קודם ההפטרה?
מה שייך פה "שני קדישים ברציפות"??

העניין של קדיש

כי לא תקנו לומר קדיש אחרי ההפטרה
אלא כל מה שתיקנו לומר קדיש הוא אחר קריאת התורה

ולכן במנחה של כיפור אם אני יעשה קדיש ולאחמ"כ הפטרה לא יהיה לי עוד קדיש לומר- כי אחרי ההפטרה לא תקנו קדיש, ורצו שיהיה קדיש סמוך לשמו"ע
וא"א סתם לעשות עוד קדיש לפני שמו"ע כי כל תקנת הקדיש זה אחרי מזמור או אחרי קריאת התורה

ולכן אני מוגבל במנחה של יום כיפור- לכן שם תיקנו לדחות את הקדיש אחר ההפטרה וזה בעצם הקדיש שניתקן על הקריאה

אבל סתם בת"ב- עיקר התקנה נשארה של הקדיש על הקריאה, ואין שום סבה בעולם להוזיז התקנה ממקומה