לו נזמת בכל שנה

[אלישמע]

בקינת אליכם עדה קדושה אומרים: "לו נזמת בכל שנה",
ידוע הרבה שהתקשו בביאור המילה "נזמת", והיו שהעירו אולי צ"ל "נזפת".
מעניין האם מאז ועד היום מישהו כבר מצא פתרון למילה זו ? - (או גי' מקורית מתוקנת, לא השערות).

 

[עשרה זהב]

בקינת אליכם עדה קדושה אומרים: "לו נזמת בכל שנה",
ידוע הרבה שהתקשו בביאור המילה "נזמת", והיו שהעירו אולי צ"ל "נזפת".
מעניין האם מאז ועד היום מישהו כבר מצא פתרון למילה זו ? - (או גי' מקורית מתוקנת, לא השערות).

מרן הגר"מ מאזוז זיע"א הגיה בסידורו "לו נזפת בכל שנה" וכתב שם לבארה וז"ל:

"לו נזפת. כ"נ דצ"ל, וביאורו הלואי נזפת בנו בכל שנה מעט מעט ולא חכית עד שנתמלאת הסאה בעוה"ר. וגירסת הספרים "נזמת" אין לה משמעות. עכ"ל.

 

[כאחד העם]

בקינת אליכם עדה קדושה אומרים: "לו נזמת בכל שנה",

אולי צ"ל
"אליכם עדה נאמנה" שנאמרת בבוקר
האליכם עדה קדושה היא של הערב

 

[אלישמע]

מרן הגר"מ מאזוז זיע"א הגיה בסידורו "לו נזפת בכל שנה" וכתב שם לבארה וז"ל:

"לו נזפת. כ"נ דצ"ל, וביאורו הלואי נזפת בנו בכל שנה מעט מעט ולא חכית עד שנתמלאת הסאה בעוה"ר. וגירסת הספרים "נזמת" אין לה משמעות. עכ"ל.

כלומר "לוּ" בשור"ק.
עכ"פ חסר ביאור בטקסט, מה היה קורה אילו היה נוזף בהם בכל שנה.
ועוד, למה בכל שנה, והלא היו שנים בהם היו צדיקים.
ויותר נראה "לוֹ" בחול"ם.

 

[עשרה זהב]

כלומר "לוּ" בשור"ק.
עכ"פ חסר ביאור בטקסט, מה היה קורה אילו היה נוזף בהם בכל שנה.
ועוד, למה בכל שנה, והלא היו שנים בהם היו צדיקים.
ויותר נראה "לוֹ" בחול"ם.

וזה מה שביאר מרן, שאם היה נוזף בכל שנה, אז היו שבים בתשובה,

אבל כיון שלא נזף בכל שנה, הגדישו את הסאה, וכבר לא היה מנוס מלהחריב את ביהמ"ק.

נ.ב. זה נראה לי פירוש מחודש מאוד, ומעניין אותי אם הרעיון הזה הובא איפה שהוא.

 

[אלישמע]

וזה מה שביאר מרן, שאם היה נוזף בכל שנה, אז היו שבים בתשובה...

זה ראיתי, אך הערתי שהוא חסר בדברי המקונן, וצריך ביאור (שלא כדרך המקונן שם).

נ.ב. זה נראה לי פירוש מחודש מאוד, ומעניין אותי אם הרעיון הזה הובא איפה שהוא.

כאמור הוא באמת מחודש, ולא נראה לי שכיון בזה לאמת, ויותר סביר להגיה "לוֹ נפזת", וגם זה צ"ב.
וע"ז שאלתי האם מישהו יודע ביאור למילה זו בלי להגיה, או לחילופין האם מישהו מצא גי' ישנה אחרת (לא הג"ה מסברא).

 

[נוריאל עזרא]

וע"ז שאלתי האם מישהו יודע ביאור למילה זו בלי להגיה, או לחילופין האם מישהו מצא גי' ישנה אחרת (לא הג"ה מסברא).

בפורום אוצר החכמה יש על זה אשכול ישן והרב מה שנכון נכון הביא גירסא מתכלאל זכור לאברהם כהגהת הרב מאזוז שנזכרה כאן לו נזפת ולו מנוקד בשורוק. אמנם הוא הסתפק אם זו הגרסא או תיקון מסברא של בעל הסידור כמו כן רצה להציע לגרוס שם בחולם וראה מה שהשיב לו הרב יעקבי. וכן ראה עוד מה שכתבו שם והציעו להסביר לכל גירסא. ע"ש.

 

[עשרה זהב]

כאמור הוא באמת מחודש, ולא נראה לי שכיון בזה לאמת, ויותר סביר להגיה "לוֹ נפזת", וגם זה צ"ב.

אתה מניח שהוא (מרן הגרמ"מ) לא כיון לאמת.

ונותן כיוון אחר - שאין לו משמעות כלל (לו נזפת - למי?!)...

ובכלל, לפי שיטתך: לו - לשון יחיד, לעם קטנה אמנה - לרבים.

לכל הפחות תשאיר בצ"ע...

 

[אלישמע]

אתה מניח שהוא (מרן הגרמ"מ) לא כיון לאמת.

ונותן כיוון אחר - שאין לו משמעות כלל (לו נזפת - למי?!)...

ובכלל, לפי שיטתך: לו - לשון יחיד, לעם קטנה אמנה - לרבים.

לכל הפחות תשאיר בצ"ע...

אני שאלתי אם מישהו יודע על גי' בספרים-ישנים/כת"י ולא על תיקונים מסברא.
הרב מאזוז תיקן מסברא.
ובהחלט כן, לי נראה שדברי פחות רחוקים מהאמת משלו, אז לכן כתבתי שלי נראה כך ולא כך.
אתה חושב אחרת תכתוב אחרת, אתה חושב שזה צ"ע, תכתוב צ"ע.
מה הבעייה ?
ולענין שאלתך, עַם משמש לדעתי גם בלשון רבים (מרבים העם להביא), וגם בלשון יחיד (עם גדול).
וכאן המקונן מנצל לצורך החריזה את ב' המשמעויות "לו לעם (יחיד)" - "לעם קטני (רבים)".
ונראה לי שיש עוד דברים כאלו, איני זוכר כעת.
לאידך, הפירוש של הרב מאזוז מצריך תוספת ביאור, דבר שלפי זכרוני לא קיים בקינה ההיא (ביאורי מילים קשות ומושגים כן, אבל לא סיפורי דברים).