אמונה עיקשת!
אנו ניצבים בראשיתו של חומש שמות, בו עם ישראל מתחיל פרק חדש בתולדותיו. זהו פרק של גלות עמוקה, האבות הקדושים ושבטי י-ה כבר אינם, רק הנהגת הקב"ה עומדת מעליהם. בשלב זה מתחיל שעבוד קשה, סבל ועבודת ועבודת פרך שאין לה תכלית.
נדמיין אומה שלמה הנאנקת תחת עול השעבוד, בונה ערים שמתמוססות ומתפוררות, הילדים נולדים למציאות של שעבוד, אין שום רצון פרטי, רק עול עבודה קשה.
נדמה כי אין עתיד ואין תקווה.
הרמב"ן מכנה את ספר שמות "ספר הגלות והגאולה" (כך מביאים בשמו, אך לא מצאתי, אלא שבפתח פירושו לחומש שמות כתב את הנוסח המצ"ב: "נתיחד ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר בפירוש ובגאולה ממנו".
בכך הוא רומז על מסר עמוק: דווקא מתוך עומק הגלות, כאשר נשמרת האמונה העיקשת בלבבות, מתחיל להאיר אור הגאולה. גאולה לא יכולה לצמוח למי שאינו בגלות.
"וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ" – דווקא מתוך העמקת הסבל, כאשר האמונה נותרת איתנה, נפתח השער לגאולה. וכך מתרגם באונקלוס (ודלא כרש"י) "וכמא דמעננן להון כן סגן וכן תקיפין".
הפסוק מלמד אותנו כי רק לאחר ש"ותעל שועתם אל האלוקים" מתוך קושי השעבוד, נשמעה הקריאה של הקב"ה למשה: "עתה תראה את אשר אעשה לפרעה". כאשר ישראל נושאים את עיניהם אל הבורא, השער לגאולה נפתח.
* * *
חשבתי להרהר אודות עסקת החטופים, במעט הרהור הבנתי שזה סוגיא מורכבת מדי להרהר בה בלבד.
יהי רצון שבימים אלו נזכה לחזות בגאולת עולמים – חירות שלמה בגוף ובנפש. וכימים ההם, כך בזמן הזה נראה במו עינינו את יציאת החטופים מאפלה לאורה, ונתברך בגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
אנו ניצבים בראשיתו של חומש שמות, בו עם ישראל מתחיל פרק חדש בתולדותיו. זהו פרק של גלות עמוקה, האבות הקדושים ושבטי י-ה כבר אינם, רק הנהגת הקב"ה עומדת מעליהם. בשלב זה מתחיל שעבוד קשה, סבל ועבודת ועבודת פרך שאין לה תכלית.
נדמיין אומה שלמה הנאנקת תחת עול השעבוד, בונה ערים שמתמוססות ומתפוררות, הילדים נולדים למציאות של שעבוד, אין שום רצון פרטי, רק עול עבודה קשה.
נדמה כי אין עתיד ואין תקווה.
הרמב"ן מכנה את ספר שמות "ספר הגלות והגאולה" (כך מביאים בשמו, אך לא מצאתי, אלא שבפתח פירושו לחומש שמות כתב את הנוסח המצ"ב: "נתיחד ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר בפירוש ובגאולה ממנו".
בכך הוא רומז על מסר עמוק: דווקא מתוך עומק הגלות, כאשר נשמרת האמונה העיקשת בלבבות, מתחיל להאיר אור הגאולה. גאולה לא יכולה לצמוח למי שאינו בגלות.
"וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ" – דווקא מתוך העמקת הסבל, כאשר האמונה נותרת איתנה, נפתח השער לגאולה. וכך מתרגם באונקלוס (ודלא כרש"י) "וכמא דמעננן להון כן סגן וכן תקיפין".
הפסוק מלמד אותנו כי רק לאחר ש"ותעל שועתם אל האלוקים" מתוך קושי השעבוד, נשמעה הקריאה של הקב"ה למשה: "עתה תראה את אשר אעשה לפרעה". כאשר ישראל נושאים את עיניהם אל הבורא, השער לגאולה נפתח.
* * *
חשבתי להרהר אודות עסקת החטופים, במעט הרהור הבנתי שזה סוגיא מורכבת מדי להרהר בה בלבד.
יהי רצון שבימים אלו נזכה לחזות בגאולת עולמים – חירות שלמה בגוף ובנפש. וכימים ההם, כך בזמן הזה נראה במו עינינו את יציאת החטופים מאפלה לאורה, ונתברך בגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
