אם היית פותח ישיבה היום , מה היית משנה מהנהוג כיום בעולם הישיבות ? או שלא היית משנה כלום ?

[פרי חדש]

מה דעתך שילמדו בישיבות עוד מסכתות חוץ מנשים נזיקין? (כמו שלמדו בישיבתו של היש"ש פני יהושע רעק"א חתם וסופר, וכל הדורות ההם)

 

[פרי חדש]

מה דעתך שילמדו בישיבות עיון הפשט ובירור מסקנותיו, כמו- פרי חדש, חזון איש, ועוד?

 

[קרן שן ורגל]

ישנו גאון ספרדי בשם הגאון רבי אבינועם פרץ שליט"א שלא זז כל ימיו מלימוד החזון איש ובקיא בספריו ישר והפוך
והוא רבות מעורר על הנקודה שהעלית

 

[קרן שן ורגל]

חדש אסור מן התורה

 

[פרי חדש]

חדש אסור מן התורה

אני מדבר על אחרי העומר.
השאלה היא האם זה מזיק/מועיל לבחורים, וכמה.

 

[אלישמע]

מה דעתך שילמדו בישיבות עיון הפשט ובירור מסקנותיו, כמו- פרי חדש, חזון איש, ועוד?

למה צריך את המסקנות של החזו"א ?

 

[פרי חדש]

התכוונתי ללמוד על מנת להגיע למסקנות ההלכתיות, ולא רק ל"רייד".

 

[אלישמע]

אז כוונתך לישיבה במתכונת של כולל הלכתי.

זה מאד קשה משתי סיבות.
א' לטענת ראשי הישיבות מי שלא חידד את הראש במשך שנים, מסקנותיו בהלכה ודימויי מלתא למלתא שלו יהיו בבחינת בוסר.
ב' הציבור הספרדי (אליו מסתמא התכוונת) כבר שפוט ברובו -בגיל הצעיר עכ"פ- למשנתו של חכם עובדיה ובנו רי"צ,
המסקנות וההבנה ההלכתית בעצם כבר מוכתבות מראש. - ככה"נ זו תהיה בסופו של דבר ישיבת ילקוט יוסף. (שאר הספרים ישארו למטאפורה בלבד).
אז עדיף כבר שלא תקום ושילמדו רגיל, ואח"כ בכולל כל אחד ימצא את דרכו הוא.

 

[עשרה זהב]

ישנו גאון ספרדי בשם הגאון רבי אבינועם פרץ שליט"א

אח של הרב אלחנן?

 

[קרן שן ורגל]

אח של הרב אלחנן?

אכן

 

[עשרה זהב]

חדש אסור מן התורה

?

כמדומה שבוואלאזי'ן, "אם הישיבות" - למדו הש"ס מכריכה לכריכה.

במציאות כיום בחברון לומדים שבת וסוכה.
באופן כללי לומדים פסחים.
מאי שנא הא מהא?

 

[עשרה זהב]

מה דעתך שילמדו בישיבות עיון הפשט ובירור מסקנותיו, כמו- פרי חדש, חזון איש, ועוד?

התכוונתי ללמוד על מנת להגיע למסקנות ההלכתיות, ולא רק ל"רייד".

ברגע שהלימוד יהיה להלכה, אתה צריך קודם כל לעצב את הבחור מקטנותו לכך.
כלומר, אברך שמחליט בעצמו ללכת ללמוד הלכה, הוא מכוון לזה, פחות מעניין אותו נקודת החידוש.
יותר בירור ההלכה.
הבחורים כיום לא נמצאים שם. אם אתה משנה, השינוי צריך להתחיל בישי"ק.

נקודה נוספת: לצערינו בשנים האחרונות לימוד ההלכה הפך להיות נושא פוליטי. מזעזע או לא נעים, אבל זו המציאות.
אברך יכול 'להתמודד' עם זה, בחור - פחות.

 

[פרי חדש]

כוונתי ללימוד בסגנון ישיבות- זכרון, סלבודקה, פני מנחם (ר' שאול אלתר).
א. לא לומדים מסכת תענית וכדומה, אלא את הסוגיות העמוקות והמסובכות.
ב. לא עסוקים שם בללמוד את היקף השו"ע והנו"כ על המסכת.
ג. מחשבנים שם את הגמרא לפי כל שיטות הראשונים מה הריוח והפסד בכל פירוש.
ד. משתדלים להוציא מסקנות בסוגיא הנלמדת מה יוצא לפי כל שיטה ומה העיקר לדינא.

 

[פרי חדש]

השאלה שלי האם זה ממריץ בחורים או מחליש אותם, כלומר האם בחור ששומע שבזמן הבא ילמדו בבא קמא הוא מקבל יותר מרץ מבחור ששומע שזמן הבא ילמדו שבת, או להיפך?

 

[עת שערי רצון]

ברוב הישיבות לומדים גם שבת פסחים וסוכה

 

[במערבא אמרי]

גם בישיבתו של ר' אלחנן בברנוביץ, שהיתה ישיבה קטנה למדו עוד הרבה מסכתות חוץ מנשים נזיקין. כמדומני שלמדו גם חלק מחולין

 

[במערבא אמרי]

ישנו גאון ספרדי בשם הגאון רבי אבינועם פרץ שליט"א שלא זז כל ימיו מלימוד החזון איש ובקיא בספריו ישר והפוך
והוא רבות מעורר על הנקודה שהעלית

מה עם זה?

חדש אסור מן התורה

 

[פרי חדש]

דרך אגב, בציבור החזונישניק הנ"ל בבני ברק שהוא ציבור לא גדול, ישנם 3 ראשי כולל ספרדים עם אברכים אשכנזים, (הרב ביסמוט, הרב עמרם כהן, והרב ששפורטיס)

 

[מבקש אמת]

מה דעתך שילמדו בישיבות עוד מסכתות חוץ מנשים נזיקין? (כמו שלמדו בישיבתו של היש"ש פני יהושע רעק"א חתם וסופר, וכל הדורות ההם)

הבעיה, שבזמנם למדו גם וגם, היום אי אפשר לקיים שניהם. בחורים מתחתנים בגיל 21 ובקושי נשים נזיקין מספיקים, אם השאלה ללמוד במקום ב"מ וכתובות מנחות ועירובין, לא נראה לי שיהיה יותר טוב מהמצב היום.

 

[פרי חדש]

דומה שהתשובות שיינתנו מאוד חשובות לכולנו , ויפתחו רעיונות לראשי הישיבות ולהנהלות הישיבות , ולא פחות מכך להורים , לאיזה ישיבה לשלוח ודרך ההנהגה עם בנינו שלומדים כבר בישיבה מסויימת

 

[עשרה זהב]

כן אני חושב שכדאי מאוד היה,
להפריד בין השיעורים לקיבוץ (קיבוץ ג' ומעלה),
שלקיבוץ הנ"ל לתת ללמוד מסכתות נוספות,
ואולי אפילו הלכה בעיון ברמה גבוהה.

שמעתי שבחברון זה כבר קיים,
הרעיון הוא להסתכל על הגיל של הבחור ולא על הסטטוס שלו: נשוי או רווק.
זה יכול 'להחזיק' את הבחורים בגילאים האלה אם יכוונו ללמוד משהו שונה ומרענן.

 

[מבקש אמת]

ישנם ב' סוגי שאלות א] מה היה נכון לשנות ב] מה הייתי עושה בפועל.
לא נראה לי שיש סיכוי לשנות משהו בפועל [סליחה שאני מייאש]
אבל צריך לשנות הרבה דברים.
ראשית צריך לשנות את המחוייבות האחידה ללמוד באותו סגנון בדיוק, בישיבות של חסידים יש כמה מגמות - קבוצות המחuלקים לפי רמות, גם אם זה קיצוני מידי, צריך לפחות יותר ליבו חפץ ויותר פתוח לכמה סגנuנות, גם בתוך אוהבי העיון, לא כולם מתחברים לעיון הלמדני ההגדרתי וכו', ק"ו שוחרי הבקיאות וההיקף וכו'.

 

[פרי חדש]

בליץ שינויים?

לא כל הנושאים הם שינויים, חלקם דברים שקיימים בקהילות מסוימות, השאלה היא רק אם יש לזה ביקוש בציבור שלנו.

לגבי האשכול הנוכחי זה העתק מפורום אחר (שם יש כעת 227 תגובות) כמובן שהישיבות היום בנויות על 100,000 מוסכמות שבוודאי שאת 99,900 מתוכם לא צריך לשנות, ואין צורך לטרוח לפורטם, השאלה היא האם ומה הם ה100 היוצאי דופן.
נ.ב. בישיבה שאני למדתי הגאון ראש הישיבה התייעץ כמה פעמים עם בחורים בכמה מיני דברים, ובמקום גדלותו שם אתה רואה ענוותנותו, כנראה שלאנשי השטח לפעמים גם יש מה להחכים.

 

[עשרה זהב]

בליץ שינויים?

לא כל הנושאים הם שינויים, חלקם דברים שקיימים בקהילות מסוימות, השאלה היא רק אם יש לזה ביקוש בציבור שלנו.

לגבי האשכול הנוכחי זה העתק מפורום אחר (שם יש כעת 227 תגובות) כמובן שהישיבות היום בנויות על 100,000 מוסכמות שבוודאי שאת 99,900 מתוכם לא צריך לשנות, ואין צורך לטרוח לפורטם, השאלה היא האם ומה הם ה100 היוצאי דופן.
נ.ב. בישיבה שאני למדתי הגאון ראש הישיבה התייעץ כמה פעמים עם בחורים בכמה מיני דברים, ובמקום גדלותו שם אתה רואה ענוותנותו, כנראה שלאנשי השטח לפעמים גם יש מה להחכים.

אני בעד שינויים, אבל לא בצורה דרמטית.
לא להפוך כל דבר שעד עכשיו היה גרוע, ומעכשיו יהיה יותר טוב.

כן לשמוע את הבחורים, להיות ער למצב, אבל לא להיות בסטרס להפוך את כל מה שהורגלנו בו.

 

[קרן שן ורגל]

דרך אגב, בציבור החזונישניק הנ"ל בבני ברק שהוא ציבור לא גדול, ישנם 3 ראשי כולל ספרדים עם אברכים אשכנזים, (הרב ביסמוט, הרב עמרם כהן, והרב ששפורטיס)

גם בכולל שלהם בקרית יובל ישנו הגאון הרב ברדא