בסדר הדורות סדר ימות עולם כותב שבמדרש אבכיר ובילקוט בראשית מובא שאדם הראשון לפני הבריאה היה גולם - ללא נשמה, וכשגמר את הבריאה ביום ו' זרק בו נשמה והעמידו שנאמר "אחור וקדם צרתני".
לאח"כ סדר הדורות מבאר את השעות של יום ו': שעה א' לפי מדרש תנחומא - עלה במחשבה,
שעה ב' לפי מדרש תנחומא - נמלך במלאכים (שנבראו ביום השני לבריאה)
ורק בשעה ג' לפי תנחומא - כנס עפרו
לכאורה יש סתירה בין מדרש אבכיר וילקוט בראשית שכותבים שעוד לפני הבריאה אדה"ר כבר היה גולם, לבין תנחומא שכותב שרק ביום ו' כנס עפרו וכו'
אני רוצה לנסות לבאר זאת ולהבדיל בין המדרשים,
אולי י"ל שהכוונה במדרש אבכיר היא לאו כפשוטו גם כי בבראשית נכתב שלפני הבריאה היה בעולם תוהו ובהו - עולם התוהו (עולם נקודים וכו') מ"מ לא הגיוני שאדה"ר יהיה כבר גולם לפני הבריאה, אפשר לאמר שהכוונה במדרש שאדה"ר עלה במחשבתו הקדומה דא"ק והכוונה במדרש תנחומא שבשעה א' עלה במחשבה הכוונה למחשבה של נשמות ישראל עלו במחשבה שזה ילך ג"כ על אדה"ר כי תכלית הבריאה היא כמבואר בספרי קבלה שה' רוצה שיהיה גילוי לשמותיו וכינויו וע"י האדם! מ"מ יש חילוק בין המדרשים.
אשמח לשמוע דעת המעיינים ודעת המבינים טוב ממני בחסידות וקבלה, אם החילוק הזה אפשרי וטוב.
2. מדוע נאמר רק על אדה"ר "אחור וקדם צרתני" שמדבר לפי המדרשים שנאמרו כאן שהוא נברא גם לפני הבריאה וגם לאחר הבריאה, (בשונה למשל ממאמר של הרבי הריי"ץ שמבאר שהכוונה היא שתכלית כל הבריאה בעצם שכל הבריאה לא נבראה אלא בשביל האדם, ובפועל הוא נברא אחרון שזה הכוונה ב"אחור וקדם צרתני") אם הרי במאמר של אדה"ז ד"ה הקל קל יעקב וגו' שמבאר שם שכל הבריאה נבראה כשעלה במחשבתו של ה' לברוא את העולם, ואח"כ בפועל הם נפרטו בו' ימים אבל בגדול כולם נבראו ביום הראשון (ועוד לפניו) אז מדוע נאמר רק על אדה"ר "אחור וקדם צרתני" לפי הפירוש האפשרי שלי ולפי הפירוש של הרבי הרייץ אם הרי כל הבריאה נבראה ובו' ימים יצאה בפועל בהתגלות שזה גם עניין של "אחור וקדם צרתני"? ואם הלשון "אחור וקדם צרתני" לא מתאים לכל הבריאה כי זה לשון יחיד, אז מדוע לא נאמר על כלל הבריאה - אחור וקדם צרתנו? או משהו כזה??
אשמח לשמוע דעת המעיינים!!
לאח"כ סדר הדורות מבאר את השעות של יום ו': שעה א' לפי מדרש תנחומא - עלה במחשבה,
שעה ב' לפי מדרש תנחומא - נמלך במלאכים (שנבראו ביום השני לבריאה)
ורק בשעה ג' לפי תנחומא - כנס עפרו
לכאורה יש סתירה בין מדרש אבכיר וילקוט בראשית שכותבים שעוד לפני הבריאה אדה"ר כבר היה גולם, לבין תנחומא שכותב שרק ביום ו' כנס עפרו וכו'
אני רוצה לנסות לבאר זאת ולהבדיל בין המדרשים,
אולי י"ל שהכוונה במדרש אבכיר היא לאו כפשוטו גם כי בבראשית נכתב שלפני הבריאה היה בעולם תוהו ובהו - עולם התוהו (עולם נקודים וכו') מ"מ לא הגיוני שאדה"ר יהיה כבר גולם לפני הבריאה, אפשר לאמר שהכוונה במדרש שאדה"ר עלה במחשבתו הקדומה דא"ק והכוונה במדרש תנחומא שבשעה א' עלה במחשבה הכוונה למחשבה של נשמות ישראל עלו במחשבה שזה ילך ג"כ על אדה"ר כי תכלית הבריאה היא כמבואר בספרי קבלה שה' רוצה שיהיה גילוי לשמותיו וכינויו וע"י האדם! מ"מ יש חילוק בין המדרשים.
אשמח לשמוע דעת המעיינים ודעת המבינים טוב ממני בחסידות וקבלה, אם החילוק הזה אפשרי וטוב.
2. מדוע נאמר רק על אדה"ר "אחור וקדם צרתני" שמדבר לפי המדרשים שנאמרו כאן שהוא נברא גם לפני הבריאה וגם לאחר הבריאה, (בשונה למשל ממאמר של הרבי הריי"ץ שמבאר שהכוונה היא שתכלית כל הבריאה בעצם שכל הבריאה לא נבראה אלא בשביל האדם, ובפועל הוא נברא אחרון שזה הכוונה ב"אחור וקדם צרתני") אם הרי במאמר של אדה"ז ד"ה הקל קל יעקב וגו' שמבאר שם שכל הבריאה נבראה כשעלה במחשבתו של ה' לברוא את העולם, ואח"כ בפועל הם נפרטו בו' ימים אבל בגדול כולם נבראו ביום הראשון (ועוד לפניו) אז מדוע נאמר רק על אדה"ר "אחור וקדם צרתני" לפי הפירוש האפשרי שלי ולפי הפירוש של הרבי הרייץ אם הרי כל הבריאה נבראה ובו' ימים יצאה בפועל בהתגלות שזה גם עניין של "אחור וקדם צרתני"? ואם הלשון "אחור וקדם צרתני" לא מתאים לכל הבריאה כי זה לשון יחיד, אז מדוע לא נאמר על כלל הבריאה - אחור וקדם צרתנו? או משהו כזה??
אשמח לשמוע דעת המעיינים!!
