חיזוק לפסח מדברי מהר"א אזולאי ע"ה

[אוהבי ה']

מישהו שלח לי
בס"ד
כך כותב רבינו אברהם אזולאי בספרו חסד לאברהם:
בזמן הזה סמוך לחג הפסח ה' יתברך עושה לישראל משוא פנים ברוב חסדיו
ומתחיל להוציא אותם ואת נשמותיהם מתוך היכלות הטומאה ועד פסח
ואז בליל הסדר פושעי ישראל עומדים נקיים ומטוהרים
ואז ה' יתברך קרוב אל בניו ואוהב אותם ובא לשמוח איתם בליל הסדר ולהשפיע על בניו שפע רב
אז ננצל את הימים אלו בהודאה וטהרת הלב אל ה' יתברך.

הבה ונשתדל בתפילות וברכות והודאות הן בברכות הנהנין והן בברכות השחר
בכוונה והן בברכת אשר יצר - ונברך הברכות בשמחה ונפש חפיצה אמן כן יהי רצון
הכנות נעימות לחג הפסח

נ.ב לשלוח מייל זה לפחות לשני אנשים לזיכוי הרבים

 

[משנה אחרונה]

מקורות בבקשה

 

[אוהבי ה']

מקורות בבקשה

ספר חסד לאברהם - מעין ב - נהר נז
נהר נז - סוד נפלא מענין השבתת חמץ ואכילת מצה:

"אחר שיצאו ישראל ממצרים ואילך מה עשה הקדוש ברוך הוא חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וצוה לישראל בכל שנה שיעשו ז' ימי פסח בהשבתת חמץ ובאכילת מצה, וסוד הענין הוא כי היותר רשע שבישראל אף על פי שירבה לפשוע ולהריע אי אפשר לכנוס בהיכל הנ' של טומאה עד שירשיע ויפשע ד' מאות ימים רצופים זו אחר זו. ובכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הש"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח היכל החיצון מהנ' שיעור חלק אחד משלשים משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל שלשים ואחת קודם הפסח, ובליל פסח אינם נכנסים כלל ועיקר וכולם פטורים ובני חורין, וגזרה חכמתו יתברך להיות חירות נפשות בשלשים יום מעט מעט שלא ירגיש סמא"ל כל כך צער ולא יקטרג, מסכ"י".​

 

[אוהבי ה']

מרן החיד"א
חומת אנך שמות פרשת בא אות ב

"ולמען תספר באזני בנך וכו'. ראיתי בנמוקי רבינו אליעזר מגרמיזא ז"ל בכ"י שכתב ולמען תספר באזני [בנך] גימ' זהו שלשים יום לפני הפסח כמשז"ל עכ"ד ויש לרמוז ענין יקר הערך והוא פלא שכתב מז"ה ז"ל בחסד לאברהם דף כ"ג דפוס אמשטרדם כי ה' ברב רחמיו וחסדיו הרבים בכל שנה שלשים יום קודם לפסח מתחיל להוציא נפשות ישראל מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח היכל החיצון משערי טומאה שיעור חלק אחד משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל שלשים ואחד קודם הפסח ובליל פסח אין נכנסים כלל ועיקר וכלם פטורין ובני חורין זהו תורף דבריו בקצור.טו) ואני בעניי כתבתי כמה עניינים בהקדמה זו היא נפלאת בספרי הקטן כסא דוד ריש דף כ"ט ודף צ"ה ע"ג ודף קי"א ע"ב ע"ש. ועתה נרמז כפי רמז מהר"א מגרמיזא ז"ל שכתב כי תיבות למען תספר באזני בגימט' זהו שלשים יום לפני הפסח דרמז להם הפלא העצום אשר הגדיל ה' לעשות עמנו להוציא לאור נשמות ישראל מן הקליפות אשר היו מוטמעים שם וזהו אשר התעללתי במצרים שחקתי להוציא כל נשמות ישראל משערי טומאה.
ועוד הפליא לעשות כי ממצרים ועד הנה בכל שנה הוא מוציא כל לילה שלשים יום קודם לפסח נשמות ישראל מש"ט וז"ש ולמען תספר באזני בנך ובן בנך החסדים המופלאים ובא בהעלם בגימט' שלשים יום קודם לפסח שזהו רחמים גדולים כי ככה יעשה בכל שנה. ואפשר דזה בכלל מ"ש בזה"ק דמגאולת מצרים נמשכת גאולה העתידה במהרה בימינו דכיון דמגאולת מצרים רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לטהרם בשלשים יום קודם לפסח בכל שנה ולהוציא נשמתם משערי סט"א ודאי זה גורם הגאולה העתידה והיינו מ"ש רז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל והיינו מ"ש בר"מ דמחיית עמלק בליל בעור חמץטז) בזמן שמוציא נשמות ישראל מהיכלות סט"א וז"ש חייב אדם להראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים כי גם לכל אדם מישראל בכל שנה היא גאולת מצרים בעצם שמוציא נפשותם מהסט"א וז"ש וידעתם כי אני ה' כלומר הביטו וראו ודעו כי זהו רחמים גדולים רח"ם רחמתי"ם לראש בני ישראל להוציא ממסגר אסיר ולהעלות בכל שנה נשמות ישראל לפני הפסח ואפשר לרמוז למען שיתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר וכו' כי למען גימטריא קץ והכונה כי אני הכבדתי למען גימטריא קץ כי בא מועד קץ גאולתם של ישראל וקץ גאולת מצרים משם נמשך ולמען שהוא גימטריא הקץ עם הכולל הגאולה העתידה ב"ב וזה תספר באזני בנך וכו' ללמדם לדעת רחמי שמים כי גברו מאד".​

 

[אוהבי ה']

וגם עי' מש"כ עוד מרן החיד"א
לב דוד פרק ל
"ומן הראוי לשים נגד עיניו, מה שכתב מר זקננו הרב חסד לאברהם זלה"ה. כי בכל שנה ל' יום קודם הפסח הקדוש ברוך הוא עושה לישראל משוא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט, שעור חלק א' מל' בכל לילה, באופן שבליל ביעור חמץ, כל פושעי ישראל עומדים בפתח מהיכל החיצון מהנ' שעור חלק א' מל' משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל ל"א קודם הפסח, וליל פסח אין נכנסים כלל ועיקר וכלם פטורין מבני חורין. זהו תורף דבריו בקיצור דף כ"ג ע"ד ע"ש באורך:
והעיני בשר לו יכון לקראת אלהינו, וייטיב מעשיו ל' קודם לפסח ובפרט בליל התקדש חג, יעורר לבו ורעיוניו כי הלילה הקדושה הזו בחסדיו הרבים הוציאנו משעבוד הסט"א והיתה מסילה לידבק בו ית' ובתורתו והוא בעצם משאז"ל חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים, דמלבד הטעם הפשוט, כי אלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו וכו', וא"כ הוי כאילו אנחנו יצאנו ממצרים, ובפרט כי עיקר נשמות ישראל ששים רבוא, ועל הרוב, גם נשמתינו היתה היא במצרים בשעבוד קשה ויוציאנו ה' אלהינו משם, ומדוקדק ביותר ע"פ הקדמה הנזכר, כי ממש אנחנו עצמינו היינו משועבדים בסט"א והקב"ה מדי שנה בשנה מוציאנו מעט מעט מהסט"א ומביאנו לקדושה, עד כי בליל פסח כלנו בני חורין. וכל זה נמשך מיציאת מצרים, ואתי שפיר, דבר שבחובה, לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים:
ונתגלה טעם דברי רז"ל. שואלים בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום. כי הני ל' הם שייכים לפסח, ומדי שנה בשנה פעל ה' למענהו כי בל' יום הללו, החלו עולין לאט לאט, נפשות ישראל מרשות הסט"א:
ונתפרסם טוב טעם, למה שארז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל, כי בניסן הם מוכנים, שכבר בל' יום קודם הפסח יצאו חלקי נפשם, אשר היו בהיכלות הסט"א, ובליל פסח הם בני חורין, והם מעותדין לגאולה. ובספרי הקטן כסא דוד הארכתי ע"פ הקדמה זו בס"ד". ​

 

[אוהבי ה']

וראה
פלא יועץ - חמץ
"אמנם כדי לבער רוח הטומאה מעליו לגמרי לא סגי בבדיקה וביעור החמץ לחוד אלא כתבו המקובלים שמשלשים יום קודם לפסח צריך ליתן לב ללכת בדרך טובים ולקיים קצת דרכי התשובה ואז הקדוש ברוך הוא בכל לילה מוציא חלק נשמות ישראל מתוך הקליפות הכל לפי מעשיו של אדם ולפי הכנתו עד שבליל התקדש חג עומדים מבחוץ בני חורין וזהו בחינת יציאת מצרים שיש מדי שנה בשנה וזהו בעצם אומרם חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וזהו עיקר שמחתינו על גאולתינו ועל פדות נפשינו אבל אם לא עשה הכנה מקודם ולא נזהר בחמץ כראוי לשמחה מה זו עושה ודין גרמא שאינו מתעורר כל כך ואינו נכנס בלבו כל כך שמחה כי הכל תלוי לפי מעשיו ולפי זכות נשמתו ולפי הכנתו.

וביותר צריך להתעורר בתשובה אלה הל' יום קודם פסח כי עינינו תכלינה אל צפייתינו ציפינו למאמר חכמי ישראל שאמרו בניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל והן בעון הניסני"ם נראו בארץ זה כמה מאות שנים אנחנו לא נושענו ובודאי שבהתקרב הימים האלה רחל מבכה על בניה וה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וכל צבא המרום ומשיח צדקנו יושבים ומצפים בשבעה עיניים לראות אם הגיע קץ הפלאות כי עת לחננה כי בא מועד לכן חייב כל אדם להתעורר ולעשות כל אשר בכחו לעשות ולשפוך נפשו לפני ה' יום ליום ולילה ללילה על הגאולה אולי ימצא עת רצון ויתעשת האלקי"ם השומע תפלת כל פה וישמע קול תחנוניו ועכ"פ תפלתו ומעשיו עושים רושם ועילוי לשכינת עוזנו על ידו ונ"ר למעלה כי ישר בעיני ה' כאשר רואה כי יש נחלה על שבר בת עמו ועל צער השמים וסוף הכבוד לבוא ויזכה ויראה בנחמת ציון ובבנין קדשנו ותפארתנו שיבנה במהרה בימינו אכי"ר". ​