צדקה רגילה בכל הלך אחר דרך בני אדם.
פרעון חוב לכאו' א"א באשראי, וכשנודב סכום מסויים (או ספר) לכאו' אינו יכול לתרום באשראי. (אא"כ הרגילות היא שתורמים מחיר של ספר באשראי, אבל אם הרגילות היא שהגבאים אומרים סכום גבוה ותר כדי לכסות העמלה, אז לא).
ולענין כפרות, נראה לי שלא שייך באשראי כלל, ולא בגלל העיכוב, כיון שגם בצדקה יכול לעכב הכסף אצלו עד שיתן, העיקר שהפריש לצדקה. אלא בגלל שצריך ש"זה הכסף ילך לצדקה", היינו מעשה נתינת הכסף, ובאשראי אין כאן דבר כזה, רק יש כאן צדקה גרידא בבחינ' מעבירין את רוע הגזרה.
כנלע"ד.