בעיני ממש לא נכון.חלק א' עצמו היה מצחיק ומיותר.
לא מקצועי, כתבו כל דבר שעשה מבלי לברר את הדברים, גם דברים שכל יהודי עושה עשו מזה הלכה ובלגאן.
חבל שלא עשו כמו שצריך בצורה מקצועית ומרוממת
אתה יכול לומר איזה הלכה חדשה שם?בעיני ממש לא נכון.
לא צריך להגזים.אתה יכול לומר איזה הלכה חדשה שם?
איזה שטיקלתיירה?
איזה ראיה ממג"א שלא הכרנו?
סתם.
מתשים לספרי מנהגי האדמורים.
בירך אשר יצר, נטל ידים, ובירך ביהמ"ז וכן כל כיוצא בזה.
נשמח לשמועלא צריך להגזים.
נכון שהם כתבו גם כמה דברים פשוטים, אבל בהחלט יש שם הרבה הרבה הוראות שיש בהם ענין.
נמצא ברשת יפה נוף.
ייתכן מאוד שאתה צודק, אבל למעשה זה מאוד מושך הצורה הזו, וכך הספר מתקבל יותר בציבור, רק הייתי מעדיף שיהיה יותר בצורה של פסקי הלכה ולא שו"ת, כמו לדוגמא ספר הליכות שלמה, חוט שני, ועוד רבים.לא הייתי כותב שו"ת בסגנון אור לציון ח"ב (על אף שהז'אנר מעט נפוץ, הרב נקי, הגר"ח קנייבסקי, הרב ציון לוי ועוד)
חולק לחלוטין, יש שם הרבה חידושים והכרעות, לדעתי ספר יפה מאוד, ואולי אפשר לומר שעיקר חידושו הוא במיצוע בין שיטת הגרב"צ לשיטת הגרע"י.חלק א' עצמו היה מצחיק ומיותר.
לא מקצועי, כתבו כל דבר שעשה מבלי לברר את הדברים, גם דברים שכל יהודי עושה עשו מזה הלכה ובלגאן.
חבל שלא עשו כמו שצריך בצורה מקצועית ומרוממת
טעות גמורה בידך, ולדוגמא בעלמא: כדי להיווכח שזכרוני אינו מטעני, אמרתי לעצמי 'בא נפתח איפה שיצא ונראה מה חידש',נשמח לשמוע
הפכתי והפכתי שעה ארוכה
וחוץ מלכתוב: ודלא כהיבי"א, ודלא כהאורל"צ לא כתבו כלום
חולק מכל וכל ספר נפלא ומיוחד במינואתה יכול לומר איזה הלכה חדשה שם?
איזה שטיקלתיירה?
איזה ראיה ממג"א שלא הכרנו?
סתם.
מתשים לספרי מנהגי האדמורים.
בירך אשר יצר, נטל ידים, ובירך ביהמ"ז וכן כל כיוצא בזה.
ראה לדוגמא כאןנשמח לשמוע
הפכתי והפכתי שעה ארוכה
וחוץ מלכתוב: ודלא כהיבי"א, ודלא כהאורל"צ לא כתבו כלום
יש בזה אמתואולי אפשר לומר שעיקר חידושו הוא במיצוע בין שיטת הגרב"צ לשיטת הגרע"י.
חוץ מוידוי בין התקיעות ומעין שבע בשבת שחל בפסח שבזה הלך (באופן תמוה) לפי ה"פשטנים"יש בזה אמת
ואם נדייק יותר,
מנסה לשמור על שיטת הבא"ח ולהצילו מקושיות הבאים אחריו.
עם נטיה חזקה לקבלה.
ביביע אומר (ב, כה כמדומה) כותב שהתייעץ עם ר' אפרים הכהן על פתגמא דנא ואמר שאין שום הכרח לפי הקבלה לאומרו ולכן המנהג השתנה חליפות בבית אל. ואף כתב שם לשון חריפה כלשהי נגד המקובלים שמכריחים לאומרו. ברור שלא תמוה מדוע חכם שלום אזיל בשיטתיה דאביו זצ"ל, שהיה מגדולי המקובלים אז.ומעין שבע בשבת שחל בפסח שבזה הלך (באופן תמוה) לפי ה"פשטנים"
התימה היא אולי גם על אביו שנהג נגד רוב המקובליםביביא אומר (ב, כה כמדומה) כותב שהתייעץ עם ר' אפרים הכהן על פתגמא דנא ואמר שאין שום הכרח לפי הקבלה לאומרו ולכן המנהג השתנה חליפות בבית אל. ואף כתב שם לשון חריפה כלשהי נגד המקובלים שמכריחים לאומרו. ברור שלא תמוה מדוע חכם שלום אזיל בשיטתיה דאביו זצ"ל, שהיה מגדולי המקובלים אז.
לגבי מעין שבע - שמעתי מכמה רבנים [מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני, הגר"נ אברז'ל ועוד] שבדר"כ הולכים יותר בקו של הבא"ח וכו', שהורו בזה למקומות חדשים לא לומרחוץ מוידוי בין התקיעות ומעין שבע בשבת שחל בפסח שבזה הלך (באופן תמוה) לפי ה"פשטנים"
אכן כ''ז תמוהלגבי מעין שבע - שמעתי מכמה רבנים [מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני, הגר"נ אברז'ל ועוד] שבדר"כ הולכים יותר בקו של הבא"ח וכו', שהורו בזה למקומות חדשים לא לומר