חסה מרה, מה נוהגים רבותינו?
- יוזם האשכול זולדן
- תאריך התחלה
אבן ירושלמית
חבר ותיק
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 508
הכי מהודר זה חסה ואחריו חריין (תמכא) המכונה בארץ ישראל חזרת.
אחרי חסה (שהיא החזרת בלשון המשנה), זה עולשין. נמכר בחלק מהחנויות והוא מר.
חריין לא ברור אם הוא התמכא ויש בזה מחלוקת ראשונים.
וגם יש מהקדמונים שפקפקו אם יוצאים בשורש שלו.
כך שלא ברור כלל אם יוצאי בו י"ח. וספרדים ודאי לא יכולים לברך עליו.
רעיון טוב, אין חיוב בעלי כרפס, צריך ירק כלשהו.
הכרפס צריך בדיקה מתולעים (חסלט זה יקר לצא היקר שלנו...).
מלפפון הוא טעים, נוח לסחיבה, לא צריך לחתוך, לא צריך להוסיף צלוחיות למי מלח (בקופסת שימורים יש בלא"ה), וגם יותר ידבר אל החילונים.
רעיון מצויין.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
אלו ששמים עולשין, לזכור שלא אוכלים אלא את החסה, העולשין נשאר בקערה, יעויין באול"צ.
דבר נוסף הגרב"ץ היה אוכל את הקלח.
דבר נוסף הגרב"ץ היה אוכל את הקלח.
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 248
אתה 'רבותינו'?
אבן ירושלמית
חבר ותיק
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 508
כתבתי את זה רק בדרך אגב, דבר (מעניין) ששמעתי.
רק זו שאלה שלכאורה צריך דווקא ירק ולא פרי האדמה
(זו הערה ידועה על מה שיש אשכנזים שנוהגים בתפוח אדמה וכדומה)
עכ"פ זה נושא לאשכול אחר
רק לא הבאת את הבית יוסף שהחסה מתוקה
ואלו קושיות ידועות וצ"ע
איפה הב"י?
בית יוסף אורח חיים סימן תעג
שם בגמרא (לט.) אמר רבי אושעיא מצוה בחזרת ולא ידעתי למה השמיטו הרמב"ם אולי שהוא מפרש מצוה נמי בחזרת אף על פי שהיא מתוקה ואין בה מרירות
מקור בבקשה.
