למה אחי יוסף נבהלו מפניו? והרי ירדו לחפשו!

[שושלתא דדהבא]

מדרש אגדה (מב ג) "וירדו אחי יוסף, ראוי לומר בני יעקב, מהו אחי יוסף, אלא מתחילה לא נהגו בו מנהג אחווה, אלא מכרו לערביים, ואחר כך נתחרטו, וכל יום ויום היו אומרים נלך ונחפש אחריו ונביאהו אצלנו. וכשאמר להם יעקב רדו שמה, נתנו כולם עיניהם לנהוג בו מנהג אחווה".

ולפי זה קשה ביותר למה כל כך נבהלו האחים כשיוסף התגלה בפניהם עד שלא יכלו לענותו, והרי זאת הסיבה בדיוק שירדו, והם כבר ראו שהוא ירא שמיים ושיש בו גבורה של בית אבא.

 

[חיי עולם]

מדרש אגדה (מב ג) "וירדו אחי יוסף, ראוי לומר בני יעקב, מהו אחי יוסף, אלא מתחילה לא נהגו בו מנהג אחווה, אלא מכרו לערביים, ואחר כך נתחרטו, וכל יום ויום היו אומרים נלך ונחפש אחריו ונביאהו אצלנו. וכשאמר להם יעקב רדו שמה, נתנו כולם עיניהם לנהוג בו מנהג אחווה".

ולפי זה קשה ביותר למה כל כך נבהלו האחים כשיוסף התגלה בפניהם עד שלא יכלו לענותו, והרי זאת הסיבה בדיוק שירדו, והם כבר ראו שהוא ירא שמיים ושיש בו גבורה של בית אבא.

הבהלה היתה הבושה.

 

[בן מנוח]

מדרש אגדה (מב ג) "וירדו אחי יוסף, ראוי לומר בני יעקב, מהו אחי יוסף, אלא מתחילה לא נהגו בו מנהג אחווה, אלא מכרו לערביים, ואחר כך נתחרטו, וכל יום ויום היו אומרים נלך ונחפש אחריו ונביאהו אצלנו. וכשאמר להם יעקב רדו שמה, נתנו כולם עיניהם לנהוג בו מנהג אחווה".

ולפי זה קשה ביותר למה כל כך נבהלו האחים כשיוסף התגלה בפניהם עד שלא יכלו לענותו, והרי זאת הסיבה בדיוק שירדו, והם כבר ראו שהוא ירא שמיים ושיש בו גבורה של בית אבא.

לענ"ד, נ"ל, 'נבהלו מפניו', דעתה הוא, פני מלך, וכל חלומותיו ודבריו נתקיימו אחת לאחת, שהשתחוו לו והוא המלך.
כלומר: נבהלו מהצב בו שרוי עתה - הגשמות דבריו.

 

[איש מאסף]

בפשטות היו להם הרבה סיבות לחשוב שהוא יוסף, ונראה שהקב"ה הסתיר זאת מהם, או שהיה כ"כ מופרך עד שלא ראו את המציאות.
ולפתע נבהלו כשהמציאות נתגלתה מולם בבהירות רבה.

ואמרו בעלי המוסר, אוי לו ליום הדין אוי לו ליום התוכחה.
כשאדם יראה בבת אחת איך כל התמיהות והשאלות מתיישבות להן ברגע אחד,
ואיך הנגיעות שלו הסיטו את מחשבתו ולבו מן האמת.
(אבל נשאיר את זה למדור הגות ומוסר)