"התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך" -הליקויים, העיוותים, והתיקון בעזה"י.

[דמדומי זריחה]

בהמשך לשאר השרשורים,
בעקבות הכמיהה האדירה שהתפתחה בציבור שלנו ביתר שאת בתקופה האחרונה,
לגדול ולהתעצם, להתחבר לשורשים ולערכים, להכיר את המקום האיכותי, היקר, והמכובד שלנו,
לציבור שנידחה, הושפל, והוקטן, ע"י אלו שלא יכלו לסבול את הטוב שבנו, את האיכות, את הנאמנות והתמימות כלפי רוחניות, או שהתמקדו יותר בנושאים חיצוניים שחסרו לנו...
רציתי לדון כאן יחד עם חברי הפורום איפה המקומות שעדיין נשארו חשוכים ומעוותים ויחד לטכס עצה ומחשבה מה ניתן לעשות, איך יהיה אפשר להתקדם או להאיר באור יקרות...

 

[דמדומי זריחה]

*לא מוכן לקבל שבחורים ספרדים נצרכים לשלם סכומי עתק בשביל להתקבל למוסדות יוקרה ליטאים.
*לא מוכן לקבל את הזלזול הקבוע בגדולי דורינו בשיווק של קופות הצדקה.

 

[כהנא דמסייע]

כ

פרסם באשכול 'למה הספרדים הם רק נישה?'

יום רביעי ב-15:33

"לא כפויי טובה – לא שוכחים את עצמנו: קריאה לעדנה במורשת רבותינו הספרדים"

מה לא טוב בלהיות בן תורה ההולך בדרך רבותיו – הרמב"ם, הבית יוסף, החיד"א, הבן איש חי?

אין שום פגם. להפך – זו גדולה. זו זכות.

לא צריך להיות כפוי טובה לרבותינו שגידלונו בישיבות. עלינו להכיר להם טובה מלאה חפצים – על כל מה שקיבלנו, על דרך הלימוד, על המסירות, על הנאמנות לתורה. כפוי טובה – זו לא מעלה. זו לא הדרך של תלמידי חכמים.

אך באותה נשימה – גם לא להיות כפויי טובה לגדולי התורה הספרדים, לראשי הישיבות, למאורי הדור, שהעניקו לנו רבות: בתורה, בהדרכה, בעצה, בדרך חיים, בעומק נשמה.

העולם הפנימי הספרדי – איננו סתירה...

• כהנא דמסייע

• 

 

[עשרה זהב]

*לא מוכן לקבל שבחורים ספרדים נצרכים לשלם סכומי עתק בשביל להתקבל למוסדות יוקרה ליטאים.

זו בעיה שלנו, לא שלהם.
מבחינתם, הביקוש שיש להם בעולם הליטאי מספק, הם לא צריכים את הספרדים, רק שהספרדי משלם...

*לא מוכן לקבל את הזלזול הקבוע בגדולי דורינו בשיווק של קופות הצדקה.

חד משמעי.
בושה וחרפה.
אבל אני לא יודע מי מוכן לקחת על עצמו את האחריות לומר: לא לתרום לקופת צדקה פלונית בגלל שהם לא סופרים את הרב שלי...

אא"כ יהיה ניתן להוכיח שהאפליה היא גם אצל המקבלים [ואני מאמין שיש גם כזו...] שאו אז נצטרך להוכיח את האפליה בתרומות... ומי באמת תורם... ודו"ק.

 

[מתוק מדבש]

הדבר הכי חשוב לרומם את הציבור הספרדי,
שלא כל אברך שמוציא ספר/נבחן ברבנות/אביו או חמיו רבנים/מקושר לפוליטק'/עונה בקו ההלכה/ דרשן בחסד[כולל חקיין וסטאדספיסט]/וכו'
נהפך לרב.
צריך שימוש ת"ח, צריך לדעת ללמוד, אז מה אם הגבאי של ביהכנ"ס מתלהב מדרשותיך.
ישבת בבית הוראה לראות איך פוסקים? נבחת אצל ת"ח??? [עזוב את מבחני הרבנות הנלמדים בספרי הקיצורים הכחולים],
אתה בטוח יודע ללמוד סוגיא כמו שצריך, לפרק סוגיא. הלאה תתקדם.
לצערנו המצב נורא.
כל א' מוצא לו איזה כת"י ומתחיל להפוך עולמות, השני יש לו 5 בעלי בתים שמתייחסים אליו ומריצים אותו ביוטיוב. אוי לאן הגענו.
כל עוד זה המצב, אל תצפו להתרוממות.
כולם עסוקים בשטויות, באחוזי הצפיות ביוטיוב, ובכמות הספרים שצריך לחבר [כל הזכיות שמורות לאוצה"ח].
אין הכוונה לשום רב מסוים, אלא לציבור ההמוני בכללותו. ה"י.

 

[בני ברקי]

הדבר הכי חשוב לרומם את הציבור הספרדי,
שלא כל אברך שמוציא ספר/נבחן ברבנות/אביו או חמיו רבנים/מקושר לפוליטק'/עונה בקו ההלכה/ דרשן בחסד[כולל חקיין וסטאדספיסט]/וכו'
נהפך לרב.
צריך שימוש ת"ח, צריך לדעת ללמוד, אז מה אם הגבאי של ביהכנ"ס מתלהב מדרשותיך.
ישבת בבית הוראה לראות איך פוסקים? נבחת אצל ת"ח??? [עזוב את מבחני הרבנות הנלמדים בספרי הקיצורים הכחולים],
אתה בטוח יודע ללמוד סוגיא כמו שצריך, לפרק סוגיא. הלאה תתקדם.
לצערנו המצב נורא.
כל א' מוצא לו איזה כת"י ומתחיל להפוך עולמות, השני יש לו 5 בעלי בתים שמתייחסים אליו ומריצים אותו ביוטיוב. אוי לאן הגענו.
כל עוד זה המצב, אל תצפו להתרוממות.
כולם עסוקים בשטויות, באחוזי הצפיות ביוטיוב, ובכמות הספרים שצריך לחבר [כל הזכיות שמורות לאוצה"ח].
אין הכוונה לשום רב מסוים, אלא לציבור ההמוני בכללותו. ה"י.

דברים נכונים ונוקבים

 

[כהנא דמסייע]

הדבר הכי חשוב לרומם את הציבור הספרדי,

אני חושב שהרב @מתוק מדבש נגע פה באחת הנקודות היסודיות ביותר:

ואם יסכים לי, אצטרף בסגנון שלי...

על אחריותנו לזהות רב אמיתי​

אנו, ציבור בני התורה, איננו יכולים להרשות לעצמנו להוריד את הרף.
כי אתה קורא למישהו "רב", אתה באמת אומר זאת המורה שלי.

מה יוצר אדם לרב אמיתי?​

האם מדובר במי שכתב ספר, או שניים, או שלושה?
האם מדובר במי שעבר מבחני רבנות על פי ספרי סיכומים נפוצים?
האם מדובר במי שזכה לתשומת לב ציבורית דרך קו הלכה, ערוץ יוטיוב או דרשות רגשיות?


לא ולא.
רב – הוא תלמיד חכם מובהק.
רב – הוא אדם שהקדיש את חייו לעיון עמוק בסוגיות, בעזרת תלמידי חכמים, לבירור הלכה מתוך שורשיה.
רב אמיתי – אינו רק “מי שיש לו תשובות”, אלא מי שיודע לשאול את השאלות הנכונות, שמכיר עומק הסוגיה מראש ועד סופה, על בבלי וירושלמי, ראשונים ואחרונים, פלפול והכרעה.

מי שלא כך
לא יכול לחשב לרב בעיני בני תורה.
ואם הוא נחשב כך – הרי זו פגיעה במושג התורה עצמו.


אתה רב – אם לא למדת סוגיה בעיון?

ראינו אנשים שהופכים ל"רבנים", בזכות פוסטר, בזכות שלושה בעלי בתים שמריצים.
אחד גילה כתב יד והחל להיחשב כמחיה גנוזות הדורות.
השני דרשן מבריק, והשלישי מרביץ תורה דרך שליחה קולחת בקו שבועי.

אבל האם אתה "לן בעמק"?
ראית איך פוסקים הלכה למעשה?
האם נכנסת לסוגיות קשות בגמרא ופירקת אותן לגורמים?

אם לא – אינך שייך לעולם הרבנות האמיתית.

זהות ספרדית עם עומק – לא רק נוסטלגיה​

בציבור הספרדי יש מורשת אדירה של תורה, עיון, פסיקה, מחשבה ועבודת ה'.
אבל לא נוכל לבנות אותה על פופולריות, רגש או סנטימנט.
רק בעמל, בעיון, בראיית גדולים – תיבנה הנהגה של אמת.

בלי עמל – אין רב.
בלי ראיית עומק – אין הנהגה.
בלי אחריות – אין עתיד.

איך נבחר רב?​

בני תורה, שאלו את עצמכם:
האם הוא תלמיד חכם מובהק?
האם הוא עוסק בסוגיות בעיון, מתוך שורשיהן?
האם הוא איש יראת שמים?
האם יש לו דרך? שיטה? זהירות?

אל תסתפקו בלשון חלקה.
אל תתרשמו מתשובה יפה.
היכנסו לעובי הסוגיה – ושם תמצא את הרב האמיתי.

אין זה כנגד מישהו – אלא בעד כלל.
לא כדי להוריד - אלא כדי להרים.

לרומם. לחזק. לבנות דור חדש – של תורה בעמל, רבנות באמת, והנהגה בצלם של גדולים.

 

[כהנא דמסייע]

שאלה למו"ץ – ותמרור אזהרה​

פעם ניגש אלי אברך ירא שמים, שלומד הלכות נדה בעיון, וסיפר לי בסערה:
"הלכתי למו"ץ מוכר בעירנו, והראיתי לו מראה. הוא קבע מיד – טמאה, סתירה של יום כנגד יום.
שאלתי אותו: על מה אתה סומך?
ענה לי בביטחון: 'כך כתוב בטהרת הבית'.


פתחתי איתו את ההלכה – והוא הפנה אותי לדין של פולטת שכבת זרע .
אמרתי לו: 'אבל כאן מדובר בדם, לא בש"ז. שתי הלכות שונות לגמרי!'
והוא בשלו: 'כך כתוב'."


אמרתי לאותו אברך אחד דבר, ברור ונוקב:
"לעולם אל תשאל רב שאינו יודע ללמוד בעיון. גם אם הוא שימש שנים, גם אם הוא מכיר את כל ספרי הקיצורים, אם אין לו עין למדנית – הוא יכול להכשיל אותך בכריתות ומיתות בית דין. ולא יידע אפילו שטעה."

 

[כהנא דמסייע]

המנהיגות שאינה יודעת להנהיג – סכנה לציבור​

יום אחד, אחר הצהריים של חג השבועות, נתבקשתי למסור שיעור בבית כנסת גדול. המקום היה מלא – כמאה איש. הרגשה עמוקה, עיניים דרוכות, לב פתוח.

אך בתחילת השיעור, קם אדם מבוגר, ויצא בהפגנתיות.
בסיום התפילה ניגשתי אליו:
– "אפשר לשאול, מה גרם לך לצאת?"
הוא הביט בי בעיניים טובות אך נוגות אמר:
– "אני באתי להתפלל, לא לשמוע רבנים."
שאלתי: "למה?"
והוא השיב:
– "מאז ילדותי אני אומר תהילים כל שבת. פעם בא לפה רב, ואמר לנו שתהילים בשבת זה ביטול תורה. אתה שומע? ארבעים שנה – ביטול תורה?! מאותו יום נשבעתי – לא שומע יותר רבנים."

עמדתי נדהם.
איזו נשמה טהורה. אדם שמקדיש את שבתותיו לתפילה ולתהילים, מתוך מסירות, פשוטות ואמונה.
וכך, במשפט אחד של רב חסר אחריות – נהרסו לו ארבעים שנה של עבודת ה'.

ביררתי זה היה רב שחוזר בתשובה, בקי בספרי הלכה, קיצורים מקיצורים שונים...

זה לא רק טעות - זו רשלנות בהנהגה​

יש הבדל עצום בין דעת – דקלום של הלכה מספר.
לא כל מי שקרא הלכה – כשיר מול ציבור.
יש אמירה חריפה: "יותר ממה שתיקן – קלקל."
כאשר אדם מעביר מסר קשה, בלא רגש, בלא הבחנה, ובלא אחריות – הוא אינו "מוסר שיעור", אלא מזיק לרוח הדור.

רב אמיתי – אינו רק בקי. הוא מנהיג.​

רב אמיתי יודע:
לקרוא את הציבור – ולהרגיש את נשמתו.
ולדבר מתוך אהבה.
להנחיל בתבונה.

---

 

[כהנא דמסייע]

מקוה שלא הגזמתי במה שפרקתי מה שעל ליבי...
אבל יותר ממה שקראתי בפניכם יש בליבי,
ה' יעזרנו,
ללכת בדרך אמת.

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

מקוה שלא הגזמתי במה שפרקתי מה שעל ליבי...
אבל יותר ממה שקראתי בפניכם יש בליבי,
ה' יעזרנו,
ללכת בדרך אמת.

לא הגזמת,
הערת והארת.
דבריך היוצאים מן הלב - לוואי ויכנסו אל הלבבות.