הערות על ספר טהרת הבית

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אור יעקב

חבר ותיק
הצטרף
4/5/25
הודעות
1,169
[מפוצל מאשכול אחר]

חלמא טבא חזית

תתבטא איך שאתה רוצה...
אבל בדידי הווה עובדא ששאלתי כמה וכמה ת"ח מסויימים שהולכים כמו הבא"ח/אור לציון ועוד, כמו מי הם הולכים בפסקי טהרת הבית?
- ורובם ככולם (חוץ מאחד) אמרו לי שהולכים כמרן זצוק"ל. (כי קשה להחמיר בנושאים האלה/כי מרן זצוק"ל הקיף נושא זה מכל פינה)
 
תתבטא איך שאתה רוצה...
אבל בדידי הווה עובדא ששאלתי כמה וכמה ת"ח מסויימים שהולכים כמו הבא"ח/אור לציון ועוד, כמו מי הם הולכים בפסקי טהרת הבית?
- ורובם ככולם (חוץ מאחד) אמרו לי שהולכים כמרן זצוק"ל. (כי קשה להחמיר בנושאים האלה/כי מרן זצוק"ל הקיף נושא זה מכל פינה)
ב'סקרים' שלך התוצאות ידועות מראש, כמו מה שעשית בעניני קדושה וכו'.
כי קשה להחמיר בנושאים האלה
ובפרט הבדיחה הזאת...
הלו! כריתות!
 
ב'סקרים' שלך התוצאות ידועות מראש, כמו מה שעשית בעניני קדושה וכו'.
אתה מוזמן לעשות סקר בציבור... בהצלחה.
ובפרט הבדיחה הזאת...
הלו! כריתות!
אתה אומר לי?
תגיד להם... (לי אין הבדל בין כריתויות לבין סקילה לבין איסורי דרבנן, בכל ההלכות קיבלתי הוראות מרן השו"ע ומרן הגרע"י זצוק"ל)
 
כי מרן זצוק"ל הקיף נושא זה מכל פינה)

אז בוא אני אתן דוגמא קלה למה שכתבת [וזה דוגמא אחת מני רבות שיש על ספר טהרת הבית]

בנושא של טבילת אשה בליל שבת בין השמשות.

דהנה בשו"ת חכם צבי סי' יא- שנדרש לכך, בג' מקומות בתשו' כותב שהעדיפויות שיש אם אינה רוצה לטבול בצונן, זה או לדחות למוצ"ש או שתטבול בפושרין, ורק אם אינה יכולה באפשרויות האלה אזאי תעשה בבין השמשות.

בקטע הראשון כותב- או תדחה הטבילה עד מוצ"ש, או תפיג צינת המים לבד ולא תחממם עד שיעור שיקרא להם חמים, וכל אלו הם דרכים נכונים וישרים למוצאי דעת.

ואז מוסיף אח"כ- עוד אמרתי דרך אחת והיא דרך דחוקה, שתטבולנה בין השמשות.

והיינו- שעל האפשרויות הראשונות מסיים שזה הדרך הנכון והישר, ורק בשעת הדחק מעלה אפשרות של בין השמשות.

ובקטע השני כותב- ומ"מ הלכה למעשה נראה לי לפסוק דבעסק מצוה כטבילת אשה והוא שעת הדחק לפי דבריהן שאסטניסות ומפונקות הן וא"א להן בעניין אחר מותר להן לטבול בין השמשות.

והיינו- דכאן שוב מדגיש שאם א"א להן בעניין אחר [והיינו הפתרון שהציע לעיל או בפושרין או לדחות טבילה] אז יהיה מותר להן לטבול בין השמשות.

ובקטע השלישי מסיים- סוף דבר הלכה למעשה אני אומר כו' אלא תטבולנה בצונן ליל שבת או בהפגת צינתן בלבד עד שלא יקרא עליהן שם חמין, או במוצ"ש.

ואז מוסיף- ואם א"א בכל האמור יתירו להן לטבול בין השמשות.

דכאן להדיא- מבהיר דזה אפשרות אחרונה ורק אם א"א לעשות פושרין או שא"א לה לדחות רק אז תטבול ביה"ש.



והנה בטהרת הבית ח"ב סי' י"ד עמ' תנב- בהלכה למעלה כותב "אשה שחל ליל טבילתה בליל שבת רשאית לטבול אף לכתחילה בליל שבת וכו' ואם המים של המקוה חמים לכתחילה נכון להזהר שתטבול בין השמשות" וכו'.

ושם בהע' בעמ' תס' בסופו, נדרש לבאר את עניין שכתב שתטבול בבין השמשות, ואז מביא את תוכן תשובת החכם צבי, אלא שבשלשת הקטעים שהבאנו משם הח"צ הוא משמיט דזה דרך דחוקה, ושהיא דרך פחות נכונה משאר הפתרונות שהביא, ומשווה את כל הפתרונות כאחד.

והוא על הקטע הראשן שהבאנו מהחכ"צ, כותב שם טה"ב- ומה שהן אומרות שהן איסטנסות וכו' או שעכ"פ תפיג צינתן וכו' או שתדחה הטבילה וכו' ויש עוד דרך אחרת באופן שתטבול בין השמשות.

והיינו- דכאן משמיט את הלשון "דחוקה", ומשווה אותה כעוד אפשרות לאפשרויות הקודמות שהביא.

אח"כ בהמשך על הקטע השני שהבאנו מהחכ"צ, כותב הטה"ב- ולכן נראה לי הלכה למעשה שעל כל פנים וכו' אם אינה יכולה לטבול בצונן וכו' מותר לה לטבול בחמין בבין השמשות.

והיינו- שמשמיט את מה שכתב החכ"צ שאם א"א להם בעניין אחר [והיינו או לטבול במוצ"ש או לטבול בפושרים] רק אז שתטבול בביה"ש.

וכן בקטע השלישי של החכ"צ, כותב בטה"ב- סוף דבר אני אומר הלכה למעשה וכו' אלא בהפגת צינתם בלבד וכו' או שתטבול בין השמשות.

ומשמיט את מה שכתב החכ"צ- שאם א"א בכל האמור [היינו שתדחה טבילתה או בפושרים] רק אז שתטבול בין השמשות.

והיינו- ג' מקומות וקטעים של החכ"צ, מביאם הטה"ב ועורך ומשנה את לשונו​



והן אמת- שזכותו של הרב טהרת הבית לחלוק על החכ"צ ולהעדיף את האופן של בין השמשות מאשר לדחות טבילה למוצ"ש.

אבל התלונה היא- דעל דברי החכ"צ עורך דבריו שיראה שכביכול זה דברי החכ"צ.

ולא כן הם פני הדברים- והיה לכה"פ צריך להביא דברי החכ"צ כצורתן, והיה מוסיף מיהו לדידי נראה שעדיף בין השמשות מאשר לדחות טבילתה וכו'.

אבל א"א שבמקור של ההלכה תולה דבריו בחכ"צ ומשנה דבריו כדי להטעים את הלומד, שדבריו שכתב בהלכה זה בעצם דברי החכ"צ.


מצורף קובץ דברי החכ"צ [את דברי טה"ב אין לי אפשרות לצרף לקובץ].


א. החכ"צ הקטע הראשון.
חכם צבי א.JPG

ב. החכ"צ בקטע השני.
חכם צבי ב.JPG

ג. החכ"צ בקטע השלישי
חכם צבי ג.JPG
 
(לי אין הבדל בין כריתויות לבין סקילה לבין איסורי דרבנן, בכל ההלכות קיבלתי הוראות מרן השו"ע ומרן הגרע"י זצוק"ל)
צא ושמע הוראות גדולי ישראל, ובפרט מעורר בזה כיום המקובל הגאון הקדוש מרן שליט"א, להחמיר בעניני כריתות יותר משאר דברים. והדברים נודעים.
 
אז בוא אני אתם דוגמא קלה למה שכתבת [וזה דוגמא אחת מני רבות שיש על ספר טהרת הבית]

בנושא של טבילת אשה בליל שבת בין השמשות.

דהנה בשו"ת חכם צבי סי' יא- שנדרש לכך, בג' מקומות בתשו' כותב שהעדיפויות שיש אם אינה רוצה לטבול בצונן, זה או לדחות למוצ"ש או שתטבול בפושרין, ורק אם אינה יכולה באפשרויות האלה אזאי תעשה בבין השמשות.

בקטע הראשון כותב- או תדחה הטבילה עד מוצ"ש, או תפיג צינת המים לבד ולא תחממם עד שיעור שיקרא להם חמים, וכל אלו הם דרכים נכונים וישרים למוצאי דעת.

ואז מוסיף אח"כ- עוד אמרתי דרך אחת והיא דרך דחוקה, שתטבולנה בין השמשות.

והיינו- שעל האפשרויות הראשונות מסיים שזה הדרך הנכון והישר, ורק בשעת הדחק מעלה אפשרות של בין השמשות.

ובקטע השני כותב- ומ"מ הלכה למעשה נראה לי לפסוק דבעסק מצוה כטבילת אשה והוא שעת הדחק לפי דבריהן שאסטניסות ומפונקות הן וא"א להן בעניין אחר מותר להן לטבול בין השמשות.

והיינו- דכאן שוב מדגיש שאם א"א להן בעניין אחר [והיינו הפתרון שהציע לעיל או בפושרין או לדחות טבילה] אז יהיה מותר להן לטבול בין השמשות.

ובקטע השלישי מסיים- סוף דבר הלכה למעשה אני אומר כו' אלא תטבולנה בצונן ליל שבת או בהפגת צינתן בלבד עד שלא יקרא עליהן שם חמין, או במוצ"ש.

ואז מוסיף- ואם א"א בכל האמור יתירו להן לטבול בין השמשות.

דכאן להדיא- מבהיר דזה אפשרות אחרונה ורק אם א"א לעשות פושרין או שא"א לה לדחות רק אז תטבול ביה"ש.



והנה בטהרת הבית ח"ב סי' י"ד עמ' תנב- בהלכה למעלה כותב "אשה שחל ליל טבילתה בליל שבת רשאית לטבול אף לכתחילה בליל שבת וכו' ואם המים של המקוה חמים לכתחילה נכון להזהר שתטבול בין השמשות" וכו'.

ושם בהע' בעמ' תס' בסופו, נדרש לבאר את עניין שכתב שתטבול בבין השמשות, ואז מביא את תוכן תשובת החכם צבי, אלא שבשלשת הקטעים שהבאנו משם הח"צ הוא משמיט דזה דרך דחוקה, ושהיא דרך פחות נכונה משאר הפתרונות שהביא, ומשווה את כל הפתרונות כאחד.

והוא על הקטע הראשן שהבאנו מהחכ"צ, כותב שם טה"ב- ומה שהן אומרות שהן איסטנסות וכו' או שעכ"פ תפיג צינתן וכו' או שתדחה הטבילה וכו' ויש עוד דרך אחרת באופן שתטבול בין השמשות.

והיינו- דכאן משמיט את הלשון "דחוקה", ומשווה אותה כעוד אפשרות לאפשרויות הקודמות שהביא.

אח"כ בהמשך על הקטע השני שהבאנו מהחכ"צ, כותב הטה"ב- ולכן נראה לי הלכה למעשה שעל כל פנים וכו' אם אינה יכולה לטבול בצונן וכו' מותר לה לטבול בחמין בבין השמשות.

והיינו- שמשמיט את מה שכתב החכ"צ שאם א"א להם בעניין אחר [והיינו או לטבול במוצ"ש או לטבול בפושרים] רק אז שתטבול בביה"ש.

וכן בקטע השלישי של החכ"צ, כותב בטה"ב- סוף דבר אני אומר הלכה למעשה וכו' אלא בהפגת צינתם בלבד וכו' או שתטבול בין השמשות.

ומשמיט את מה שכתב החכ"צ- שאם א"א בכל האמור [היינו שתדחה טבילתה או בפושרים] רק אז שתטבול בין השמשות.

והיינו- ג' מקומות וקטעים של החכ"צ, מביאם הטה"ב ועורך ומשנה את לשונו​



והן אמת- שזכותו של הרב טהרת הבית לחלוק על החכ"צ ולהעדיף את האופן של בין השמשות מאשר לדחות טבילה למוצ"ש.

אבל התלונה היא- דעל דברי החכ"צ עורך דבריו שיראה שכביכול זה דברי החכ"צ.

ולא כן הם פני הדברים- והיה לכה"פ צריך להביא דברי החכ"צ כצורתן, והיה מוסיף מיהו לדידי נראה שעדיף בין השמשות מאשר לדחות טבילתה וכו'.

אבל א"א שבמקור של ההלכה תולה דבריו בחכ"צ ומשנה דבריו כדי להטעים את הלומד, שדבריו שכתב בהלכה זה בעצם דברי החכ"צ.


מצורף קובץ דברי החכ"צ [את דברי טה"ב אין לי אפשרות לצרף לקובץ].


א. החכ"צ הקטע הראשון.
הצג קובץ מצורף 6344

ב. החכ"צ בקטע השני.
הצג קובץ מצורף 6345

ג. החכ"צ בקטע השלישי
הצג קובץ מצורף 6346
אינה קושיא לענ"ד...

א. דרכו של מרן זצוק"ל בספריו הקדושים להעתיק ע"פ רוב את לשון הפוסקים מילה במילה, ומסיים את דבריהם "עד כאן לשונו".
כאן ובעוד כמה וכמה מקומות מצינו שהעתיק את דברי האחרונים בע"פ ולא מהספר ולכן לא כתב בסוף דבריהם "עד כאן לשונו".

ב. גם מי שקורא את דברי החכם צבי מתוך טהרת הבית עדין רואה שההיתר הוא לא לכתחילה, כל שלא השתנתה משמעות לשונו.
1750058742489.png

ג. "ואת עלית כל כולנה" כל הדיון בדברי החכם צבי זה לעניין טבילה במים פושרים בשבת שבא מרן זצוק"ל להעיר על דבריו, אבל לא בא כלל וכלל לדבר בדבריו לנושא הטבילה בבין השמשות. (ורק אחר שדחה דבריו לטבול בהפגת צינתן בשבת, כתב מרן זצוק"ל שעדיף מכך לטבול בביה"ש)
 
דרכו של מרן זצוק"ל בספריו הקדושים להעתיק ע"פ רוב את לשון הפוסקים מילה במילה, ומסיים את דבריהם "עד כאן לשונו".
כאן ובעוד כמה וכמה מקומות מצינו שהעתיק את דברי האחרונים בע"פ ולא מהספר ולכן לא כתב בסוף דבריהם "עד כאן לשונו".

לעיתים מוסיף ומשמיט כרצונו בלשון הפוסקים ומכניס בהם פרשנויות משלו.
 
א. דרכו של מרן זצוק"ל בספריו הקדושים להעתיק ע"פ רוב את לשון הפוסקים מילה במילה, ומסיים את דבריהם "עד כאן לשונו".
כאן ובעוד כמה וכמה מקומות מצינו שהעתיק את דברי האחרונים בע"פ ולא מהספר ולכן לא כתב בסוף דבריהם "עד כאן לשונו".
זה גוף הבעיה
שיגיד את דעתו באשר הוא
אבל לא יתכן שתולה איזה דעה באיזה ספר שאמר הפוך
לא ולא זה לא דעתו של הח"צ זה דעתו הפרטית של הר' עובדיה
 
אבל לא יתכן שתולה איזה דעה באיזה ספר שאמר הפוך
לא ולא זה לא דעתו של הח"צ זה דעתו הפרטית של הר' עובדיה
בא בדיוק תראה לי איפה ההיתר מבוסס על החכם צבי!?
מרן זצוק"ל מביא אותו כדי להעיר על מה שכתב להקל בטבילת פושרים.
וע"ז- טענתי- שאם הלומדים היו עוקבים ופותחים המקורות לא היו סומכים על ספר טה"ב
כי אצלו זה הרבה כסדר כך, שתולה את ההלכה על איזה ספר מסויים בו בזמן שבספר זה מוצג הרבה הרבה אחרת
אדרבה, אם יש עוד מקורות כאלה תראה לי.
 
בא בדיוק תראה לי איפה ההיתר מבוסס על החכם צבי!?
מרן זצוק"ל מביא אותו כדי להעיר על מה שכתב להקל בטבילת פושרים.
ציינתי להיכן הטה"ב באיזה חלק ואיזה עמ'
לצערי אין לי אפשרות כרגע להעלות את טה"ב
אבל כשיזדמן לי אני אעלה, ואראה לך בדיוק איך תלה את ההיתר בח"צ הנ"ל בשינוי לשונות והשמטות.

האמת- שאתה יכול לעשות זאת לבד, ציינתי לאיזה חלק ואיזה עמ' וכן ציינתי את הח"צ והבאתי הלשונות, וכן ציינתי את הנקודות המושמטות בטה"ב.
 
רואים מדבריו מפורשות שמטרת ההבאה של החכם צבי היא להעיר על מה שכתב להקל בפושרים.
 
רואים מדבריו מפורשות שמטרת ההבאה של החכם צבי היא להעיר על מה שכתב להקל בפושרים.
יש כאן חוסר הבנה בסיסי

תלמד את הנושא לפני שאתה מצטט לשונות בלי קשר.

הטה"ב מביא את הח"צ על ההיתר של מים פושרים ותולה זאת בדבריו כפי שהעלת שעורך ומשמיט בכוונה תחילה כמו שהבאנו למעלה

אין לו שום הערה על הח"צ לעניין "דינא", ולא זו בלבד אלא שבהלכה למעלה "הוא היקל" כהח"צ שהביא בביאורים.

אלא- שהוא עורך את הדברים כדי שיתאים להלכה שכתב, ולא הן הדברים לאמיתתם בח"צ
 
הטה"ב מביא את הח"צ על ההיתר של מים פושרים ותולה זאת בדבריו כפי שהעלת שעורך ומשמיט בכוונה תחילה כמו שהבאנו למעלה

אין לו שום הערה על הח"צ לעניין "דינא",
בוודאי שמעיר עליו לדינא לעניין טבילה בפושרים.
ולכן מורה להפך מהחכם צבי, שעדיף לטבול בבין השמשות בחמים מאשר בשבת בפושרים.
ולא זו בלבד אלא שבהלכה למעלה "הוא היקל" כהח"צ שהביא בביאורים.

אלא- שהוא עורך את הדברים כדי שיתאים להלכה שכתב, ולא הן הדברים לאמיתתם בח"צ
היתרו לא מתבסס על החכם צבי וזה לא משנה מאומה השינויים.

1750063808462.png1750063841717.png
1750063869470.png1750063915325.png
1750063939965.png
 
בוודאי שמעיר עליו לדינא לעניין טבילה בפושרים.
ולכן מורה להפך מהחכם צבי, שעדיף לטבול בבין השמשות בחמים מאשר בשבת בפושרים.
חבל שאין עם מי לדבר

אתה נתפס על דברים צדדיים בכל נושא שאתה מגיב

אני אנסה עוד פעם, לא בשבילך, אלא לאחרים שמנסים לפחות להבין, ולא מגיבים ישר בלי ללמוד את הנושא, ואז מנסים אח"כ לדחוף ולהעמיס כדי שיסתדר.

בקצרה- בחכם צבי יש כמה אפשרויות של טבילה בשבת [כפי שהבאתי לעיל]
האפשרות הכי אחרונה של הח"צ- היא בבין השמשות

והנה הטהרת הבית- מביא את האפשרות של בין השמשות לכתחילה, ובהע'- תולה זאת בדברי הח"צ שהתיר זאת
וכדי שיתאים דבריו לחכ"צ- הוא "עורך" "ומשמיט" כמה וכמה פעמים "בתוך התוכן של החכ"צ".

וכפי שהעלתי למעלה בדיוק את מה ערך ושינה בכוונה תחילה

ואין לטה"ב שום הערה על הח"צ בעניין זה של הטבילה בבין השמשות [כמו שמישהו פה כתב בלי שום הבנה והבחנה], אלא איפכא- תולה את ההיתר שלו בדבריו
 
ואין לטה"ב שום הערה על הח"צ בעניין זה של הטבילה בבין השמשות [כמו שמישהו פה כתב בלי שום הבנה והבחנה]
מישהו אמר שיש לו הערה על כך??
יש לו הערה על מה שכתב לטבול בשבת בפושר.
אלא איפכא- תולה את ההיתר שלו בדבריו
כל המעיין בתשובה שהבאתי יראה האמת. ובקיצור,

א. החכם צבי כתב שעדיף לטבול בשבת בפושר מאשר בבין השמשות בחם.
ב. מרן זצוק"ל דחה דברין לעניין טבילה בפושרים.
ג. מרן זצוק"ל כתב בדיוק להפך מדבריו שלכתחילה תטבול בבין השמשות ובשעת הדחק בפושר בשבת.
 
כתב בטהרת הבית ח"א בהקדמה עמו' ה

"וכתב על זה החיד"א, ולדידן בני ארעא קדישא נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, וכאן דעת מרן להתיר אפילו בתוך שלושה ימים לספירת שבעה נקיים כל שיש לתלות, ודלא כהרמ"א שהחמיר בזה. ע"ש. ... מכל מקום בדיני נדה נקיט ואזיל כדעת מרן שקבלנו הוראותיו להקל אף לכתחילה ... ע"ש.

וז"ל החיד"א שו"ת חיים שאל חלק א סימן טו (שאליו ציין הרב זצ"ל):
ולא מיבעיא לדידן בני ארעא קדיש' דנקיטינן כמרן וקבלנו הוראותיו אלא דבאסור והתר חוששין על הרוב לכתחילה לדברי מור"ם דהכ' דנראה דעת מרן להתיר אף תוך שלשה ימים ראשונים כל שיש לתלות וכדאמרן הגם דנחוש לדברי מור"ם להחמיר היינו דוקא כשהוא פשוט לאסור לדע' מור"ם. אבל בנ"ד יש להתיר דיש לומר דגם מור"ם מודה להתר' וכדאמרן.

הרי שכל קולתו של החיד"א הכא היא רק שבאותו נידון שיש מקום לומר שמור"ם מודה להיתרא. משמע, שאם לא היה צד לומר שהרמ"א מודה, לא פוסקים כמרן בזה. ודלא כמשמעות טה"ב הנ"ל.

ואם היה די בכך סגי, אלא שיש כבר שציטטו את דברי החיד"א האלו מתוך טהרת הבית מבלי לבדוק במקור (כבקשת הרב המחבר זצ"ל בהקדמתו ליבי"א חלק יא לקראת הסוף!) והוציאו הלכה, שדעת החיד"א לפסוק כמרן לגמרי בהלכות נדה, ולא היא !!
וביותר, שבהלכה זו, כתם בתוך ג', פסקו להקל גם בלי תלייה, וכל זה בדעת החיד"א, פלא.
 
כתב בטהרת הבית ח"א בהקדמה עמו' ה

"וכתב על זה החיד"א, ולדידן בני ארעא קדישא נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, וכאן דעת מרן להתיר אפילו בתוך שלושה ימים לספירת שבעה נקיים כל שיש לתלות, ודלא כהרמ"א שהחמיר בזה. ע"ש. ... מכל מקום בדיני נדה נקיט ואזיל כדעת מרן שקבלנו הוראותיו להקל אף לכתחילה ... ע"ש.

עיין באשכול כאן

שכבר נטען הטענה שם עם יותר פירוט דברים.

א. שבחיד"א כתוב "בדיוק הפוך" מהלשון שהביא הטה"ב הנ"ל [וכן העין יצחק כפי שהעירו שם], והיינו שהלשון שהובא בטהרת הבית "אינה מדוייקת".

ב.וגם שם נדון על החקרי לב שיש שרצו לומר על החיד"א הנ"ל
 
כתב בטהרת הבית ח"א בהקדמה עמו' ה

"וכתב על זה החיד"א, ולדידן בני ארעא קדישא נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, וכאן דעת מרן להתיר אפילו בתוך שלושה ימים לספירת שבעה נקיים כל שיש לתלות, ודלא כהרמ"א שהחמיר בזה. ע"ש. ... מכל מקום בדיני נדה נקיט ואזיל כדעת מרן שקבלנו הוראותיו להקל אף לכתחילה ... ע"ש.

וז"ל החיד"א שו"ת חיים שאל חלק א סימן טו (שאליו ציין הרב זצ"ל):
ולא מיבעיא לדידן בני ארעא קדיש' דנקיטינן כמרן וקבלנו הוראותיו אלא דבאסור והתר חוששין על הרוב לכתחילה לדברי מור"ם דהכ' דנראה דעת מרן להתיר אף תוך שלשה ימים ראשונים כל שיש לתלות וכדאמרן הגם דנחוש לדברי מור"ם להחמיר היינו דוקא כשהוא פשוט לאסור לדע' מור"ם. אבל בנ"ד יש להתיר דיש לומר דגם מור"ם מודה להתר' וכדאמרן.

הרי שכל קולתו של החיד"א הכא היא רק שבאותו נידון שיש מקום לומר שהמור"ם מודה להתרא. משמע, שאם לא היה צד לומר שהרמ"א מודה, לא פוסקים כמרן בזה. ודלא כמשמעות טה"ב הנ"ל.

ואם היה די בכך סגי, אלא שיש כבר שצוטטו את דברי החיד"א האלו מתוך טהרת הבית מבלי לבדוק במקור (כבקשת הרב המחבר זצ"ל בהקדמתו ליבי"א חלק יא לקראת הסוף!) והוציאו הלכה, שדעת החיד"א לפסוק כמרן לגמרי בהלכות נדה, ולא היא !!
1750102416866.png
 
ראשי תחתית