להפקיד בשוק ההון: ומה יהא על הגמ"חים המקומיים?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אברהם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אברהם

חבר חדש
הצטרף
23/2/25
הודעות
5
ב"ה בציבור החרדי נכנס לאחרונה חזק הענין של אפשרות השקעה בשוק ההון וכו' וכו', ובפשטות זה על חשבון הפקדות לגמחי"ם (לא נכנס לדיון 'המרכזי' או 'אושר בכבוד' וכו' )
השאלה האם אנו לא מפספסים משהו בדרך, מה עם אלה שעדין נזקקים לגמחי"ם המקומיים (קופרמן, יפה וכו') לדברים שבשגרה (שיפוץ, אירועים קטנים וכו'). האם לא התחלנו לחשוב רק על עצמינו.... מה עם מידת החסד שהייתה טבועה בנו??
 
אנו לא חושבים על עצמינו. אנו חושבים על ילדינו, וזו הצדקה המעולה ביותר.
אמר לי מנהל גמ''ח גדול לא קופרמן ויפה דרג ב'
אני שמח שאנשים משקיעים במניות זה מוריד ממני לחץ
אבל מה יהיה ב20 שנה הקרובות
הפקדות כמעט ואין וגם רווחים עדיין אין
 
אמר לי מנהל גמ''ח גדול לא קופרמן ויפה דרג ב'
אני שמח שאנשים משקיעים במניות זה מוריד ממני לחץ
אבל מה יהיה ב20 שנה הקרובות
הפקדות כמעט ואין וגם רווחים עדיין אין
זו אכן בעיה, אבל חובתו של אדם היא בראש ובראשונה לדאוג לילדיו.
 
מעבר לחובה של אדם לדאוג לילדיו, לכאורה מדובר במשל הזבוב בעששית (שנכנס לתוך העששית ורוצה לצאת אבל מפחד מהחום הרב שבצינורית היציאה מעל הלהבה, ולכן נשאר בפנים ונשרף לאט לאט).

כיום הציבור שלנו נמצא בתוך התודעה של הגמחי"ם וההלוואות והצדקות, אפשר לקרוא לזה 'חסד', בחלק מהמקרים זה באמת חסד, אבל בהרבה מהמקרים זה פשוט הקמה של מפעל דגים על הגב של העניים "בשבילם ולטובתם" במקום פשוט לתת להם חכות שידוגו בעצמם (וכמו שאומר הרמב"ם ע"ש).

למרבה הפלא, כשיש אנשים טובים שמסמנים לזבוב את הדרך החוצה מהעששית הבוערת, את הדרך למציאות בריאה יותר של החזקת הנר בעששית בדרך לחופה בשמחה מלאה ובלי שק חובות על הגב - יש מי שדואג להשאיר את ההורים וצאצאיהם בתוך העששית ולהזהיר אותם מהחום הרב שבצינורית היציאה.

ההשקעה בשוק ההון, בצורה נכונה(!), היא בדיוק ההפך מלחשוב רק על עצמנו, היא מחשבה על הדור הבא, שבמקום שיתרוצץ בין קופרמן לפלוני לאלמוני בנסיון להשיג הלוואה לתקן נזילה בבית, הוא יוכל להשתמש לצורך זה במשכורת של אשתו (במקום להעביר אותה ל""גמ"ח"" המרכזי על הלוואה שאבא שלו לקח).
 
מעבר לחובה של אדם לדאוג לילדיו, לכאורה מדובר במשל הזבוב בעששית (שנכנס לתוך העששית ורוצה לצאת אבל מפחד מהחום הרב שבצינורית היציאה מעל הלהבה, ולכן נשאר בפנים ונשרף לאט לאט).

כיום הציבור שלנו נמצא בתוך התודעה של הגמחי"ם וההלוואות והצדקות, אפשר לקרוא לזה 'חסד', בחלק מהמקרים זה באמת חסד, אבל בהרבה מהמקרים זה פשוט הקמה של מפעל דגים על הגב של העניים "בשבילם ולטובתם" במקום פשוט לתת להם חכות שידוגו בעצמם (וכמו שאומר הרמב"ם ע"ש).

למרבה הפלא, כשיש אנשים טובים שמסמנים לזבוב את הדרך החוצה מהעששית הבוערת, את הדרך למציאות בריאה יותר של החזקת הנר בעששית בדרך לחופה בשמחה מלאה ובלי שק חובות על הגב - יש מי שדואג להשאיר את ההורים וצאצאיהם בתוך העששית ולהזהיר אותם מהחום הרב שבצינורית היציאה.

ההשקעה בשוק ההון, בצורה נכונה(!), היא בדיוק ההפך מלחשוב רק על עצמנו, היא מחשבה על הדור הבא, שבמקום שיתרוצץ בין קופרמן לפלוני לאלמוני בנסיון להשיג הלוואה לתקן נזילה בבית, הוא יוכל להשתמש לצורך זה במשכורת של אשתו (במקום להעביר אותה ל""גמ"ח"" המרכזי על הלוואה שאבא שלו לקח).
אתה צודק לגמרי שהשקעה נכונה מהותה היא חשיבה על דור העתיד שלנו.
אבל! כולנו יודעים שההשקעה נועדה רק לגרום לנו פחות לחץ בחתונות, ולא שבאמת ההשקעה של 1000 או 2000 שקל בחודש יעזרו לנו לחתן את כל הצאצאים (4 ומעלה). לא כך ?? ובמילה אחת, לחתן זה נס, ובלי השקעות זה נס גדול, ועם השקעות זה נס קטן!
ואם בין כה וכה אנו סומכים על נס, אז אדרבה אולי נעשה עוד מעשים שיגרמו לנו לסייעתא דשמיא.
 
ברור שעדיף לאין שיעור להשקיע בשוק ההון מאשר להזדקק להלוואות, אבל צריך לשים לב שישארו גמ"חים עבור הלוואות קטנות ומטה, 'לסתום חורים' וכדומה, לזה לא יעזור שום שוק הון.
 
ברור שעדיף לאין שיעור להשקיע בשוק ההון מאשר להזדקק להלוואות, אבל צריך לשים לב שישארו גמ"חים עבור הלוואות קטנות ומטה, 'לסתום חורים' וכדומה, לזה לא יעזור שום שוק הון.
במכלול השיקולים צריך לקחת בחשבון שיש גם אפשרות של הלואה משוק ההון בתנאי ריבית נוחים, רק שצריך לברר שההית"ע אכן תקף, כי להרבה פוסקים זה נקרא כמו ללוות מהרבה אנשים פרטיים ולא מחברה.
 
ראשי תחתית