כתובות כתובות נ"ט: "הבטלה מביאה לידי שעמום"

[משיב כהלכה]

מצוי בפי הבריות שאומרים את המשפט "הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטא" אבל בגמ' מופיע רק חציו הראשון. וצריך ביאור מהיכן יצא זה.

שעמום במקרא ובחז"ל הוא שגעון (רש"י כתובות נ"ט, ר"ן כתובות כ"ה) או תמהון לבב / בהלה (וכן בתרגום אונקלוס).

אבל השעמום בעברית החדשה הוא בטלה, ומכאן הביטוי "משעמם לי".

וא"כ, בטלה ושעמום היינו הך, וזו משנה מפורשת בכתובות פרק ה: "שהבטלה מביאה לידי זימה", ומכאן יצא המשפט המשובש "השעמום מביא לידי חטא".

ועל דרך הפלפול אפשר לומר ש"אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה דף ג), ומיושב גם לשון 'שעמום' ע"פ המקרא.