כתב רבי אברהם סבע בספרו צרור המור (בראשית ז) וז"ל:
"ולכן אמרה לאחותה המעט קחתך את אישי, כי אחר שאין לי בן בעל תורה הריני חסרה כאלו לא ילדתי מעולם. וכל זה לפי שהריחה ריח התורה שנקראת דודאים. כאומרם ז"ל ערבים עלי דברי דודים יותר מיינה של תורה. ומכאן זכה ראובן גם כן להיות בעל תורה בסבת הדודאים. כאומרם הושע בן בארי לפי שהיה בארה של תורה. וכשהשלים השם חפצה בבן בעל תורה. אמרה נתן אלהים שכרי. כי זהו השכר האמיתי שכר הנפש העולה למעלה כאומרו מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך. אבל כל דברי זה העולם והמעלה והשררה והמלכות. הם דברים גופניים כלים ואובדים. אבל שכר הנפש הוא דבר קיים לפי שהוא מתנה אלהית. וזהו נתן אלהים שכרי". עיין עוד שם באורך בביאור עניין זה.
והדברים מתמיהים, הרי זכתה ויצאה ממנה ראובן שהיה בכור, לוי שהיה אבי שבט הכהונה, ויהודה שהיה אבי שבט המלוכה, ובוודאי שהם בעצמם היו בעלי תורה, בכל זאת רצתה את יששכר, ומבחינתה הרי היא כאילו לא ילדה מעולם!
"ולכן אמרה לאחותה המעט קחתך את אישי, כי אחר שאין לי בן בעל תורה הריני חסרה כאלו לא ילדתי מעולם. וכל זה לפי שהריחה ריח התורה שנקראת דודאים. כאומרם ז"ל ערבים עלי דברי דודים יותר מיינה של תורה. ומכאן זכה ראובן גם כן להיות בעל תורה בסבת הדודאים. כאומרם הושע בן בארי לפי שהיה בארה של תורה. וכשהשלים השם חפצה בבן בעל תורה. אמרה נתן אלהים שכרי. כי זהו השכר האמיתי שכר הנפש העולה למעלה כאומרו מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך. אבל כל דברי זה העולם והמעלה והשררה והמלכות. הם דברים גופניים כלים ואובדים. אבל שכר הנפש הוא דבר קיים לפי שהוא מתנה אלהית. וזהו נתן אלהים שכרי". עיין עוד שם באורך בביאור עניין זה.
והדברים מתמיהים, הרי זכתה ויצאה ממנה ראובן שהיה בכור, לוי שהיה אבי שבט הכהונה, ויהודה שהיה אבי שבט המלוכה, ובוודאי שהם בעצמם היו בעלי תורה, בכל זאת רצתה את יששכר, ומבחינתה הרי היא כאילו לא ילדה מעולם!
