בירושלמי פסחים פ"י ה"א ובראשית רבה פ"ח ה' אמרו שהטעם שתיקנו חכמים מספר ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו בגאולת מצרים:
וְהוֹצֵאתִי,
וְהִצַּלְתִּי,
וְגָאַלְתִּי,
וְלָקַחְתִּי.
ארבעת לשונות אלו מופיעים בכל המקורות, וכן בראשונים.
אולם הגר"א בהגדה של פסח (הובא ב'המאור הגדול' כאן) מקשה על גירסה זו, שהרי "ולקחתי" כלל לא נעשה בפסח.
ולפיכך הוא גורס שארבעת הלשונות הם:
וְהוֹצֵאתִי,
וְהִצַּלְתִּי,
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה,
וּבִשְׁפָטִים גְּדוֹלִים.
ולפי"ז פי' הגר"א בדרך דרוש את הסיבה שאין לשתות בין הכוס השלישית לרביעית שמכיון שהם דבר אחד המתחלק לשנים - אין להפסיק ביניהם, עכ"ד.
ובשם האבנ"ז פירשו לפי הגירסה המקובלת את הסיבה שלא ישתה בין השלישית לרביעית, שמכיון שכל מטרת הגאולה להביא למתן תורה - אי אפשר להפסיק ביניהם.
וְהוֹצֵאתִי,
וְהִצַּלְתִּי,
וְגָאַלְתִּי,
וְלָקַחְתִּי.
ארבעת לשונות אלו מופיעים בכל המקורות, וכן בראשונים.
אולם הגר"א בהגדה של פסח (הובא ב'המאור הגדול' כאן) מקשה על גירסה זו, שהרי "ולקחתי" כלל לא נעשה בפסח.
ולפיכך הוא גורס שארבעת הלשונות הם:
וְהוֹצֵאתִי,
וְהִצַּלְתִּי,
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה,
וּבִשְׁפָטִים גְּדוֹלִים.
ולפי"ז פי' הגר"א בדרך דרוש את הסיבה שאין לשתות בין הכוס השלישית לרביעית שמכיון שהם דבר אחד המתחלק לשנים - אין להפסיק ביניהם, עכ"ד.
ובשם האבנ"ז פירשו לפי הגירסה המקובלת את הסיבה שלא ישתה בין השלישית לרביעית, שמכיון שכל מטרת הגאולה להביא למתן תורה - אי אפשר להפסיק ביניהם.
ובדרך דרוש אולי אפשר לומר עוד שהנה בירושלמי אמרו לגבי ד' פרשיות שבחודש אדר, שתמיד אין שבת מפסיקה בין פרה להחודש; והסימן לכך "בין שלישית לרביעית לא ישתה.
ובפשטות זהו סימן בעלמא ללא כל קשר.
אמנם אפשר לומר שכל מטרת הטהרה ע"י הפרה כעת - היא עבור הקרבת הקרבן פסח.
ובפשטות זהו סימן בעלמא ללא כל קשר.
אמנם אפשר לומר שכל מטרת הטהרה ע"י הפרה כעת - היא עבור הקרבת הקרבן פסח.
