הטעם הידוע הוא בב"ק ע"ט ב', שגנב מפחד מאנשים ולא מהקב"ה, בשונה מגזלן שאינו מפחד גם מאנשים.
ובספר הבתים כתב שגנב חמור יותר כי הוא גרם לבעלים להתייאש [וזה מסביר טפי את שיטת התורי"ד ב"ק ס"ה ע"א, וי"מ כן ברש"י ס"ד ע"ב, שגנב חמור יותר מגזלן שאינו יכול לומר הרי שלך לפניך, ואפי' אם מחזיר החפץ עצמו והוזל חייב לשלם ההפרש],
ולכאורה זה הסבר אחר מהגמ'; ויתכן שיש כמה טעמים.
עוי"ל שהספר הבתים להלכה שסתם גניבה יאוש בעלים ולא גזילה, משא"כ ר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו אולי סברו שסתם גזילה יאוש בעלים.
עוד יתכן שהנה לכאורה קשה על ספר הבתים מלסטים מזויין שיש שיטה בגמ' שחייב כפל כגנב, ומ"מ לגבי יאוש בסתמא הבעלים לא מתייאש [כגזלן], כמבואר בגמ' ב"ק קי"ד ע"א, ובתוס' שם;
וצ"ל שהתורה לא חילקה בגנב, וא"כ י"ל שתלמידיו של ריב"ז שאלוהו לשיטתו שדריש טעמיה דקרא, כמבואר בחידושי הר"ן ר"ה כ"א ע"ב [יל"ע אם כוונתו כר"ש];
ולפי"ז פחות אומרים לא פלוג, ולכן היה צריך לטעם אחר, אבל הספר הבתים הוא להלכה שלא דרשינן טעמיה דקרא, ורק קצת הסבר צריך ועל זה אפשר לומר לא פלוג
[ואם אין הדברים נכונים יש תועלת לזכירת הדברים כמש"כ החת"ס שבת ק"מ ע"ב].
ובספר הבתים כתב שגנב חמור יותר כי הוא גרם לבעלים להתייאש [וזה מסביר טפי את שיטת התורי"ד ב"ק ס"ה ע"א, וי"מ כן ברש"י ס"ד ע"ב, שגנב חמור יותר מגזלן שאינו יכול לומר הרי שלך לפניך, ואפי' אם מחזיר החפץ עצמו והוזל חייב לשלם ההפרש],
ולכאורה זה הסבר אחר מהגמ'; ויתכן שיש כמה טעמים.
עוי"ל שהספר הבתים להלכה שסתם גניבה יאוש בעלים ולא גזילה, משא"כ ר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו אולי סברו שסתם גזילה יאוש בעלים.
עוד יתכן שהנה לכאורה קשה על ספר הבתים מלסטים מזויין שיש שיטה בגמ' שחייב כפל כגנב, ומ"מ לגבי יאוש בסתמא הבעלים לא מתייאש [כגזלן], כמבואר בגמ' ב"ק קי"ד ע"א, ובתוס' שם;
וצ"ל שהתורה לא חילקה בגנב, וא"כ י"ל שתלמידיו של ריב"ז שאלוהו לשיטתו שדריש טעמיה דקרא, כמבואר בחידושי הר"ן ר"ה כ"א ע"ב [יל"ע אם כוונתו כר"ש];
ולפי"ז פחות אומרים לא פלוג, ולכן היה צריך לטעם אחר, אבל הספר הבתים הוא להלכה שלא דרשינן טעמיה דקרא, ורק קצת הסבר צריך ועל זה אפשר לומר לא פלוג
[ואם אין הדברים נכונים יש תועלת לזכירת הדברים כמש"כ החת"ס שבת ק"מ ע"ב].