חסה מרה, מה נוהגים רבותינו?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
הכי מהודר זה חסה ואחריו חריין (תמכא) המכונה בארץ ישראל חזרת.
אחרי חסה (שהיא החזרת בלשון המשנה), זה עולשין. נמכר בחלק מהחנויות והוא מר.

חריין לא ברור אם הוא התמכא ויש בזה מחלוקת ראשונים.
וגם יש מהקדמונים שפקפקו אם יוצאים בשורש שלו.
כך שלא ברור כלל אם יוצאי בו י"ח. וספרדים ודאי לא יכולים לברך עליו.
 
ראיתי בספר של הרב מוצפי שכותב שלמרור לוקחים עולשין ולחזרת לוקחים חסה, ואם אין לו עולשין יכול לקחת חסה או כל ירק.
(אגב, הבנתי שבצבא הביאו לחיילים מלפפונים חמוצים במלח במקום כרפס).
 
נערך לאחרונה:
(אגב, הבנתי שבצבא הביאו לחיילים מלפפונים חמוצים במקום כרפס).


רעיון טוב, אין חיוב בעלי כרפס, צריך ירק כלשהו.
הכרפס צריך בדיקה מתולעים (חסלט זה יקר לצא היקר שלנו...).
מלפפון הוא טעים, נוח לסחיבה, לא צריך לחתוך, לא צריך להוסיף צלוחיות למי מלח (בקופסת שימורים יש בלא"ה), וגם יותר ידבר אל החילונים.
רעיון מצויין.
 
ראיתי בספר של הרב מוצפי שכותב שלמרור לוקחים עולשין ולחזרת לוקחים חסה, ואם אין לו עולשין יכול לקחת חסה או כל ירק.
(אגב, הבנתי שבצבא הביאו לחיילים מלפפונים חמוצים במלח במקום כרפס).
אין שום בעיה להביא מלפפון חמוץ או כל ירק אחר לכרפס.

הדיבור היה על אכילת מרור.
 
רעיון טוב, אין חיוב בעלי כרפס, צריך ירק כלשהו.
רק זו שאלה שלכאורה צריך דווקא ירק ולא פרי האדמה
(זו הערה ידועה על מה שיש אשכנזים שנוהגים בתפוח אדמה וכדומה)
עכ"פ זה נושא לאשכול אחר
 
איפה הב"י?
בית יוסף אורח חיים סימן תעג
שם בגמרא (לט.) אמר רבי אושעיא מצוה בחזרת ולא ידעתי למה השמיטו הרמב"ם אולי שהוא מפרש מצוה נמי בחזרת אף על פי שהיא מתוקה ואין בה מרירות
 
ראשי תחתית