לגלות סוד אחרי הפטירה

[אור יעקב]

ראיתי מעשה שסיפר הרב משה יוסף שליט"א על מרן הגרע"י זצוק"ל, ורציתי באמת לדעת אם יש היתר לספר מעשה שלא רצה שיתפרסם (עד כדי כך שעשה לו תקיעת כף) לאחר פטירתו.

 

[שמעון טרבלסי]

אולי השביעו שלא יגלה בחייו.

 

[עשרה זהב]

גם מרן הראש"ל הגר"ד שליט"א סיפר סיפור דומה,

שראה את אביו מחביא תחת שלחנו ספרי קבלה,

ואמר שהוא משביע אותו שבימי חייו לא יספר מה ראה.

 

[מלך בן מלך]

פעם שמעתי רמז...
אחרי מות קדושים - אמור....

 

[נוריאל עזרא]

גם מרן הראש"ל הגר"ד שליט"א סיפר סיפור דומה,

שראה את אביו מחביא תחת שלחנו ספרי קבלה,

ואמר שהוא משביע אותו שבימי חייו לא יספר מה ראה.

וכן עניין דומה באורחות מרן חלק שני עמוד תתפד לעניין שחלם על הריב"ש שתירץ לו תירוץ הגון לקושיא שנתקשה בדבריו וסיפר לו על זה, ומיד אחר כך הזהירו לבל יספר לאף אחד על כך. הרשל"צ ר' דוד מספר שאמר לו מאוחר מידי הדברים כבר ברשותי אך הגר"ע זצ"ל לא חייך בכלל ודרש ממנו בתוקף לא לספר.

ומסיים הרב דוד שליט"א "לא נותרה לי ברירה התחייבתי לו שבינתיים לא אספר את הסיפור, ואמנם בעודו בחיים חיותו שמרתי על רצונו, אך לאחר פטירתו חושבני שמחובתי לספר הדברים.

[אמנם הוא מציין שהתחייב לא לספר בינתיים וזה מעט שונה אבל באופן כללי נראה ממנו שיש דברים שלא מספרים בחיים אך אחרי הפטירה דווקא כן ראוי לגלות ואולי אף אם יש תקיעת כף כל שלא ביקש להסתיר גם אחרי הפטירה הדעת נותנת שזה רק בחיים חיותו של הדורש]

 

[שמעון טרבלסי]

וכן עניין דומה באורחות מרן חלק שני עמוד תתפד לעניין שחלם על הריב"ש שתירץ לו תירוץ הגון לקושיא שנתקשה בדבריו וסיפר לו על זה, ומיד אחר כך הזהירו לבל יספר לאף אחד על כך. הרשל"צ ר' דוד מספר שאמר לו מאוחר מידי הדברים כבר ברשותי אך הגר"ע זצ"ל לא חייך בכלל ודרש ממנו בתוקף לא לספר.

ומסיים הרב דוד שליט"א "לא נותרה לי ברירה התחייבתי לו שבינתיים לא אספר את הסיפור, ואמנם בעודו בחיים חיותו שמרתי על רצונו, אך לאחר פטירתו חושבני שמחובתי לספר הדברים.

[אמנם הוא מציין שהתחייב לא לספר בינתיים וזה מעט שונה אבל באופן כללי נראה ממנו שיש דברים שלא מספרים בחיים אך אחרי הפטירה דווקא כן ראוי לגלות ואולי אף אם יש תקיעת כף כל שלא ביקש להסתיר גם אחרי הפטירה הדעת נותנת שזה רק בחיים חיותו של הדורש]

סיפור זה נתפרסם כבר בחייו:

 

[אמת וצדק]

מדברי מרן הגרמ"א:

היום הוא יום פטירתו של מורנו ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייא ע"ה. כשהוא נפטר בא אליי גיסו חכם נתן סאלם שאכתוב מודעה, וכתבתי שם "רב רבנן". ונכון הוא הדבר שכן כל הרבנים הספרדים המכהנים היום בארץ ובעולם אם תלמידיו או תלמידי תלמידיו. כשראה חכם סאלם כך הוא אמר לי שבחיים חיותו לא היה מניח מורנו לכתוב על כך, ואמרתי לו שאחרי פטירתו של אדם אין ענוה ואין גאוה, והרי זאת האמת. אדהכי והכי נכנסו דודי הרב הגאון רבי יהודה צדקה זצוק"ל והגרב"צ אבא שאול זצוק"ל, ואמרתי לדודי שיספר לחכם נתן על "רוח הקודש". סיפר לו הרב צדקה שאחר פטירתו של הגאון רבי אברהם עדס ע"ה כתבו עליו שיש לו רוח הקודש, והיו שהתנגדו לכך משום שבחיים חיותו לא היה מניח לכתוב דברים כאלה, ואז אמרו שכל התוארים שיש בהם חשש לגאווה אינם אלא דוקא מחיים כדי שלא לבוא לידי גאוה, אבל אחרי פטירתו של אדם אין גאוה ואין ענוה ואין חשש. כששמע כך חכם נתן סאלם אמר אם כך העניין, תוסיף למודעה עוד שבחים. שמא תשאל, הרי כשנכנס ריב"ל בגופו לגן עדן שאל אותו רשב"י אם נראתה בימיו קשת ולא רצה להחזיק טובה לעצמו, ולכאורה משמע שיש ענוה גם בגן עדן, לא קשיא, שכן הוא נכנס בגופו והיה בצורה גשמית הקשורה עדיין לעולם שיש בו גאוה וענוה, אבל הנפטרים לא.

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

ראיתי מעשה שסיפר הרב משה יוסף שליט"א על מרן הגרע"י זצוק"ל, ורציתי באמת לדעת אם יש היתר לספר מעשה שלא רצה שיתפרסם (עד כדי כך שעשה לו תקיעת כף) לאחר פטירתו.

הצג קובץ מצורף 18144

נראה כאילו מרמז שלמד עם אליהו זל"ט