שאלני חבר,
משמע דלאחר שנשא אין ימיו בהרהור עבירה.
ואילו בב"ב (קסד ע"ב) ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וחד מינייהו הרהור עבירה.
והשבתי לו; שמא "כל ימיו" היינו כל רגעיו (כל הימים בשלימותם), ואין אדם ניצול מהם בכל יום היינו אפי' פעם ביום.
אח"כ מצאתי בספר תורת ההרהור, שתירץ בשם הגרח"ק (סי' כ) בקידושין איירי בהרהור של זנות, ובב"ב בהרהור עבירה כל דהו.
והקשה החבר; וכי בשאר עבירות הרהור הוא איסור ודנים עליו? והרי אפי' חישב לעשות עבירה אין מצרפים מחשבה למעשה כ"ש הרהור (זולתי בהרהורי עבירה, שעצם ההרהור הוא האיסור).
מה הרבנים שליט"א אומרים (על תירוץ א, ועל תירוץ ב') ?
משמע דלאחר שנשא אין ימיו בהרהור עבירה.
ואילו בב"ב (קסד ע"ב) ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום, וחד מינייהו הרהור עבירה.
והשבתי לו; שמא "כל ימיו" היינו כל רגעיו (כל הימים בשלימותם), ואין אדם ניצול מהם בכל יום היינו אפי' פעם ביום.
אח"כ מצאתי בספר תורת ההרהור, שתירץ בשם הגרח"ק (סי' כ) בקידושין איירי בהרהור של זנות, ובב"ב בהרהור עבירה כל דהו.
והקשה החבר; וכי בשאר עבירות הרהור הוא איסור ודנים עליו? והרי אפי' חישב לעשות עבירה אין מצרפים מחשבה למעשה כ"ש הרהור (זולתי בהרהורי עבירה, שעצם ההרהור הוא האיסור).
מה הרבנים שליט"א אומרים (על תירוץ א, ועל תירוץ ב') ?
