בשלח מדוע היה נכון לומר שירה על הים והלא אין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים?

הצטרף
4/11/25
הודעות
891
ובגמרא מגילה י ע"ב מבואר שהקב"ה איננו שמח בנפילת הרשעים, ולכן לא כתוב על "הודו" של נפילת הרשעים "כי טוב", ושם אמרו : ... שאין הקב''ה שמח במפלתן של רשעים ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב''ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה.

ומבואר שלא היה ראוי לומר שירה על נפילת המצרים בים, שהרי אין הקב"ה שמח בזה, ותמוה מאד מדוע היו ישראל רשאים לומר שירה, ועלתה שירה זו לרצון לפניו ית'.

ובביאור מהר"י יעבץ לתהלים (סט לא) כתב שיש חילוק בין הנושע עצמו, שעיקר שירתו היא על הצלתו שלו, לבין מי שאיננו הנושע עצמו, ואלו המלאכים שאין שירתם אלא על נפילת האויב ובזה אין הקב"ה שמח.

ועדיין תמוה הלא השירה היא להדיא גם על נפילת האויב, "סוס ורוכבו רמה בים", "מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלישיו טובעו בים סוף", ועוד ועוד וזהו רובה של השירה.
 
ואגב אורחא יש לציין שבשמות רבה (כג ח) כתוב בקשו המלאכים לומר שירה ולא הניחן הקב"ה, אמר "לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה", וכן בילקוט רמז רמ"א שמנע מהם מטעם זה, ושם כתוב שזה היה כשהיו ישראל "חונין" על הים, וכשיצאו מן הים אמר הקב"ה "יקדמו בני תחילה" לומר שירה ורק אחר כך המלאכים.

ומבואר כאן : א – שהמניעה למלאכים לומר שירה איננה מפני מפלת מצרים אלא מפני שישראל בצרה, ב – שאחרי שישראל אמרו שירה המלאכים כן רשאין לומר שירה.

אך נראה ברור שישנם ב' מיני שירה למלאכים בקריעת הים, האחד הוא שירה מיוחדת על נפילת מצרים וישועת ישראל, וכמו שכתוב בתוספתא סוטה פרק ו שאותם מלאכים שהתנגדו למתן תורה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו, הם הם אותם שאמרו שירה על מפלת מצרים וישועת ישראל, ומשמע שהיה כאן שירה מיוחדת על נפילת מצרים וישועת ישראל, וזה נמנע מהם מפני שאין הקב"ה שמח בנפילתן של רשעים כמבואר בגמרא מגילה.

אך יש שירה שהמלאכים אומרים בכל יום, וכמבואר במדרש איכה (פתיחתא כד) שבג' מקומות בקשו מלאכי השרת לומר שירה ומנען הקב"ה ואחד מהם הוא בעת קריעת ים סוף, ומשמע שמדובר על שירה שהמלאכים שרים בכל יום, וזה נמנע מהם כל עוד ישראל היו שרויין בצרה, וכשיצאו ישראל לאורה חזרו המלאכים לומר שירה שבכל יום, אך היו מצווים להמתין עד תום שירת ישראל.
 
ובגמרא מגילה י ע"ב מבואר שהקב"ה איננו שמח בנפילת הרשעים, ולכן לא כתוב על "הודו" של נפילת הרשעים "כי טוב", ושם אמרו : ... שאין הקב''ה שמח במפלתן של רשעים ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב''ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה.

ומבואר שלא היה ראוי לומר שירה על נפילת המצרים בים, שהרי אין הקב"ה שמח בזה, ותמוה מאד מדוע היו ישראל רשאים לומר שירה, ועלתה שירה זו לרצון לפניו ית'.

ובביאור מהר"י יעבץ לתהלים (סט לא) כתב שיש חילוק בין הנושע עצמו, שעיקר שירתו היא על הצלתו שלו, לבין מי שאיננו הנושע עצמו, ואלו המלאכים שאין שירתם אלא על נפילת האויב ובזה אין הקב"ה שמח.

ועדיין תמוה הלא השירה היא להדיא גם על נפילת האויב, "סוס ורוכבו רמה בים", "מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלישיו טובעו בים סוף", ועוד ועוד וזהו רובה של השירה.
ידוע מה שמתרצים שלשואל אם לומר שירה, התשובה מעשי ידי טובעים בים וכו',
אבל בנ"י לא שאלו, אלא זה התפרץ להם לומר את השירה. וזה בסדר.
 
ואגב אורחא יש לציין שבשמות רבה (כג ח) כתוב בקשו המלאכים לומר שירה ולא הניחן הקב"ה, אמר "לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה", וכן בילקוט רמז רמ"א שמנע מהם מטעם זה, ושם כתוב שזה היה כשהיו ישראל "חונין" על הים, וכשיצאו מן הים אמר הקב"ה "יקדמו בני תחילה" לומר שירה ורק אחר כך המלאכים.
משמע שהקב"ה מלכתחילה רצה בשירה זו, ולא ששרו ועלתה לרצון. הלא כן?
 
ראשי תחתית