לאחר איזו מכה הופסקה העבודה?

[גרינפלד]

בעדיות פ"ב מ"י תנן שמשפט המצרים במצריים י"ב חודש.
ולדעת הראב"ד והתוס' שאנץ שם הכוונה שהתחילו המכות באייר, עד ניסן שלאחריו.

ובתוס' ר"ה י"א א' ד"ה בראש השנה כתבו שהתחילו המכות בניסן.

ובגמ' בר"ה שם מבואר שהעבודה פסקה בר"ה [ובע"ב שם ילפינן לה מגז"ש מהפסוק בתחילת הפרשה "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", וכתוב בתהלים "הסירותי מסבל שכמו", וזה כתוב אחרי הפסוק "תקעו בחודש שופר"] וכתבו תוס' שאף שהמכות התחילו קודם - מ"מ לא הפסיקה העבודה עד תשרי.


והנה בפשטות כל מכה הייתה בחודש אחר, וא"כ נשארו לכאורה שתיים או שלש חודשים שאין בהם מכות;
ובחוט המשולש על התורה כתב שבכסליו ובטבת הייתה הפסקה בין מכת ברד לארבה, כדי שיצמחו חזרה העצים שיהיה לארבה יותר מה לאכול (ע"פ האבן עזרא ריש פר' בא).

ושמעתי לדון באופן אחר, שהנה כתבו המפרשים על מה שאומרים בהגדה שר"י אמר סימן למכות דצ"ך עד"ש באח"ב, שכל סדרה הייתה לה מטרה או מהות בפני עצמה;
ולפי"ז יתכן [לדעת הראב"ד ותוס' שאנץ] שבין כל סדרה וסדרה היה הפסק; ולפי"ז אייר סיון תמוז היו דצ"ך, ובאב היה הפסקה, ובאלול היה ערוב;
וא"כ י"ל שמכיון שבערוב כתוב "ושמתי פדות" - אחרי מכת ערוב הפסיקה העבודה.

ושו"ר לנצי"ב בהעמק דבר שגם נראה שקישר זאת ל"ושמתי פדות", רק לא זכיתי להבין כוונתו שם.​