מנחות לג ע"ב מזוזה בטפח הסמוך לרשות הרבים

[שאינו יודע לשאול]

אמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה''ר מאי טעמא רבנן אמרי כדי שיפגע במזוזה מיד רב חנינא מסורא אומר כי היכי דתינטריה.

ונפסק ברמב"ם פ"ו הי"ב, ובטור ושו"ע רפט ב [אם כי אם שינה אינו לעיכובא כמבואר בטור].

בביתי [ובבתים רבים] ישנה דלת פלדלת עם משקוף מתכת, ובחדר המדרגות ישנו ציפוי שיש לנוי שעשוי על קירות חדר המדרגות לנוי עד גובה חציים בערך, בסמוך לפתח הבית, העמידו שתי לוחות שיש משני צידי פתח הבית בסמוך ממש למתכת של הדלת פלדלת, וכן בתקרה העמידו לוח קטן במשקוף למעלה, נמצא שכל גדרי פתח לעניין מזוזה [שתי מזוזות ומשקוף] יש באותו שיש, ואפשר לכאורה לצרף אותו ל"פתח" שנוצר מהמתכת של הפלדלת, ואם נחשיב את המתכת והשיש כפתח אחד גדול, הרי שיש בו בין שלושה לארבעה טפחים, ועשיתי מעשה וקבעתי לפני שנים את המזוזה בשיש ולא במתכת, כדי שתהיה בטפח הסמוך לרשות הרבים כדינא דגמרא.

השכן שממולי [וכן ברוב הבתים שראיתי שעשויים כתבנית זו ויש לא מעט כאלה] עושה לא כך אלא קובע את המזוזה על המתכת, והוא בא וטוען שהשיש הוא כמו מסדרון, וכמו שאם יש דלת בסוף המסדרון, לא נחשיב את קירות המסדרון ואת התקרה להמשך המשקוף והמזוזות, אלא זה חומר אחר ותכלית אחרת, ה"ה הכא, ובשלמא אם לא היה משקוף ושתי מזוזות ממתכת, בוודאי היינו קובעים על השיש, שהרי הוא ה"פתח", רק הואיל ויש, הרי שהפתח הוא המתכת, והשיש [אע"פ שהוא נושק ממש למתכת] הוא כבר משהו אחר ושייך לעיצוב של חדר המדרגות ולא לפתח.

מי צודק, אני או שכני ?

 

[שמעון טרבלסי]

נחלקו בזה האחרונים, ולמעשה רובם הסכימו שאם עובי המזוזה של המתכת היא יותר מטפח (שאז אם מניח את המזוזה על האבן נמצא שהעמיק טפח), יניח על מזוזת המתכת.
להרחבה ראה מזוזות ביתך (סי' רפה שעה"צ ס"ק כ), ודעת נוטה (עמ' ש והלא', ועמ' תשלב-ג), ושו"ע דרשו (סי' רפט אות יא), וס' אגור באהליך (פי"ג ס"ו וסי"ג).

 

[שאינו יודע לשאול]

נחלקו בזה האחרונים, ולמעשה רובם הסכימו שאם עובי המזוזה של המתכת היא יותר מטפח (שאז אם מניח את המזוזה על האבן נמצא שהעמיק טפח), יניח על מזוזת המתכת.

לא הבנתי את ההיגיון בפסק זה, רק לחדד את הציור המציאותי, המתכת היא הסמוכה לבית והשיש הוא ה"סמוך לרשות הרבים", אם כן מה הכוונה נמצא שהעמיק טפח אם מניח על האבן, איזה חסרון יש להעמיק טפח ?

להרחבה ראה מזוזות ביתך (סי' רפה שעה"צ ס"ק כ), ודעת נוטה (עמ' ש והלא', ועמ' תשלב-ג), ושו"ע דרשו (סי' רפט אות יא), וס' אגור באהליך (פי"ג ס"ו וסי"ג).

אין לי את הספרים הנ"ל [מלבד שולחן ערוך רפט, אבל כתב מר "דרשו" ואני מכיר רק על אורח חיים אולי יצא על יורה דעה לא ידעתי], וגם לא כ"כ נפק"מ עבורי מה יצא לחכמי הדור, אם יש אחרונים שעוסקים בנושא או שרוצים לדמות את מה שמדברים האחרונים לנושא זה - אשמח אם יציין כת"ר כאן אפילו בקצרה ממש.

 

[שמעון טרבלסי]

לא הבנתי את ההיגיון בפסק זה, רק לחדד את הציור המציאותי, המתכת היא הסמוכה לבית והשיש הוא ה"סמוך לרשות הרבים", אם כן מה הכוונה נמצא שהעמיק טפח אם מניח על האבן, איזה חסרון יש להעמיק טפח ?

שו"ע יו"ד סי' רפט ס"ד: "ולא יעמיק לחפור טפח בעומק, שאם עשה כן פסולה".

אין לי את הספרים הנ"ל [מלבד שולחן ערוך רפט, אבל כתב מר "דרשו" ואני מכיר רק על אורח חיים אולי יצא על יורה דעה לא ידעתי],

דרשו הוציאו שו"ע על יו"ד הלכות סת"ם ועוד. במתקונת משנ"ב דרשו. ברמה מאוד גבוהה.

וגם לא כ"כ נפק"מ עבורי מה יצא לחכמי הדור, אם יש אחרונים שעוסקים בנושא או שרוצים לדמות את מה שמדברים האחרונים לנושא זה - אשמח אם יציין כת"ר כאן אפילו בקצרה ממש.

לא הבנתי.

 

[שאינו יודע לשאול]

שו"ע יו"ד סי' רפט ס"ד: "ולא יעמיק לחפור טפח בעומק, שאם עשה כן פסולה".

זה ידעתי [זה גם בגמרא שציינתי באותו דף... אז לפחות מה שכתוב שם אני עוד זוכר ביממה הראשונה...] אבל לא רואה את הקשר למקרה דנן, דממה נפשך אם זה [השיש] "פתח" הרי לא העמקתי כלל, אלא העמדתי אותו על המקום הראוי ביותר, ואם נטען שאיננו "פתח" גם כן לא העמקתי, אלא דמי טפי לתלאה אחורי הדלת או כיוצא בזה, וגם בזה יש לדון אולי כן ואולי לא, אבל לענ"ד אין כ"כ קשר להעמיק לחפור.

דרשו הוציאו שו"ע על יו"ד הלכות סת"ם ועוד. במתקונת משנ"ב דרשו. ברמה מאוד גבוהה.

יישר כוח, מעניין מאוד אנסה לחפש.

לא הבנתי.

הספרים הנ"ל שהזכיר מר, אין לי אותם, ואני לא יודע אם המחברים הם מגדולי האחרונים או ת"ח בני דורנו, אם הם מגדולי האחרונים אשמח לציון מקום מי עוסק בשאלה שהעליתי או בנידון שיתכן שדומה לשאלה שהעליתי, ואם הם בני דורנו פחות דחוף לי מה יצא להם, אלא מאיזה דין הביאו ראיה ומי מהפוסקים דן בזה לפי דעתם, [או אם יש איזה סברא חזקה שיכולה להכריע את הכף].

 

[שמעון טרבלסי]

זה ידעתי [זה גם בגמרא שציינתי באותו דף... אז לפחות מה שכתוב שם אני עוד זוכר ביממה הראשונה...] אבל לא רואה את הקשר למקרה דנן, דממה נפשך אם זה [השיש] "פתח" הרי לא העמקתי כלל, אלא העמדתי אותו על המקום הראוי ביותר, ואם נטען שאיננו "פתח" גם כן לא העמקתי, אלא דמי טפי לתלאה אחורי הדלת או כיוצא בזה, וגם בזה יש לדון אולי כן ואולי לא, אבל לענ"ד אין כ"כ קשר להעמיק לחפור.

אם שניהם (השיש והמתכת) חשובים כאחד, א"כ נמצא שהעמיק טפח.
מזוזות ביתיך ודעת נוטה זה של שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל.
שאר הספרים הם מחברי דורינו.

 

[שאינו יודע לשאול]

אם שניהם (השיש והמתכת) חשובים כאחד, א"כ נמצא שהעמיק טפח.
מזוזות ביתיך ודעת נוטה זה של שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל.
שאר הספרים הם מחברי דורינו.

השיש לא עוטף את המתכת אלא נמצא לצידה ומחוצה לה, לכן לא שייך כאן חפירה לעומק.

 

[שמעון טרבלסי]

השיש לא עוטף את המתכת אלא נמצא לצידה ומחוצה לה, לכן לא שייך כאן חפירה לעומק.

הנקודה היא שזה לא בחלל הפתח אלא עמוק ממנו בטפח.

 

[שאינו יודע לשאול]

הנקודה היא שזה לא בחלל הפתח אלא עמוק ממנו בטפח.

אני מבין.
אבל איך אפשר לדון בשאלה האם השיש והמתכת אחד לפני שדנים בשאלה האם השיש הוא חלק מהפתח ?
אם נבוא ונטען שהשיש הוא אחד עם המתכת האם זה לא אומר שיש כאן פתח אחד גדול ? ואם כן הרי ברור שצריך להעמיד אותה בפתח אבל בטפח הסמוך לחוץ כדין הש"ס והפוסקים.
ואם נאמר שהם לא אחד, אז או שיש כאן שני "פתחים", ומסתבר שהפתח הסמוך לדירה חשיב פתח, והפתח הסמוך לחדר המדרגות לא חשיב פתח, או אולי הפוך קשה להכריע, או שהסמוך לחדר המדרגות אינו פתח כלל, אלא מסדרון או מבוא וכיו"ב, ובין כך או בין כך אין לתת בו מזוזה, אבל גם זה לא שייך כלל לדין העמיק לה טפח, הנותן מזוזה במסדרון מחוץ לפתח, האם יש כאן פסול מצד "העמיק לה טפח" ? או שזה פשוט אחורי הדלת, ואולי גרוע מכך כמו מזוזה במקל.