א. השו''ע תעג מהג' מצות הוא לוקח את המצה האמצעית ובוצע אותה, ובאמת שיש מח' ראשונים שמצד אחד צריך דרך עני בפרוסה ומאידך גיסא צריך לחם משנה ויש כאלה שכתבו שישים שלוש ויש כאלו שבאמת ס''ל שאין דין שלוש אלא מצה אחת ושתי חצאים.
והגר''א באמת היה שם רק שתי מצות אבל מנהג העולם לקחת שלוש מצות והאמצעית היא חצויה.
ב. במוציא מצה בשו''ע מבואר שצריך לאכול משניהם יחד והביאור הלכה תמה מאיפה הגע חיוב שני כזיתים ונשאר בצ''ע ומנהג העולם לאכול שני כזיתים
נמצא השלימה זה המוציא והפרוסה זה המצה.
ומדוע צריך לאכול את שניהם יחד ועו''ק מדוע צריך לאכול כזית מהמוציא
והמשנ''ב מבאר שבאמת יש מח' האם הפרוסה זה המצה והשלימה שההמוציא אבל יש הסוברים להיפך ולכן אוכל כזית מכל אחד.
ג. נתבאר שיש ספק מה המוציא ומה המצה לכאורה הלא מצוות צריכות כוונה מה יכוון
ואע''פ שבמצה לדעת השו''ע א''צ כוונה כיון שנהנה באכילתו אבל המשנ''ב מביא דיעות שגם במצה זה לעיכובא
ולכאו' אם נימא שיכוון מספק הלא כוונה מספק זה מח' גדולה מאד האם נחשב כוונה או לא
וא''כ הדרינן לקמייתא מה לכוון.
ועוד הקשה במנחת שלמה ח''א צא טז- שיכול להיות שהמצה מתבטלת בחול.
והעצה הגדולה שיכוון שכל מה שאוכל בתחילה בין בפרוסה ובין בשלימה לצאת יד''ח מהתורה ורק לאחר שבוודאי יצא התורה יכוון להמוציא.
ד. בענין איסור אכילת מצה בער''פ הרמב''ם ס''ל כל יום יד' ויש מי שסובר רק מחצות ואילך ויש מי שסובר משעה רביעית והחק יעקב מביא שיטה שגם בליל יד אסור והמשנ''ב סובר שכל היום אסור
ולפי''ז יש שהעירו שאם אוכל את הכזית המוציא לפני החול א''כ יכול להיות שהוא אוכל מצה בזמן האיסור,אבל לפי העצה הנ''ל באות ג' א''ש.
ה. ויש עוד הערה בסימן תעז שיהיה זהיר לאוכלו קודם חצות שהרי יש מח' תנאים לר' אליעזר עד חצות ולר' עקיבא כל הלילה ונח' הראשונים מה ההלכה ובגמרא מבואר שמקשים מצה לפסח דהיינו האם מצה כל הלילה או עד חצות.
ויש עוד מח' ראשונים לר''ע שכל הלילה האם מדרבנן יש חיוב לאכול לפני חצות.
והמשנ''ב כתב שאם אדם לא אכל מצות עד חצות יאכל לאחר חצות בלי ברכה כיון שלר''ע כל הלילה אבל לפי ר''א כבר עבר הזמן
וכל זה בין לענין אכילת מצה הראשונה ובין לענין אפיקומן.
ו. בשו''ע מבואר שאסור לאכול אחר אפיקומן כלום
וידוע שיש עצה של האבני נזר שהרי האיסור לאכול אחר האפיקומן כלום והם היו ממהרים ואוכלים אפיקומן מיד לפני חצות ורצו לאכול אח''כ את הסעודה,ועשה עיצה כיון שטעם האיסור לאכול אחר האפיקומן שלא יתבטל טעם המצווה,להלכה זה עד עלות השחר ומחדש האבני נזר שכל זה לפי השיטות שמצות אכילת מצה היא עד עלוה'''ש אבל לפי השיטות שעד חצות ממילא אין איסור לאכול אחר אצות כיון שנגמר זמן המצווה אלא שאנו תופסים את החבל לחומרא ,אבל אפשר לעשות תנאי שאתה אוכל את המצה לפני חצות תתנה שאם הלכה כר' חננאל שעד חצות תכוון שזה אפיקומן ואם זה כמו הרמב''ם שעד עלוה''ש יכוון שזה לא אפיקומן וממ''נ מותר לאכול לאחר מכן והדברים נפלאים.
והגר''א באמת היה שם רק שתי מצות אבל מנהג העולם לקחת שלוש מצות והאמצעית היא חצויה.
ב. במוציא מצה בשו''ע מבואר שצריך לאכול משניהם יחד והביאור הלכה תמה מאיפה הגע חיוב שני כזיתים ונשאר בצ''ע ומנהג העולם לאכול שני כזיתים
נמצא השלימה זה המוציא והפרוסה זה המצה.
ומדוע צריך לאכול את שניהם יחד ועו''ק מדוע צריך לאכול כזית מהמוציא
והמשנ''ב מבאר שבאמת יש מח' האם הפרוסה זה המצה והשלימה שההמוציא אבל יש הסוברים להיפך ולכן אוכל כזית מכל אחד.
ג. נתבאר שיש ספק מה המוציא ומה המצה לכאורה הלא מצוות צריכות כוונה מה יכוון
ואע''פ שבמצה לדעת השו''ע א''צ כוונה כיון שנהנה באכילתו אבל המשנ''ב מביא דיעות שגם במצה זה לעיכובא
ולכאו' אם נימא שיכוון מספק הלא כוונה מספק זה מח' גדולה מאד האם נחשב כוונה או לא
וא''כ הדרינן לקמייתא מה לכוון.
ועוד הקשה במנחת שלמה ח''א צא טז- שיכול להיות שהמצה מתבטלת בחול.
והעצה הגדולה שיכוון שכל מה שאוכל בתחילה בין בפרוסה ובין בשלימה לצאת יד''ח מהתורה ורק לאחר שבוודאי יצא התורה יכוון להמוציא.
ד. בענין איסור אכילת מצה בער''פ הרמב''ם ס''ל כל יום יד' ויש מי שסובר רק מחצות ואילך ויש מי שסובר משעה רביעית והחק יעקב מביא שיטה שגם בליל יד אסור והמשנ''ב סובר שכל היום אסור
ולפי''ז יש שהעירו שאם אוכל את הכזית המוציא לפני החול א''כ יכול להיות שהוא אוכל מצה בזמן האיסור,אבל לפי העצה הנ''ל באות ג' א''ש.
ה. ויש עוד הערה בסימן תעז שיהיה זהיר לאוכלו קודם חצות שהרי יש מח' תנאים לר' אליעזר עד חצות ולר' עקיבא כל הלילה ונח' הראשונים מה ההלכה ובגמרא מבואר שמקשים מצה לפסח דהיינו האם מצה כל הלילה או עד חצות.
ויש עוד מח' ראשונים לר''ע שכל הלילה האם מדרבנן יש חיוב לאכול לפני חצות.
והמשנ''ב כתב שאם אדם לא אכל מצות עד חצות יאכל לאחר חצות בלי ברכה כיון שלר''ע כל הלילה אבל לפי ר''א כבר עבר הזמן
וכל זה בין לענין אכילת מצה הראשונה ובין לענין אפיקומן.
ו. בשו''ע מבואר שאסור לאכול אחר אפיקומן כלום
וידוע שיש עצה של האבני נזר שהרי האיסור לאכול אחר האפיקומן כלום והם היו ממהרים ואוכלים אפיקומן מיד לפני חצות ורצו לאכול אח''כ את הסעודה,ועשה עיצה כיון שטעם האיסור לאכול אחר האפיקומן שלא יתבטל טעם המצווה,להלכה זה עד עלות השחר ומחדש האבני נזר שכל זה לפי השיטות שמצות אכילת מצה היא עד עלוה'''ש אבל לפי השיטות שעד חצות ממילא אין איסור לאכול אחר אצות כיון שנגמר זמן המצווה אלא שאנו תופסים את החבל לחומרא ,אבל אפשר לעשות תנאי שאתה אוכל את המצה לפני חצות תתנה שאם הלכה כר' חננאל שעד חצות תכוון שזה אפיקומן ואם זה כמו הרמב''ם שעד עלוה''ש יכוון שזה לא אפיקומן וממ''נ מותר לאכול לאחר מכן והדברים נפלאים.