מבואר בגמרא חולין פד: מחלוקת אמוראים דעת רב ענן שהשוחט בשבת לחולה מכסה את דמו אבל רבא פליג עליה שלא מכסה את הדם וכך ההלכה וצריך לדעת שיש בכיסוי הדם כמה מלאכות כגון חורש וטוחן ופעמים שיש רק איסור דרבנן כגון טלטול מוקצה.
ובדעת ר' ענן שמתיר לכסות הדם מבואר ברש''י בד''ה חייב וז''ל דכיון דניתנה שבת לידחות אצל שחיטה זו נדחית לכל מצותה של שחיטה זו עכ''ל ופשטות דבריו וכך דקדק בריטב''א שמותר לכסות הדם גם במלאכה דאורייתא ותמה טובא שמה יתיר לעשות מלאכה דאורייתאשל כיסוי הדם שהלא עשה דכיסוי הדם לא דוחה לאו דשבת ואי משום פיקו''נ הלא הוא רק מתיר את השחיטה ומה יתיר את הכיסוי
ובאמת הריטב''א ועו''ר חולקים וס''ל שאף לרב ענן אין היתר אלא בדרבנן כגון שהעפר תיחוח וכיו''ב.
ושיטת רש''י צב''ג -ובאמת אפשר לומר עפ''י מה שנתבאר כבר שכיסוי היא המשך של השחיטה וכיון שהותר לו לעשות את השחיטה הותר לו גם לעשות כיסוי כיון שזה המשך של המצווה הזאת ובאמת שכך מדוקדק בלשון רש''י שכתב נדחית לכל מצוותה, אבל באמת שזה לא יעלה מזור כיון שאף אם הכיסוי הוא חלק מהשחיטה אבל הלא לא הותרה השחיטה אלא הפיקו''נ הוא המתיר וכיון שהשחיטה היא צורך הפיקו''נ היא מותרת ומה יעזור שהכיסוי הוא המשך השחיטה, והגע בעצמך שהלא במילה שהיא ''הותרה'' מותר להמשיך אף בציצין שאין מעכבין ולו יצויר שהיה בשחיטה זו דין ציצין שאין מעכבין פשיטא שהיה אסור לו לחתוך אותם כיון שאם המתיר היה השחיטה היה מותר גם ציצין שאין מכבין אבל ההיתר כאן הוא פיקו''נ שמתיר לחותכם ולכן מה שלא מעכב את השחיטה אסור לחותכו וא''כ כיסוי הדם שלא מעכבת את השחיטה אסור לכסות
והחת''ס מבאר בדעת רש''י שכמו שמצינו הקטר חלבים שמותר להקטירם בשבת אף שיכול להקטירם במוצאי שבת כיון שחביבה מצווה בשעתה ה''ה כאן מותר,ולענ''ד הדברים קשים כיון ששם העבודה של הקטר חלבים מתרת ועיקר הזמן הוא ביום ויש לו אפשרות להקטירם בלילה בזה אמרינן חביבה מצווה בשעתה ויכול להקטירם בשבת כיון שהעבודה מתירה אבל כאן הלא העבודה של שחיטה היא גם אסורה אלא שהפיקו'נ מתירו ואין הפיקו''נ מתיר כיסוי.
וכמו כן יש שרצו לבאר עפי''ד המ''מ הנודעים ששבת הותרה אצל פיקו'''נ ולכן אין הוא צריך לעשות שינוי בחילול וממילא מובן שכאן יכול לעשות אף כיסוי הדם -ואף זה קשה בעיני כיון שכל מה שהותר זה המלאכה שגורמת לו להשיב את נפשו אבל לא מלאכה אחרת ופה אולי אפשר לומר כיון שהכיסוי הוא המשך השחיטה ממילא כך היום עושים שחיטה וכיון שהותרה הרי הוא עושה שחיטה כדרכו.
ויש שרצו לומר חידוש גדול וליבי מגמגם בה שלכל עבירה צריך סיבה להתיר אותה כגון שחיטה בשבת צריך שהפיקו''נ יתיר אבל אם הוא יאמר שאם הוא יילך למקום פלוני להציל את החולה הוא יראה שמה איזה מאכלות אסורות והוא לא יצליח להתגבר ויאכל אותם פשיטא שלא נתיר לו לאכול מאכלות אסורות בשביל להציל כיון שאינו ענין להצלת החולה ממילא בסוגיין אם הוא ישחט בלי לכסות את הדם הלא הוא מבטל עשה ומי התיר לו לבטל עשה שהלא ביטול עשה זה אינו משום הצלת החולה שהלא בין אם הוא יכסה ובין אן לא יכסה החולה ינצל ומה יתיר לו ביטול עשה זה וממילא נאמר לו שישחט ויכסה כיון שלשחוט ולא לכסות אין היתר כזה והדברים מחודשים עד למאד.
ובדעת ר' ענן שמתיר לכסות הדם מבואר ברש''י בד''ה חייב וז''ל דכיון דניתנה שבת לידחות אצל שחיטה זו נדחית לכל מצותה של שחיטה זו עכ''ל ופשטות דבריו וכך דקדק בריטב''א שמותר לכסות הדם גם במלאכה דאורייתא ותמה טובא שמה יתיר לעשות מלאכה דאורייתאשל כיסוי הדם שהלא עשה דכיסוי הדם לא דוחה לאו דשבת ואי משום פיקו''נ הלא הוא רק מתיר את השחיטה ומה יתיר את הכיסוי
ובאמת הריטב''א ועו''ר חולקים וס''ל שאף לרב ענן אין היתר אלא בדרבנן כגון שהעפר תיחוח וכיו''ב.
ושיטת רש''י צב''ג -ובאמת אפשר לומר עפ''י מה שנתבאר כבר שכיסוי היא המשך של השחיטה וכיון שהותר לו לעשות את השחיטה הותר לו גם לעשות כיסוי כיון שזה המשך של המצווה הזאת ובאמת שכך מדוקדק בלשון רש''י שכתב נדחית לכל מצוותה, אבל באמת שזה לא יעלה מזור כיון שאף אם הכיסוי הוא חלק מהשחיטה אבל הלא לא הותרה השחיטה אלא הפיקו''נ הוא המתיר וכיון שהשחיטה היא צורך הפיקו''נ היא מותרת ומה יעזור שהכיסוי הוא המשך השחיטה, והגע בעצמך שהלא במילה שהיא ''הותרה'' מותר להמשיך אף בציצין שאין מעכבין ולו יצויר שהיה בשחיטה זו דין ציצין שאין מעכבין פשיטא שהיה אסור לו לחתוך אותם כיון שאם המתיר היה השחיטה היה מותר גם ציצין שאין מכבין אבל ההיתר כאן הוא פיקו''נ שמתיר לחותכם ולכן מה שלא מעכב את השחיטה אסור לחותכו וא''כ כיסוי הדם שלא מעכבת את השחיטה אסור לכסות
והחת''ס מבאר בדעת רש''י שכמו שמצינו הקטר חלבים שמותר להקטירם בשבת אף שיכול להקטירם במוצאי שבת כיון שחביבה מצווה בשעתה ה''ה כאן מותר,ולענ''ד הדברים קשים כיון ששם העבודה של הקטר חלבים מתרת ועיקר הזמן הוא ביום ויש לו אפשרות להקטירם בלילה בזה אמרינן חביבה מצווה בשעתה ויכול להקטירם בשבת כיון שהעבודה מתירה אבל כאן הלא העבודה של שחיטה היא גם אסורה אלא שהפיקו'נ מתירו ואין הפיקו''נ מתיר כיסוי.
וכמו כן יש שרצו לבאר עפי''ד המ''מ הנודעים ששבת הותרה אצל פיקו'''נ ולכן אין הוא צריך לעשות שינוי בחילול וממילא מובן שכאן יכול לעשות אף כיסוי הדם -ואף זה קשה בעיני כיון שכל מה שהותר זה המלאכה שגורמת לו להשיב את נפשו אבל לא מלאכה אחרת ופה אולי אפשר לומר כיון שהכיסוי הוא המשך השחיטה ממילא כך היום עושים שחיטה וכיון שהותרה הרי הוא עושה שחיטה כדרכו.
ויש שרצו לומר חידוש גדול וליבי מגמגם בה שלכל עבירה צריך סיבה להתיר אותה כגון שחיטה בשבת צריך שהפיקו''נ יתיר אבל אם הוא יאמר שאם הוא יילך למקום פלוני להציל את החולה הוא יראה שמה איזה מאכלות אסורות והוא לא יצליח להתגבר ויאכל אותם פשיטא שלא נתיר לו לאכול מאכלות אסורות בשביל להציל כיון שאינו ענין להצלת החולה ממילא בסוגיין אם הוא ישחט בלי לכסות את הדם הלא הוא מבטל עשה ומי התיר לו לבטל עשה שהלא ביטול עשה זה אינו משום הצלת החולה שהלא בין אם הוא יכסה ובין אן לא יכסה החולה ינצל ומה יתיר לו ביטול עשה זה וממילא נאמר לו שישחט ויכסה כיון שלשחוט ולא לכסות אין היתר כזה והדברים מחודשים עד למאד.