על חכמת הילד שהלך עם סיר מכוסה

[סייג לחכמה שתיקה]

במדרש איכה מסופר על חכמת הילד שהלך עם סיר מכוסה ושאלו אותו מה יש בפנים וענה שאם היו רוצים שתדע היה גלוי וצ"ב שהרי יתכן שמכוסה בשביל
שלא יכנסו זבובים יתושים ונחשים שהיו מצויים בזמנם וכו'?
וגם לא מובן כ"כ מה ה'עוקץ' שבחכמה שכזו?

 

[קרן שן ורגל]

לא היית מגדיר זאת קושיא, שהרי כידוע כל דברים אלו הם רמזים גדולים, כמו שמלאים מזה חיבורי המהרש"א, ובן יהוידע וספרי מוהר"ן מברסלב וכו'
הייתי מנסח: מחפש פשט. או אולי: מה הבנת הדברים

 

[סייג לחכמה שתיקה]

כל דברים אלו הם רמזים גדולים, כמו שמלאים מזה חיבורי המהרש"א, ובן יהוידע וספרי מוהר"ן מברסלב וכו'

לא שמיעא לי דהנ"ל בכלל.
אי"ז אגדה מופשטת ולא מובנת אלא תיאור מציאות פשוטה שאמורה לבטא חכמה ואם זה רמז דרמז
רק ערפל נשמע והמטרה לא תגיע ליעדה. אגב גם הם כמדו' שמתנסחים וק' גם על אגדות כהנ"ל.

הייתי מנסח: מחפש פשט. או אולי: מה הבנת הדברים

גם למטוניה, אה"נ. ובכלל דברינו - דבריך.

 

[אלישמע]

ושאלו אותו מה יש בפנים וענה שאם היו רוצים שתדע היה גלוי וצ"ב שהרי יתכן שמכוסה בשביל
שלא יכנסו זבובים יתושים ונחשים שהיו מצויים בזמנם וכו'?
וגם לא מובן כ"כ מה ה'עוקץ' שבחכמה שכזו?

בפשטות החכמה היא החריפות המיידית להתחמק משאלת ר"י "מה יש לך שם" ?
ולהגיב בצורה עניינית מיניה וביה, (לנצל את הכיסוי מיתושים, לתועלתו העכשוית לא לענות לו).

 

[נוריאל עזרא]

ושאלו אותו מה יש בפנים וענה שאם היו רוצים שתדע היה גלוי וצ"ב שהרי יתכן שמכוסה בשביל
שלא יכנסו זבובים יתושים ונחשים שהיו מצויים בזמנם וכו'?
וגם לא מובן כ"כ מה ה'עוקץ' שבחכמה שכזו?

מי גילה לנו רז זה שהמדובר בסיר של אוכל? או בסיר בכלל?
הלשון שראה בידו כלי מכוסה.
כנראה לפי העניין כעין קופסא של זמנם. ועכ"פ לא כלי אוכל שאל"כ לא היה שואל "מה בידך מכוסה בכלי זה?" אלא שאלה יותר ברורה על איזה תבשיל יש בו וכדו'.

 

[אלישמע]

מי גילה לנו רז זה שהמדובר בסיר של אוכל? או בסיר בכלל?
הלשון שראה בידו כלי מכוסה.
כנראה לפי העניין כעין קופסא של זמנם. ועכ"פ לא כלי אוכל שאל"כ לא היה שואל "מה בידך מכוסה בכלי זה?" אלא שאלה יותר ברורה על איזה תבשיל יש בו וכדו'.

סיר היה כלי לבישול, "סיר הבשר", "סיר הנזיד", "סיר נפוח" וכו'.
אפ כי היה משמש גם לדברים אחרים, כמו "סיר רחצי".

 

[נוריאל עזרא]

סיר היה כלי לבישול, "סיר הבשר", "סיר הנזיד", "סיר נפוח" וכו'.
אפ כי היה משמש גם לדברים אחרים, כמו "סיר רחצי".

אבל לא כתוב במדרש "סיר" אלא "כלי מכוסה".

 

[נוריאל עזרא]

אגב לרב הנחמד פותח האשכול וכן בשאלות דומות אם יואילו לציין מראה מקום מדוייק ולכל הפחות להעתיק הלשון (שיהיה קל לחפש) כדי להקל על המעיינים ואעתיק לכאן לענייננו:

מתוך איכה רבה (א, יט [אמנם בדפוס עם ענף יוסף ראיתי שזה באות כ']).

מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך בדרך....הלך משם ומצא תינוק אחד ובידו כלי מכוסה, אמר לו מה בידך מכוסה בכלי זה, אמר אילו בעית אימא דתדע מה דאית עמי לא הות אמרה לי כסיתיה....

 

[אם בארזים]

ושאלו אותו מה יש בפנים וענה שאם היו רוצים שתדע היה גלוי וצ"ב שהרי יתכן שמכוסה בשביל
שלא יכנסו זבובים יתושים ונחשים שהיו מצויים בזמנם וכו'?
וגם לא מובן כ"כ מה ה'עוקץ' שבחכמה שכזו?

כמו שאמר הרב בעל ה: @קרן שן ורגל שיח' דרבו בזה ההסברים במפרשים ובספרי הגות ומחשבה,
אך במבט בעלבטי'ש לכאורה הכוונה שילדי ירושלים היוו מקור השראה לשנינות הלשון...
הם היו פיקחים ולכן הם היו שנונים בלשונם, והיו להם אמרות חכמות.
במקום "כביכול" לענות לו מה איכפת לך מה יש בסיר... ואז זה היה חוצפה ועזות מצח,
הם ענו את אותה התשובה אבל בצורה מכובדת, וחכמה...
ילדי ירושלים היו אנשי ספר, מלומדים, וגרו במקום שהכול קורה, מה שנקרא בשפה של היום מעודכנים בכל הנעשה...

 

[הַיַּנְשׁוּף]

ושאלו אותו מה יש בפנים וענה שאם היו רוצים שתדע היה גלוי וצ"ב שהרי יתכן שמכוסה בשביל
שלא יכנסו זבובים יתושים ונחשים שהיו מצויים בזמנם וכו'?
וגם לא מובן כ"כ מה ה'עוקץ' שבחכמה שכזו?

פשיטא שהנקודה היא שענה לו בצורה מחוכמת ע"כ שלא עניינו מה יש בסיר, ורק ניסח את זה בלשון נאה.
ואמנם אפשר לתרץ מתחת לאדמה. שנחשים אינו סיבה כשמחזיק ביד, ושיתושים - מספיק בגד ואי"צ למכסה וכו' אבל זה דיון עקר שמפספס את הפואנטה בסיפור...

 

[נוריאל עזרא]

כמו שאמר הרב בעל ה: @קרן שן ורגל שיח' דרבו בזה ההסברים במפרשים ובספרי הגות ומחשבה,
אך במבט בעלבטי'ש לכאורה הכוונה שילדי ירושלים היוו מקור השראה לשנינות הלשון...
הם היו פיקחים ולכן הם היו שנונים בלשונם, והיו להם אמרות חכמות.
במקום "כביכול" לענות לו מה איכפת לך מה יש בסיר... ואז זה היה חוצפה ועזות מצח,
הם ענו את אותה התשובה אבל בצורה מכובדת, וחכמה...
ילדי ירושלים היו אנשי ספר, מלומדים, וגרו במקום שהכול קורה, מה שנקרא בשפה של היום מעודכנים בכל הנעשה...

זה כמו מה שענה הרב @אלישמע הי"ו.

 

[עבד השם]

מתוך איכה רבה (א, יט [אמנם בדפוס עם ענף יוסף ראיתי שזה באות כ']). מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך בדרך....הלך משם ומצא תינוק אחד ובידו כלי מכוסה, אמר לו מה בידך מכוסה בכלי זה, אמר אילו בעית אימא דתדע מה דאית עמי לא הות אמרה לי כסיתיה....

וצ"ב שהרי יתכן שמכוסה בשביל שלא יכנסו זבובים יתושים ונחשים שהיו מצויים בזמנם וכו'?
וגם לא מובן כ"כ מה ה'עוקץ' שבחכמה שכזו?

גם אני אענה כעין הרב @אלישמע אבל אחדד את הנקודה: הוא לא ענה שזה מכוסה כדי שלא ידעו מה יש בפנים, אלא שאילו היו רוצים שידעו מה יש בפנים לא היה מכוסה.

אגב, מעניינת לשון מדרש זה: רבי יהושע שאל בעברית, התינוק הבין אבל ענה בארמית. כלומר היה זה בתקופת המעבר בין הדיבור בעברית לבין הדיבור בארמית.

 

[על ישראל]

אגב, מעניינת לשון מדרש זה: רבי יהושע שאל בעברית, התינוק הבין אבל ענה בארמית. כלומר היה זה בתקופת המעבר בין הדיבור בעברית לבין הדיבור בארמית.

לייתר דיוק. המדרש כתוב בלה"ק אבל את ה'ציטוט' שם בפי הילד בשפת העם (בארמית)