להיות ת"ח בלי ללמוד

[ספיר ויהלום]

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ע עמוד ב
מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה, וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם! אלא: יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. תני ר' חייא: משל למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, ומשגר לאוהביו ממה שלפניו. מאי קמ"ל? דהא בלא הא לא סגיא.

רש"י מסכת נדה דף ע עמוד ב
מאי קמ"ל - למה ליה למימר להו ירבה בישיבה הואיל וברחמים הדבר תלוי.
וד' רש"י צ"ע, וכי היה הו"א שאפשר להיות ת"ח רק ע"י תפילה בלי ללמוד???
אם לא ילמד איך ידע?

 

[מבקש אמת]

כנראה שיש שלב פשוט שמוקדם לגמ' דצריך קודם לשבת ללמוד, וכל הדיון מה יעשה האדם ויחכם זה רק לאחמ"כ, וירבה בשיבה הוא כנראה בהתמדה וכו' בדרגה יותר גדולה. וצ"ע באמת מאיזה שלב זה לימוד מוכרח, ומאיזה שלב זה מדין "ירבה בישיבה" אך כך נראה לכאו'.

 

[אלישמע]

אולי בגלל שמצינו שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת וכו' ומתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתם מתברכת.
לכך לימד שלשאר אדם הא בלא הא לא סגי, והיינו שירבה בישיבה וימעט בסחורה, ויבקש ממי שהחכמה שלו.

 

[ספיר ויהלום]

רש"י כותב הואיל וברחמים הדבר תלוי משמע בלי ללמוד

 

[מבקש אמת]

משמע בלי להרבות בישיבה לא בלי ללמוד

 

[מסתופף בחצרות]

ןכעין זה נא' יהיב חכמתא לחכימין והיינו שאין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה. (ברכות נה.) וכתב אוה"ח הקדוש עה"פ "ואמלא אותו בחכמה" ולא אמר חכמה, דהיינו בחכמה שיש בו (כבר), אוסיף למלאתו יותר, וכן בתבונה וגו'.
ואף הכא י"ל (כפי שכבר כתבו כאן) דודאי אין ע"ה חסיד, ואולם בכדי שתשתמר תורתו והיינו "יחכם" דכתבה הגמ', וכן מה שפרש"י "הואיל וברחמים הדבר תלוי", הוא ע"י שיבקש רחמים.
ואפשר לחדד ולומר דלכך כתב רש"י הואיל וברחמים הדבר "תלוי" דייקא, והיינו כמו תלוי ועומד. אותה חכמה שלמד תלויה ועומדת, ואם יבקש ממי שהחכמה שלו - תתקיים בידו.