כל סדרי משנה בלשון רבים חוץ מסדר מועד - למה?
- יוזם האשכול עשרה זהב
- תאריך התחלה
כפי המופיע בדברי חז"ל, שמו של הסדר הוא 'מועד', ולא 'מועדים', בשונה משמות שאר הסדרים, שנקראו בלשון רבים (זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות). בספרות המוקדמת לא ניתנה לכך סיבה כל שהיא, מאוחר יותר הובאו מספר אפשרויות בדרך השערה או רמז:
ללמד שיש לדרוש כל מועד דבר בעיתו, ולא לכלול שני מועדים כאחד.
מחמת שהמילה 'מועד' היא בגימטריה 120, שזה מספר האפשרויות להצגת שם אלוקים בהפיכת סדר האותיות שבו (על פי הנוסחה !5).
השם 'מועד', אין פירושו 'חג', אלא: זמן.
בשם 'מועדים' משתמע שבכלל זה רק הימים טובים. מה שאין כן בשם 'מועד', הכולל גם את שבת, שקילת מחצית השקל, תענית ועוד.
השם 'מועד', פירושו: ועידה, ולכך אינו לשון יחיד.
על פי דברי החיד"א בשם ספר 'מעשה רוקח', הכותב כי הטעם שמסכת תמיד נקראה בלשון יחיד ולא 'תמידין' בלשון רבים, הוא לרמז על התקופה שלעתיד לבוא, שבה לא יקריבו בבית המקדש את קורבן התמיד אלא פעם אחת ביום (ולא שתיים) - בבוקר, וכך גם אפשר לבאר את טעם קריאת השם 'מועד', כיון "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם", א"כ לעתיד לבוא מתוך כל המסכתות שבסדר מועד, רק מסכת מגילה יהיה תקף. וכן על משקל זה, על פי מה שמסופר על צדיקים קדמונים שביקשו שכאשר שבעה עשר בתמוז ותשעה באב ייהפכו להיות ימים טובים והימים שביניהם יהיו לחול המועד, יהיה זה באופן שתשעה באב יהיה היום טוב הראשון, ואחריו יהיה חול המועד עד לשבעה עשר בתמוז בשנה שלאחריו. ובאופן זה יהיו כל המועדים מועד אחד.
על פי מה שכתבו בספרים קדמונים כי בחג הפסח כלולים כל המועדים, שכולם הם זכר ליציאת מצרים ואם כן הריהם כלולים בפסח, שבו הייתה יציאת מצרים (וכמו שאומרים בפיוט 'ואמרתם זבח פסח': 'בראש כל מועדות נִשֵּׂאתָ פסח').
בשם 'מועדים' משתמע שהכוונה רק למועדים המוזכרים בתורה, ואילו 'מועד' משמע אף מועדים, תעניות וכיוצא בזה שנתקנו מדרבנן.
לפי שהמזלזל באחת מכל המועדים, הריהו כמזלזל בכולם.
על פי מה שכתב בתיקוני הזוהר כי ששת סדרי המשנה הם כנגד שש ספירות, וא"כ סדר מועד הוא כנגד הספירה גבורה שהיא מורה על צמצום.
בדרך רמז, על פי מאמר חז"ל: "וידבר משה את מועדי ה', הכתוב קבע מועד (אחד) לכולן", שנקטו בזה מטבע לשון 'מועד אחד לכולן'.
שכל המועדות נכללו בלשון 'מועד' - יחיד, כנאמר בפסוק: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם" (ולא נאמר "במועדיהם").
על דרך החידוד, על פי הכלל בדקדוק, כי עד מספר 10 משתמשים בהטיית רבים, ומ-11 והלאה אפשר גם בלשון יחיד. ולכן מכיוון שרק בסדר מועד יש יותר מעשר מסכתות - נקרא 'מועד'.
משום שבמילה "עִתֶּיךָ" שבפסוק הרומז על ששת סדרי המשנה משתמע לשון יחיד.
www.hamichlol.org.il
ללמד שיש לדרוש כל מועד דבר בעיתו, ולא לכלול שני מועדים כאחד.
מחמת שהמילה 'מועד' היא בגימטריה 120, שזה מספר האפשרויות להצגת שם אלוקים בהפיכת סדר האותיות שבו (על פי הנוסחה !5).
השם 'מועד', אין פירושו 'חג', אלא: זמן.
בשם 'מועדים' משתמע שבכלל זה רק הימים טובים. מה שאין כן בשם 'מועד', הכולל גם את שבת, שקילת מחצית השקל, תענית ועוד.
השם 'מועד', פירושו: ועידה, ולכך אינו לשון יחיד.
על פי דברי החיד"א בשם ספר 'מעשה רוקח', הכותב כי הטעם שמסכת תמיד נקראה בלשון יחיד ולא 'תמידין' בלשון רבים, הוא לרמז על התקופה שלעתיד לבוא, שבה לא יקריבו בבית המקדש את קורבן התמיד אלא פעם אחת ביום (ולא שתיים) - בבוקר, וכך גם אפשר לבאר את טעם קריאת השם 'מועד', כיון "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם", א"כ לעתיד לבוא מתוך כל המסכתות שבסדר מועד, רק מסכת מגילה יהיה תקף. וכן על משקל זה, על פי מה שמסופר על צדיקים קדמונים שביקשו שכאשר שבעה עשר בתמוז ותשעה באב ייהפכו להיות ימים טובים והימים שביניהם יהיו לחול המועד, יהיה זה באופן שתשעה באב יהיה היום טוב הראשון, ואחריו יהיה חול המועד עד לשבעה עשר בתמוז בשנה שלאחריו. ובאופן זה יהיו כל המועדים מועד אחד.
על פי מה שכתבו בספרים קדמונים כי בחג הפסח כלולים כל המועדים, שכולם הם זכר ליציאת מצרים ואם כן הריהם כלולים בפסח, שבו הייתה יציאת מצרים (וכמו שאומרים בפיוט 'ואמרתם זבח פסח': 'בראש כל מועדות נִשֵּׂאתָ פסח').
בשם 'מועדים' משתמע שהכוונה רק למועדים המוזכרים בתורה, ואילו 'מועד' משמע אף מועדים, תעניות וכיוצא בזה שנתקנו מדרבנן.
לפי שהמזלזל באחת מכל המועדים, הריהו כמזלזל בכולם.
על פי מה שכתב בתיקוני הזוהר כי ששת סדרי המשנה הם כנגד שש ספירות, וא"כ סדר מועד הוא כנגד הספירה גבורה שהיא מורה על צמצום.
בדרך רמז, על פי מאמר חז"ל: "וידבר משה את מועדי ה', הכתוב קבע מועד (אחד) לכולן", שנקטו בזה מטבע לשון 'מועד אחד לכולן'.
שכל המועדות נכללו בלשון 'מועד' - יחיד, כנאמר בפסוק: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם" (ולא נאמר "במועדיהם").
על דרך החידוד, על פי הכלל בדקדוק, כי עד מספר 10 משתמשים בהטיית רבים, ומ-11 והלאה אפשר גם בלשון יחיד. ולכן מכיוון שרק בסדר מועד יש יותר מעשר מסכתות - נקרא 'מועד'.
משום שבמילה "עִתֶּיךָ" שבפסוק הרומז על ששת סדרי המשנה משתמע לשון יחיד.
סדר מועד – המכלול
www.hamichlol.org.il
כל הסדרים לשון רבים מלבד סדר מועד, מדוע?
זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות. אולי יש בזה משהו על מהות הזמן, שמועד הוא זמן והוא אחד ויחיד.
tora-forum.co.il
כפי המופיע בדברי חז"ל, שמו של הסדר הוא 'מועד', ולא 'מועדים', בשונה משמות שאר הסדרים, שנקראו בלשון רבים (זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות). בספרות המוקדמת לא ניתנה לכך סיבה כל שהיא, מאוחר יותר הובאו מספר אפשרויות בדרך השערה או רמז:
ללמד שיש לדרוש כל מועד דבר בעיתו, ולא לכלול שני מועדים כאחד.
מחמת שהמילה 'מועד' היא בגימטריה 120, שזה מספר האפשרויות להצגת שם אלוקים בהפיכת סדר האותיות שבו (על פי הנוסחה !5).
השם 'מועד', אין פירושו 'חג', אלא: זמן.
בשם 'מועדים' משתמע שבכלל זה רק הימים טובים. מה שאין כן בשם 'מועד', הכולל גם את שבת, שקילת מחצית השקל, תענית ועוד.
השם 'מועד', פירושו: ועידה, ולכך אינו לשון יחיד.
על פי דברי החיד"א בשם ספר 'מעשה רוקח', הכותב כי הטעם שמסכת תמיד נקראה בלשון יחיד ולא 'תמידין' בלשון רבים, הוא לרמז על התקופה שלעתיד לבוא, שבה לא יקריבו בבית המקדש את קורבן התמיד אלא פעם אחת ביום (ולא שתיים) - בבוקר, וכך גם אפשר לבאר את טעם קריאת השם 'מועד', כיון "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם", א"כ לעתיד לבוא מתוך כל המסכתות שבסדר מועד, רק מסכת מגילה יהיה תקף. וכן על משקל זה, על פי מה שמסופר על צדיקים קדמונים שביקשו שכאשר שבעה עשר בתמוז ותשעה באב ייהפכו להיות ימים טובים והימים שביניהם יהיו לחול המועד, יהיה זה באופן שתשעה באב יהיה היום טוב הראשון, ואחריו יהיה חול המועד עד לשבעה עשר בתמוז בשנה שלאחריו. ובאופן זה יהיו כל המועדים מועד אחד.
על פי מה שכתבו בספרים קדמונים כי בחג הפסח כלולים כל המועדים, שכולם הם זכר ליציאת מצרים ואם כן הריהם כלולים בפסח, שבו הייתה יציאת מצרים (וכמו שאומרים בפיוט 'ואמרתם זבח פסח': 'בראש כל מועדות נִשֵּׂאתָ פסח').
בשם 'מועדים' משתמע שהכוונה רק למועדים המוזכרים בתורה, ואילו 'מועד' משמע אף מועדים, תעניות וכיוצא בזה שנתקנו מדרבנן.
לפי שהמזלזל באחת מכל המועדים, הריהו כמזלזל בכולם.
על פי מה שכתב בתיקוני הזוהר כי ששת סדרי המשנה הם כנגד שש ספירות, וא"כ סדר מועד הוא כנגד הספירה גבורה שהיא מורה על צמצום.
בדרך רמז, על פי מאמר חז"ל: "וידבר משה את מועדי ה', הכתוב קבע מועד (אחד) לכולן", שנקטו בזה מטבע לשון 'מועד אחד לכולן'.
שכל המועדות נכללו בלשון 'מועד' - יחיד, כנאמר בפסוק: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם" (ולא נאמר "במועדיהם").
על דרך החידוד, על פי הכלל בדקדוק, כי עד מספר 10 משתמשים בהטיית רבים, ומ-11 והלאה אפשר גם בלשון יחיד. ולכן מכיוון שרק בסדר מועד יש יותר מעשר מסכתות - נקרא 'מועד'.
משום שבמילה "עִתֶּיךָ" שבפסוק הרומז על ששת סדרי המשנה משתמע לשון יחיד.
סדר מועד – המכלול
כל זה מהמכלול?
במחילה, אבל כמעט כל התירוצים לא מתקבלים על הדעת...
אינני יודע מי כתב כל תירוץ, אבל אסביר למה חלק ניכר מהתירוצים הללו אינם ע"ד הפשט, ומחילה מראש מהרב אברימי שליט"א על תשובתו!
העניין הוא שבסדר מועד יש גם את הלכות תעניות ויתירה מזאת הלכות שבת, ואין מי שחושב לומר ששבת תתבטל ותהיה חלק ממועד אחד.
כנ"ל, המועדים כלולים בפסח, אבל שבת?!
איפכא מסתברא לי.
זה טעם נחמד אבל לא פשט.
כל התשובות לעיל הם בסה"כ העתקות ולא כתבתי שום תשובה מדילי (והאמת שאפי' לא קראתי את התירוצים...), אז המחילה היא מהמועתקים...
נושאים דומים:
