הערות בענין חג החנוכה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אד יעלה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אד יעלה

חבר קבוע
הצטרף
11/5/25
הודעות
343
א. ידוע דעת מהרש''ל שצריך לומר הנרות הללו לאחר הדלקת נר ראשון ומדוע לא מחכים לגמר המצווה וכבר הקשה כן הפמ''ג ובמיוחד לפי נוסח מסכת סופרים שאומר זאת באמצע הברכות וצ''ע.
ב. מצוי בישיבות [באותם שנוהגים שהבחורים מדליקים] שבחור יכול לטעות ולהחליף ולהדליק עם שמן של השני ויש בעיה של שמן גזול ויש כאן שתי נושאים האם אומרים מצהב''ע באיסור דרבנן וכן האם גזל בשוגג.
ג. מתתיהו בן יוחנן כה''ג צריך לדעת מי היה כה''ג ואם ננקוט שיוחנן זהו היוחנן כה''ג המפורסם א''כ כה''ג קאי על האבא אבל אם לא כן יש לדון מי הכה''ג ואולי שניהם.
ד.החת''ס בדרוש א' לחנוכה מבאר שהנס של חנוכה הוא נסתר כיון שרק הכהנים ראו את הנס.
ה. ידוע שיש כמה שאלות הלא הטומאה במשקין זה רק דרבנן ובא להורות שכל הענין היה בדרבנן
 
ג. מתתיהו בן יוחנן כה''ג צריך לדעת מי היה כה''ג ואם ננקוט שיוחנן זהו היוחנן כה''ג המפורסם א''כ כה''ג קאי על האבא אבל אם לא כן יש לדון מי הכה''ג ואולי שניהם.
מתוך סידור איש מצליח במבוא:
ובצאתנו
עכשיו מימי החנוכה אמרתי לכתוב כאן פרפרת אחת בניקוד שם חשמונאי בתפלה, שמנהגנו לומר חַשְמוֹנַאִי האל"ף בחיריק כדעת הפר"ח ורוב האחרונים. ותנא דמסייע לן ר' יהודה הלוי בפיוט "יה הצל יונה מחכה" שאומר: "הודו לגאה על גאים, ונורא על כל נוראים, הציל את נין החשמונאים, מיד צר כי בהם הכה". הרי שקורא לזרעו של מתתיה "נין חשמונאים" ומשמע שמתתיה עצמו נקרא חשמונאי בחיריק, שאילו היה חשמונאי שם פרטי אין טעם למלת חַשְׁמוֹנַאִים כלל, כמו שאי אפשר לומר "נין אהרונים". ובודאי לא קצרה יד עטו של ריה"ל ז"ל מלחרוז חַשְׁמוֹנַאי בפתח ואל"ף נחה. כגון: "הודו נא קהל אמוני, שירו ושבחו לה', כי הציל את נין חשמונאי" וכדומה. אולם גאון עוזנו מרן הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר ח"ח (או"ח סי' כ"ג) דן בזה והעלה שהנכון לומר חַשְׁמוֹנַאי הנו"ן בפתח והאל"ף נחה, ע"ש. ותמצית הדברים שיש במלת "חשמונאי" בתפלה שני פירושים שהם ארבעה: או שזה שם פרטי או שזה שם תואר. ואם נאמר שזה שם פרטי יש אומרים שהוא כינוי ליוחנן עצמו שנקרא בשני שמות יוחנן וחשמונאי, וי"א שיוחנן לחוד וחשמונאי לחוד והוא היה גיסו של יוחנן. ואם נאמר שזה שם תואר יש בזה ג"כ שני פירושים: או שהוא לשון גדולה כמו יאתיו חשמנים מני מצרים (קדדינל בלע"ז), או שפירושו מגזע חַשְׁמוֹנַאי הקדמון, וכל זרעו אחריו נקראים "חשמונאים", כמו לפלוא משפחת הפלואי. והשתא ניחזי אנן מהו הפירוש הנכון בתפלה. אם נאמר שיוחנן נקרא בשני שמות, הא ודאי ליתא, שא"כ היה לו לומר "בן יוחנן חשמונאי כהן גדול" ולא להפסיק במלת "כהן גדול" בין שני שמותיו של יוחנן, וכמ"ש לנכון הרב בתי כנסיות (סי' תרפ"ב) והחיד"א בס' כסא רחמים (מסכת סופרים פרק כ') ובשו"ת רב פעלים ח"ד (סי' ל"א) ועוד. ואם נאמר שיוחנן לחוד וחשמונאי לחוד ג"כ ליתא, דא"כ הול"ל "ובניהם" כדי לכלול את בניו של מתתיה והם: יהודה המכבי, ושמעון, ויוחנן, ויונתן, ואלעזר, שנלחמו כאריות וכמ"ש במגלת אנטיוכוס ובס' החשמונאים ועוד. ולא יתכן שנזכיר את בניו של חשמונאי האלמוני ובני מתתיה לא יזכרו ולא יפקדו. ואם נאמר כפירוש השלישי שהוא לשון גדולה ג"כ דוחק, כי בכמה דוכתי משמע שהוא שם פרטי כגון בני חשמונאי ומלכות בית חשמונאי ועוד. הא אין עליך לומר אלא כפירוש הרביעי שאבי המשפחה נקרא חשמונאי או חשמוני בשני יודי"ן (כפלס יוחאי, ינאי, טבאי, וכדומה) ומתתיה בן יוחנן היה מזרעו, ומכונה בשם חַשְׁמוֹנַאִי האל"ף בחיריק כפלס הפלואי, המיימוני, וכיוצא. וא"כ קם דינא שהנכון לומר בחיריק והוא כינוי למתתיה, ושפיר קאי "ובניו" על בני מתתיה. וסהדא רבה ר' יהודה הלוי כנ"ל. [וכן הראוני בספר "ירושלים, 4000 שנות היסטוריה" בעמוד 81 צילום מסידור כ"י שנכתב באיטליה שנת חמשת אלפים ר"ל, דגרס וחשמונאי בוי"ו והמ"ם בשורוק
והאל"ף בחיריק. ונראה שמפרש חשמונאי לשון גדולה כמו יאתיו חשמנים (כפירוש הארחות חיים הובא בב"י), ולכן שייך לומר כהן גדול וחשמונאי כמו שאתה אומר כהן גדול ונשיא. ועכ"פ למדנו שהאל"ף בחיריק כדעת הפר"ח].
 
ראשי תחתית