מש‘‘כ בהסכמה לתקוף בחריפות חכם אחד שאמר ישיבתו שלא יוצאים ידי חובה בלימוד הלכה במצות ת‘‘ת. וכתב שכל לימודו בשטחיות ושאר לשונו קשות היורדות חדרי בטן וחיצים גיבור שנונים, ושהדימוי מנשים בהלכות שלהם.
לא ידעתי מה רוצה והוא זיל קרי בי רב שאם לומד ההלכה בלי הסוגיא לא יוצאים י‘‘ח. וכמבואר בשו‘‘ע ורמ‘‘א סימן מו ‘‘המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך. והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו (ר''ן פרק קמא דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור)‘‘. אם כי הגרע‘‘י הביא כמה שחלקו בזה. אך לא ידעתי על מה יצא הקצף.
והיה לומר דכל זה בהלכה מספרי פסקים הלכות משא‘‘כ מהסוגיותדודאי הוי לימוד תורה