מסביר מרן הנצי"ב מוואלז'ין זי"ע ב'העמק דבר', כי הנה כשבא יעקב למצרים פסק הרעב, נמצא שלמעשה היה הרעב במצרים רק שתי שנים בלבד (רש"י להלן מז, יט), לכך לא הזכיר הפסוק מנין שבע בבליעה, אלא סתם פרות ושבלים, ומיעוט רבים – שתים, לרמז שבפועל יהיו רק שתי שנות רעב בלבד