חידוש עצום מהגר"ח פלאג'י זיע"א

[בר בי רב]

מה דינו של אדם ששכח להדליק יום אחד נרות חנוכה
פשטות הדין כמבואר בשו"ע תרעב שאין לו תשלומין והרמ"א מוסיף שבשאר ימים ידליק כרגיל.
אולם הגר"ח פלאג'י כתב לחדש שיש מציאות להתקן השכחה ע"י שידליק יום הבא כשיעור ב' חצאי שעות
והוא חידוש עצום
מצ"ב דבריו בספר רוח חיים

 

[בר בי רב]

ויש לדון בכוונתו האם רק רצה לפייס את אותו אדם או שיש בזה עניין
וצ"ע

 

[חיי עולם]

ויש לדון בכוונתו האם רק רצה לפייס את אותו אדם או שיש בזה עניין
וצ"ע

לכאו' פשיטא שאם הדפיס כן בספרו,
כוונתו שכך הדין.

ובאמת מעניין האם יש מקור קדום לזה.
ובסברא יש להבין, כיון שכך עושה פרסומי ניסא כל השעות הנצרכות, ויל"ע.

 

[עשרה זהב]

לענ"ד הדברים פשוטים שרצה רק לפייס את אותו אדם. וכמו שמוכח בלישניה "ואמרתי לו כדברי מרן ומור"ם, ובראותי דנצטער הרבה אמרתי לו וכו'"

מפני שבסוף דבריו הביא את הכנסת הגדולה ששם כתב להדיא שאין לו תשלומין.

ובסו"ד הביא מש"כ במועד לכל חי, והמעיין שם יראה שדיבר על השמחה שהעולם שמח בראותם נרות חנוכה. וזה נסוב על סוף דבריו שכשמוע כן שמח שמחה גדולה..."

 

[בר בי רב]

לענ"ד הדברים פשוטים שרצה רק לפייס את אותו אדם. וכמו שמוכח בלישניה "ואמרתי לו כדברי מרן ומור"ם, ובראותי דנצטער הרבה אמרתי לו וכו'"

מפני שבסוף דבריו הביא את הכנסת הגדולה ששם כתב להדיא שאין לו תשלומין.

ובסו"ד הביא מש"כ במועד לכל חי, והמעיין שם יראה שדיבר על השמחה שהעולם שמח בראותם נרות חנוכה. וזה נסוב על סוף דבריו שכשמוע כן שמח שמחה גדולה..."

כך גם דעתי נוטה
אולם מלשונו שכתב יש לך תיקון קצת קשה וכי יגיד לו דבר שאינו נכון, אתמהה
ועוד מה לנו ולסיפורי מעשיות אלו?
ושמא יש בזה עניין דסו"ס לא מחסר בפירסום הנס ומשלים את זמן הפירסום שחיסר ביום האתמול

 

[בן מנוח]

ובסו"ד הביא מש"כ במועד לכל חי, והמעיין שם יראה שדיבר על השמחה שהעולם שמח בראותם נרות חנוכה. וזה נסוב על סוף דבריו שכשמוע כן שמח שמחה גדולה..."

ואעתיק לשונו הטהורה במדוייק שם
מועד לכל חי סימן (ז"ך אות כ"ג):
"חנוכ"ה ראשי תיבות, ח' נ'רות ו'הלכה כ'בית ה'לל, משי"ח ראשי תיבות, מ'דליק ש'מונה י'מי ח'נוכה, נחמ"ד למראה ראשי תיבות, נ'ר ח'נוכה מ"ד, והעולם שמח בראות נרות חנוכה שזוכרים הניסים שנעשו לאבותינו, (ספר יורה חטאים והובאו דבריו במדרש תלפיות דף קס"ה ריש ע"ב, ועיין בספר מרא"ה בחלק ב' דף צ"ו ע"ד), עוד רמזו וגול"ה על ראשה גימטריא מ"ד, ובהגמ"ר וכנסת הגדולה הביאו, שנתי"ם נוטריקון ש'מאל נ'ר ת'דליק י'מין מ'זוזה, עוד רמז טב"ח והכ"ן, ועיין שם בכנסת הגדולה, ואליהו רבה סמך לסעודה, ועוד רמזו היש לכם אב או אח אי כבית שמאי או כבית הלל, והשיבו יש לנו אב זקן כבית הלל, (יעויין שם בקמח סולת דף קע"ג ע"ד), עוד רמזו משם הכנסת הגדולה, ויה"י מק"ץ דהוא היו"ד ויגש ויחי, דתצרף לאותיות ויחי גימטריא מ"ד כמספר הנרות, ועיין מדבר קדימות מערכת ח' אות כ"א רמזים נאים בכ"ב אותיות התורה, יעויין שם".

 

[בר בי רב]

ועיי"ש עוד בהמשך דבריו שהביא מפורש את דינו של מרן השו"ע שאין לה תשלומין ושמא כוונתו לאר רק למ"ש שם אות כג
אלא גם לשאר הדינים שאין תשלומין
אולם עדיין קצת צ"ב דבשלמא לאותו אדם בכדי לא לצערו אמר לו הכי אבל לדידן הלומדים בספריו הו"ל לכתוב בפירוש שאין בזה באמת עניין
וע"כ נראה שיש בזה 'תיקון' [כלשונו] כל שהוא הן מצד השמחה והן מצד שגרם לפירסום הנס

 

[עשרה זהב]

ראוי לשים לב, שגם אילו היינו אומרים שיש תשלומין למי שלא הדליק נרות יום אחד, בוודאי שהתיקון לא היה אמור להיעשות כמו שכתב מהר"ח פאלאג'י,

כיון שהוא כתב להוסיף שמן לא להוסיף נרות. וכי כיצד בהוספת השמן יש תיקון?! אלא מוכרח שאמר כך לאותו אדם.

ובמחשבה שניה יש לומר, שגם אם אדם ירצה לבוא ולהחמיר, נגד דעת מרן ולעשות תשלומין, אולי משמע שאינו רשאי לעשות נר נוסף לתשלומין, אלא רק

להוסיף שמן. ולכך כתב מהר"ח את דבריו. ודו"ק.

 

[בר בי רב]

ראוי לשים לב, שגם אילו היינו אומרים שיש תשלומין למי שלא הדליק נרות יום אחד, בוודאי שהתיקון לא היה אמור להיעשות כמו שכתב מהר"ח פאלאג'י,

כיון שהוא כתב להוסיף שמן לא להוסיף נרות. וכי כיצד בהוספת השמן יש תיקון?! אלא מוכרח שאמר כך לאותו אדם.

ובמחשבה שניה יש לומר, שגם אם אדם ירצה לבוא ולהחמיר, נגד דעת מרן ולעשות תשלומין, אולי משמע שאינו רשאי לעשות נר נוסף לתשלומין, אלא רק

להוסיף שמן. ולכך כתב מהר"ח את דבריו. ודו"ק.

עיין בפרי חדש על דברי השו"ע שכתב אין לו תשלומין והרמ"א הוסיף שידליק בשאר הימים כמו כולם ודן שם מה בא לחדש בזה
וביאר א, שהו"א שידליק פחות נר אחד דהיינו שסופר את המוסיף והולך לפי עצמו ודחה פשט זה
והביא עוד שהו"א שידליק ב' חנוכיות א' כפי האתמול וא' כמו מניין של היום