לא קראת כלל מה שכתבתי.סדומית לא מצוי ביננו,
והעיקר ע"פ המקובלי' רק בפת
כיון שהמשנ''ב נוקט לדינא את הטעם של מלח סדומית שקיים גם היום ולא רק מדין והתקדשתם
א''כ מדוע אדם שאוכל בייגלה לא יטול מים אחרונים
ולא גרע מההוא שאסף מלח בחולין קה:?
כיון שהמשנ''ב נוקט לדינא את הטעם של מלח סדומית שקיים גם היום ולא רק מדין והתקדשתם
א''כ מדוע אדם שאוכל בייגלה לא יטול מים אחרונים
ולא גרע מההוא שאסף מלח בחולין קה:?
זכורני שיש מי שהיקל אף לבא"ח ודעימיה משום שהמלח בכה"ג אפוי ואין בו חשש של מלח סדומית.בקובץ בית הלל שושנת העמקים (שנה יא, גיליון מב/ב - תמוז תש"ע) האריך בזה הר ליאור סעידי, ושם (עמ' קיז) ציין לבא"ח (שלח לך ש"ר, אות יג), כה"ח (קפא ב), פתה"ד (קפא א), דאה"נ צריך ליטול מים אחרונים. מיהו הביא שם דבהליכות עולם (ח"ב עמ' מה) יישב מה שלא נהגו ליטול ידיים אחר מדידת מלח או מליחת תבשיל דסומכים על תוס'. עש"ב. (א"ה, איברא דלא הוברר לי החילוק בין לחם לשאר דברים).
כיון שהמשנ''ב נוקט לדינא את הטעם של מלח סדומית שקיים גם היום ולא רק מדין והתקדשתם
א''כ מדוע אדם שאוכל בייגלה לא יטול מים אחרונים
ולא גרע מההוא שאסף מלח בחולין קה:?
לענ"ד החילוק ברור דבמאכל שיש בו מלח, כל הטעם הוא מצד מלח סדומית, ועל זה נוהגים לסמוך על דברי התוס', וכפי שמנהג רוב היהודים יוצאי אירופה גם לעניין פת.בקובץ בית הלל שושנת העמקים (שנה יא, גיליון מב/ב - תמוז תש"ע) האריך בזה הר ליאור סעידי, ושם (עמ' קיז) ציין לבא"ח (שלח לך ש"ר, אות יג), כה"ח (קפא ב), פתה"ד (קפא א), דאה"נ צריך ליטול מים אחרונים. מיהו הביא שם דבהליכות עולם (ח"ב עמ' מה) יישב מה שלא נהגו ליטול ידיים אחר מדידת מלח או מליחת תבשיל דסומכים על תוס'. עש"ב. (א"ה, איברא דלא הוברר לי החילוק בין לחם לשאר דברים).
לענ"ד החילוק ברור דבמאכל שיש בו מלח, כל הטעם הוא מצד מלח סדומית, ועל זה נוהגים לסמוך על דברי התוס', וכפי שמנהג רוב היהודים יוצאי אירופה גם לעניין פת.
וגם רבינו יוסף חיים ואחרים שכתבו ליטול ידים אחרי אכילת כל מאכל במלח זהו מחמת הטעם של על פי הפשט.
ורק בפת שיש גם טעם על פי הסוד, בזה מחמירים בכל אופן.
לא ידוע לי דעתו הרמה בזה.כוונתך שחכם עובדיה אמר בפת להחמיר בגלל הסוד ובכיסנין להקל כהתוס' ?
לא נראה, תבדוק זאת. לי אין הספר, וגם כנראה לא אהיה כאן עד מאוחר בלילה.
תעדכן אם יהיה משהו חדש.
השו''ע פסק דלא כתוס'.בקובץ בית הלל שושנת העמקים (שנה יא, גיליון מב/ב - תמוז תש"ע) האריך בזה הר ליאור סעידי, ושם (עמ' קיז) ציין לבא"ח (שלח לך ש"ר, אות יג), כה"ח (קפא ב), פתה"ד (קפא א), דאה"נ צריך ליטול מים אחרונים. מיהו הביא שם דבהליכות עולם (ח"ב עמ' מה) יישב מה שלא נהגו ליטול ידיים אחר מדידת מלח או מליחת תבשיל דסומכים על תוס'. עש"ב. (א"ה, איברא דלא הוברר לי החילוק בין לחם לשאר דברים).
א"כ ברור מה צריכה להיות דעת חכם עובדיה.השו''ע פסק דלא כתוס'.
אנחנו לא עסוקים בחכם עובדיהא"כ ברור מה צריכה להיות דעת חכם עובדיה.
אנחנו לא עסוקים בחכם עובדיה
אלא עלינו האם צריך לעשות מים אחרונים לבייגלה.
אני שאלתי עלינו למעשה למה לא עושיםלפי חכם... צריך, ולפי חכם... לא צריך.
השאלה, מהי דעתו של אותו חכם, ומה הם נימוקיו.
אני שאלתי עלינו למעשה למה לא עושים
וכעת אין עניני דעת חכם פלוני או אלמוני
אלא ההלכה.